המדינה משתתפת בצערכם עם מענק וגמלת שאירים
החוק בישראל קובע כי הקבורה תהיה חינם. הביטוח הלאומי משלם לחברות קדישא ישירות את הוצאות הקבורה, אלא אם כן מבקשת המשפחה שרותים מיוחדים, עליהם תידרש לשלם בנפרד מכיסה. בנוסף, למשפחת הנפטר מגיע מענק חד-פעמי של 7,000 שקל מהביטוח הלאומי, אך זאת רק בתנאי שהנפטר קיבל טרם מותו אחת מקיצבאות המוסד. אז מה בדיוק מגיע לכם מהמדינה
בישראל נותרו עדיין שרידים ממדינת הרווחה, גם בנושא מימון הקבורה וגם בסיוע למשפחה של נפטר במקרים מסוימים.
על פי החוק, כאשר אדם נקבר במקום בו חי (במקום מגוריו הרשום בישראל), הוצאות הקבורה משולמות על ידי המדינה. המוסד לביטוח לאומי מעביר לחברות הקדישא את "דמי הקבורה".
הביטוח הלאומי מכסה רק הסדרי קבורה סטנדרטיים: קבורה בתכריכים מקובלים, במסלול קצר בין בית-הלוויות לחלקת הקבר, וללא ארון קבורה. אם המשפחה מבקשת הסדרי קבורה מיוחדים (לדוגמה: תכריכי פשתן, או מסלול לוויה ארוך במיוחד שיעצור בתחנות שונות), עליה לשלם עבורם בנפרד, לפי תעריפים שנקבעו בתקנות הביטוח הלאומי.
גם הוצאות אחרות כגון הדפסת מודעות אבל, מצבה, הסעות לבית-הקברות וכדומה - מוטלות על משפחת הנפטר.
גם כאשר אדם נפטר ובני משפחתו מבקשים לקבור אותו לא במקום מגוריו, אלא ביישוב אחר, הקבורה אינה אמורה לעלות דבר למשפחה. "אם חברה קדישא במקום לא רוצים לקבור מישהו שלא גר באזור שלהם - הם לא חייבים ויכולים לסרב", אומר שמעון נבון, מנהל תחום דמי קבורה בביטוח הלאומי. "אבל אם הם מסכימים לקבור וגבו כסף - הגבייה אינה כדין, למעט אם מדובר בחלקה חריגה". חלקות חריגות הן חלקות מסוימות בבית העלמין, בדרך כלל מבוקשות יותר, שאושרו מראש על ידי המוסד לביטוח לאומי כחריגות, ומותר לגבות עליהן תשלום כשהן נקנות לאחר מות הנפטר.
התשלום היחיד שניתן לגבות במקרים של קבורה שלא במקום המגורים (מעבר לתוספות שלא מכוסות) הוא עבור דמי ההעברה של הנפטר מאזור מגוריו לרשות המקומית שבה המשפחה רוצה לקבור אותו.
החוק מחייב קבורה חינם
"החוק המחייב קבורה חינם הוא אחד החוקים החשובים והשוויוניים ביותר שחוקקה המדינה", אומר שמעון נבון, מנהל תחום דמי קבורה בביטוח הלאומי. "דמי הקבורה ניתנים על-ידי המדינה עבור כל אזרחיה: דתיים, חילונים ולא יהודים, כדי למנוע עשיית רווחים על חשבון המתים. בניהול נכון, הכסף שניתן על-ידינו אמור להספיק לא רק להוצאות הקבורה, אלא גם לאחזקת בית-העלמין, לניקיון ולגינון".
הסכום המינימלי שמעניק המוסד לביטוח לאומי לקבורה עומד על 2,983 שקל (בדרך כלל לקיבוצים), והמקסימלי הוא 5,332 שקל (לעיר גדולה) - תלוי בגודל החברה הקוברת, המערך הלוגיסטי שלה ומספר בתי העלמין שהיא מחזיקה.
מימון הוצאות יום הקבורה מועבר ישירות לחברה קדישא על ידי המוסד לביטוח לאומי. יצוין, כי הביטוח הלאומי מעביר את התשלום על פי קריטריונים מסוימים הקשורים בגיל הנפטר, בחברה הקדישא וכן ישנה תוספת על קברים שצריך לחצוב בשטח סלעי.
ואחרי הלוויה - סיוע למשפחה
המוסד לביטוח לאומי משלם מענק פטירה חד-פעמי בסך של 6,950 שקל לבני משפחתו של נפטר, אשר קיבל טרם מותו את אחת מהקצבאות הבאות - זקנה, שאירים, נכות כללית או נפגעי עבודה. המענק ישולם למי שהיתה בת זוגו של הנפטר, או בן זוגו של הנפטרת בעת הפטירה, ובאין בן זוג - לילדו של הנפטר עד גיל 22.
לשאריו של נפטר יש את הזכות להגיש למוסד לביטוח הלאומי תביעה לגמלת שאירים או תביעה לתוספת השלמת הכנסה.
תביעה לגמלת שאירים יש להגיש לא יאוחר מ-12 חודשים לאחר יום הפטירה. מ-1 ביולי 2003 משולמת הגמלה רטרואקטיבית רק בעד תקופה רטרואקטיבית של 12 חודשים לכל היותר.
הגמלה משולמת בתנאים מסוימים מראשית חודש הפטירה, ובתנאים מסוימים מהחודש הראשון שאחרי הפטירה.
תביעה לתוספת השלמת הכנסה יש להגיש עם התביעה לגמלת שאירים או כאשר חל שינוי בהכנסתו של התובע. תוספת השלמת הכנסה משולמת מחודש הפטירה. התוספת לא תשולם בעד תקופה של יותר מ-6 חודשים מחודש הגשת התביעה.
פרטים נוספים באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.
לפנייה לכתב/ת 
