הסולר הורג

כתמי סולר על הכביש עלולים לגרום להחלקה בלתי נשלטת של מכוניות ולתאונות, והדו-גלגליים סובלים בנושא זה במיוחד. בבריטניה כבר יש התארגנות הסברתית בנושא

אבי פרידמןפורסם: 24.02.04 , 10:19

הסכנה בכתמי סולר על הכביש היא דבר ידוע. סולר, המשמש את מנועי הדיזל, אינו מתאדה אלא נשאר על הכביש והופך אותו לחלקלק במיוחד. בשילוב עם מים, הופכת התערובת לחלקה עוד יותר ולמלכודת מוות של ממש. אם בכביש יבש ניתן לעיתים לקלוט את הסכנה מבעוד מועד, הרי שבכביש רטוב - או בלילה לצורך העניין - הדבר כמעט בלתי אפשרי.

ומי הנפגע העיקרי מכך? הכלים הדו-גלגליים כמובן. בבריטניה, ההערכה מדברת על כ-6,000 תאונות דרכים קשות בשנה, בהם מעורבים אופנוע וסולר על הכביש, שהיה אחד גורמים לתאונה. אבל לא רק אופנוענים נפגעים, כי אם גם כלי רכב גדולים יותר, ואף הולכי רגל.

פתחי תדלוק

אבל כיצד מגיע הסולר המאוחסן במיכל הדלק לכביש? ובכן, לכך גורמת בעיקר רשלנות והעדר תשומת לב. תדלוק "יתר", בו מנסים בעלי המכוניות – מסחריות ומשאיות בעיקר, אבל גם כלי רכב פרטיים אשר לאחרונה מספרם גדל בהתמדה - למלא את מיכל הדלק יתר על המידה. סגירה לא מלאה של פתח התדלוק או השארתו פתוח, כמו גם מכסה דולף או תקלה טכנית אחרת – אף הם גורמים נפוצים להתזת סולר על הכביש.

הממשלה הבריטית מכירה בבעיה ובסכנות הטמונות בה, וחוקקה תקנה כנגד התופעה אשר עוברים עליה נדרשים לשלם קנס נכבד. אלא שלמשטרה אין את האמצעים והמשאבים הנדרשים כדי לאכוף את הבעיה באופן יעיל.

התארגנות עצמאית

מספר קבוצות גדולות של אופנוענים בריטיים התארגנו בפעילות יזומה כנגד התופעה, הקימו ארגון בשם "כתמי סולר הורגים" ("Diesel Spills Kill"), ופרסמו עצומה וקמפיין הסברתי בכדי למגר את התופעה. הפתרון, לטענתם, נעוץ בחינוך והסברה, יותר מבאכיפה קשוחה.

התהליך כולו החל לפני חודשים אחדים, כאשר לי אוקונור, רוכב בריטי בן 31, מצא את מותו הטראגי בתאונת דרכים קטלנית. אוקונר החליק על כתם סולר ונפגע חזיתית על ידי רכב שנסע בנתיב הנגדי. המשטרה הטילה באופן חד-משמעי את האחריות לתאונה על כתם הסולר.

למרות פרק הזמן הקצר שחלף מאז תחילת הקמפיין, ניכר כי הוא תופס תאוצה בקצב יוצא דופן. הקבוצה פתחה אתר אינטרנט בנושא, מספר ירחוני אופנועים סיפקו פרסום נרחב, וארגוני רוכבים ומועדוני אופנועים שונים הודיעו על שיתוף פעולה והחתמת רוכבים.

הסברה וחינוך

אבל לא רק גורמים דו-גלגליים מגלים מעורבות. הנושא חלחל גם לתודעת ארגוני תחבורה אחרים, כמו למשל "האגודה המלכותית למניעת תאונות" ("Royal Society for the Prevention of Accidents") ו-"אגודת מובילי המטענים" ("Freight Transport Association"), ואלו החלו משתפים פעולה למען המטרה החשובה. הארגונים הללו מפיצים עלוני הסברה בתחנות דלק, מפרסמים בירחוני משאיות ומובילים, וקוראים לממשל (הבריטי) לפעול באופן דומה באמצעות קמפיין ציבורי.

ולמרות שעדיין מוקדם לראות תוצאות מעשיות בשטח, ההיענות ושיתוף הפעולה הנרחב הם סיבות לאופטימיות. האם בעת הצורך, ניתן לקוות לשיתוף פעולה כזה בין נהגים לרוכבים גם אצלנו?

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו