שתף קטע נבחר
 

חתונה בקורס טיס

ש' (19 וחצי), בחורה דתית מהמרכז, ומ' (21), תושב יש"ע, שירתו יחד בקורס טיס והפכו ידידים קרובים. גם הדחתו של מ' מהקורס לא עצרה את הקשר שנרקם – עד שהתוודו זה באוזני זו על אהבתם. לפני שבועיים נישאו, אולם ש' מתכוונת להישאר בקורס. "היא היתה יכולה לבחור בדרך הקלה ולהשתחרר", אומרת האם, "אבל היא בחרה להמשיך ולתרום למדינה"

כשהחלו ש' (19 וחצי) ו-מ' (21) יחד את קורס הטיס של חיל-האוויר לפני שנה היה להם רק דבר אחד במשותף: החלום לעמוד בתום שלוש שנים של קורס על מגרש המסדרים בטקס הענקת הכנפיים הנכספות. שניהם לא האמינו כי שנה בדיוק לאחר-מכן הם יעמדו יחד על במה בטקס מרגש לא פחות – טקס החופה שלהם.

 

הסיפור הזה מתחיל במארס 2002: ש', בחורה דתית ממושב במרכז הארץ, מחליטה לצאת לגיבוש טיס של חיל-האוויר. במהלך הגיבוש היא פגשה במ', תושב אחד היישובים ביש"ע ובוגר תנועת בני-עקיבא כמוה, שניסה גם הוא את מזלו בגיבוש. בתום שבוע מפרך נודע לשניהם כי עברו בהצלחה את השלב הראשון בדרכם להפוך לטייסים, והשניים חזרו לבתיהם בלי ששמרו על קשר והמתינו לתחילתו של קורס הטיס.

 

זמן קצר לאחר-מכן נודע לש', כי תיאלץ לדחות בחצי שנה את תחילת הקורס, שכן באותו זמן לא היו מספיק בנות כדי לפתוח כיתה מיוחדת עבורן באקדמיה לטיס של חיל-האוויר. במקביל, לגמרי במקרה, דחה גם מ' את השתתפותו בקורס בחצי שנה בשל רצונו להשלים את לימודיו בי שיבת "שבי חברון".

 

כך יצא ששני פרחי-הטיס החלו יחד את הקורס והגיעו באחד הבקרים של ינואר בשנה שעברה לבקו"ם כדי להתגייס. בשלב הזה השניים עדיין לא ממש הכירו זה את זה, אלא שאחרי הקורס המשותף והדחייה, היכה הגורל באותו הבוקר בשלישית: מ' פשוט פיספס את האוטובוס הצבאי שאמור היה להסיע אותו לבית-הספר לטיסה כי התעכב בשק"ם, והוא נאלץ לעלות על האוטובוס – בו היתה גם ש'.

 

"הם דיברו כל הדרך עד לבסיס, וזו למעשה היתה תחילתה של ידידות מופלאה", סיפרה אמש ל"ידיעות אחרונות" אמה של ש'. "כשהם החלו את הקורס הם שובצו בגפים שונים ולא היה ביניהם קשר ישיר רוב הזמן, אבל הם שמרו על הידידות ומדי פעם אפילו התכתבו ביניהם כשלא התראו".

 

ידידות קרובה

 

ש' ו-מ' שמרו על ידידות קרובה וסייעו אחד לשני בקורס המפרך. "יצא לנו להכיר אחד את השנייה במצבים שזוגות אחרים לא נקלעים אליהם לעולם", אמר אתמול מ'. "היא עזרה לי בלימודי המתמטיקה, היינו יחד במסעות ובמצבים לא קלים. למדנו להכיר ולהעריך מאוד אחת את השני, אבל לא היה בינינו שום דבר רומנטי".

 

חמישה חודשים נמשכה הידידות הקרובה הזו, עד שיום אחד, לאחר סדרת טיסות מבחן (צ'קים), הודיעו למ' כי הוא ייאלץ לעזוב את הקורס. ש' לעומתו עברה בהצלחה גם את שלב הטיסות והמשיכה לחלק הבא. "מ' המשיך לשמור על קשר עם הבת שלי", מספרת האם. "יום אחד, כשהיא היתה ברגילה, זמן קצר לאחר שהוא עזב, הוא הגיע אלינו הביתה והם דיברו והפכו לזוג רשמי".

 

שבועיים בלבד לקח לזוג להבין שהם מעוניינים לחיות יחד לנצח, וכחודשיים לאחר-מכן נערכו האירוסין הרשמיים. "לא היה מישהו שממש יזם את זה, כי שנינו הרגשנו אותו הדבר", נזכר מ'. "אני התחלתי וסיפרתי לה על הרגשות שלי, והיא אמרה שהיא חשה אותו הדבר. למרות שעבר זמן קצר יחסית מהרגע שהפכנו לחברים ועד שהחלטנו להתחתן, אסור לשכוח שהכרנו כידידים במשך חודשים ארוכים ועברנו יחד מה שאף אחד אחר לא חווה. היינו יחד בתקופות קשות ובלי אבא ואמא, ואני מניח שזה היה קשה לה במיוחד, כי זו היתה עבורה פעם ראשונה. למעשה, מאז שהפכנו לחברים לא היתה שעה אחת כשלא היינו בצבא שלא היינו בה יחד".

 

החברים מהקורס שלחו פרחים

 

זמן קצר לאחר שהחליטו בני-הזוג להינשא, הוחלט באקדמיה לטיס להפסיק את השתתפותה של ש' בקורס באופן זמני בשל בעיה רפואית זמנית ברגלה. במשך חצי שנה היא עברה טיפולים, שמרה על כושר ולחמה כדי להעלות בחזרה את הפרופיל הרפואי שלה, ובמקביל עשתה בהכנות לחתונה הקרבה. "זה לא היה קל עבורם, כי דווקא בזמן שהיא קיבלה פסק-זמן מהקורס, מ' שובץ ביחידה מובחרת אחרת בחיל ההנדסה, שם הוא משרת כיום", מספרים הוריה של ש', "אבל אנחנו מכירים את הבת שלנו מאז ומתמיד כפורצת-דרך, אם היא רוצה משהו היא משיגה אותו".

 

לפני כשבועיים נערכה החתונה, ומ' ו-ש' זכו לחופשה מיוחדת של עשרה ימים מהצבא. החברים מקורס הטיס לא יכלו לצאת לחתונה, אך דאגו לשלוח זר פרחים ענק לחתן ולכלה, ששבה בשבוע שעבר להמשך הקורס כאישה נשואה.

 

"ש' ללא ספק מעבירה כאן מסר ציוני ואידיאליסטי שמאוד חשוב לה", אומרת האם הגאה. "היא היתה יכולה לבחור בדרך הקלה וללכת לשירות לאומי או להשתחרר מצה"ל עם פטור של אישה נשואה, אבל היא בחרה להמשיך ולתרום למדינה". מ': "חשוב לנו להדגיש שאנחנו לא יוצאים נגד הממסד הרבני או חושבים שהדרך של מרבית הבנות הדתיות היא מוטעית, אלא ברור לנו שיש בנות בעלות אופי מיוחד שיכולות לתרום הרבה יותר במסגרת שירות קרבי, וש' היא אחת מהן".

 

הנהלים הפנימיים בבית-הספר לטיסה מסייעים לש' לקיים הלכות כמו כיסוי ראש, שכן פרחי-הטיס אמורים לחבוש רוב הזמן את הכומתה לראשם. ש' היא פרח-הטיס הראשונה שחובשת תמיד את הכומתה לא בשל הצורך הצבאי, אלא בשל היותה נשואה. בני-המשפחה מספרים בגאווה, שבתם "פתחה את עזרת-הנשים בבית-הכנסת. כבר משלב הגיבוש היו רואים אותה עומדת לצד הבנים המתפללים ושומרת על העקרונות הדתיים לצד הערכים של התרומה לצבא, למדינה ולעם".

 

בני-הזוג יתגורר בסופי-השבוע בהם יתראו בבית במושב, בסמוך להוריה של ש'. אביה של ש', קצין בכיר במילואים, אומר כי "אני חושב שהנישואין הללו הפתיעו לא רק אותנו, אלא גם אותה, כי אם היית שואל אותה לפני שנה זה לא היה בתיכנון שלה. אבל היה ברור מהרגע שהם הבינו שזה זה, שאין טעם לדחות את החתונה".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: סבסטיאן שיינר
"מהרגע שהם הבינו שזה זה, לא היה טעם לדחות את החתונה"
צילום: סבסטיאן שיינר
מומלצים