שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    חומות של איבה
    אירופה יודעת משהו על חומות ומשוכנעת שהן חלק ממדינאות האתמול. אבל מדינת ישראל החליטה שכל העבר עוד לפניה. ח"כ מוחמד ברקה מהרהר מהאג
    האג, עיר פקידותית, מפוהקת ושלווה, לא מורגלת לרמות הדציבלים ועוצמת הרגשות שהבאנו עליה. דומה שהקור העז הוא אחד האמצעים של המקומיים לצנן מעט את רוחם של האורחים הסוערים. שני עמים, שני קיבוצים קורבניים, מקיימים בחוצות הכרך ההולנדי תחרות בסבל. למי מנת סבל גדולה יותר.

     

    באורח צפוי, רובם המוחלט של הישראלים שהגיעו לכאן מצדדים בהקמת הגדר, תוך התעלמות מוחלטת מהתוואי שלה וממשמעויותיה. בפרט מן העובדה שהגדר עצמה היא בבחינת תעשיית משטמה העלולה לייצר פיגועים למכביר ולטפח מאסה אנושית מוכת ייאוש, שטעם חייה היחידי יהיה מעתה המוות.

     

    והנה גילוי, אולי אף סקופ לאחדים מהגולשים: חרף היותי פלסטיני המזדהה עם בני עמו ושאיפתם להיות בני-חורין בארצם, הגעתי לכאן כאזרח מדינת ישראל וכנציגה הבלתי רשמי. נכון, משרד החוץ לא שלח אותי ולא תידרך אותי וזק"א לא הציע לי להימנות על המשלחת. באתי ביוזמתי ועל דעתי לייצג את מה שנראה לי כאינטרס האמיתי וארוך הטווח של שני העמים, והוא להימנע מהקמת חומות של איבה.

     

    הפרדה בין פלסטינים לפלסטינים

     

    אני מתנגד בכל מאודי לטרור ולפגיעה בחפים מפשע. אני חוזר על המסר החד-משמעי והבלתי מגומגם הזה בכל מקום ובכל זמן. בתחומי מדינת ישראל ובשטחי הרשות הפלסטינית. בערבית סחה ובעברית צחה. פעמים מעל במות ומול קהלים שאינם אוהבים בלשון המעטה את המסר.

     

    אני גם משוכנע שזכותה ובעיקר חובתה של מדינת ישראל להגן על אזרחיה מפני טרור.

    לו היתה מקימה גדר הפרדה על הגבול הבינלאומי – איש לא היה מקים קול זעקה וממילא לא היו נמצאות אוזניים כרויות לה (תזכורת: גם אני ובני משפחתי אזרחים ישראלים וקורבנות פוטנציאלים של טרור).

     

    אלא שממשלת ישראל לא ביקשה להגן על אזרחיה. כל חפצה היה בהכבדת ידה על הפלסטינים ובהעצמת הכיבוש ומוראותיו. הראיה: היא התנגדה זמן רב להקמת גדר, וחייבה את הקמתה רק כאשר זו הלכה ורחקה מן הקו הירוק והפכה למכלאה ומכשיר ענישה דרקוני, הלוכד מאות אלפי פלסטינים בין החומה לקו הירוק.

     

    ההתחלה בישרה את המזימה: כדי לבנות את הבסיס לקטע הראשון של הגדר, מסאלם הסמוכה לג'נין ועד דרומית לקלקיליה, בודדו 17 כפרים, שנותקו מכל גישה,
    הן לגדה, הן לישראל והן לבתי-חולים, בתי ספר ושירותים ציבוריים אחרים. אסיר בכלאו זכאי ליותר.

    עשרות אלפי דונמים הופקעו ורבים איבדו את אדמתם ומטה לחמם. רבבות עצים נעקרו, עשרות בארות לשתייה נהרסו, והתמונה התחוורה: הפיכת האזורים הפלסטיניים לגטאות מבודדים ללא רצף טריטוריאלי ביניהם, המאסת החיים על הפלסטינים בתקווה שינדדו מזרחה. זוהי אפוא מדיניות שיטתית שעיקרה טרנספר זוחל ואין לה ולא כלום עם מגננה וביטחון.

     

    להסתכל להיסטוריה בעיניים

     

    בחזרה להאג: לא בכדי נמנעה ישראל מהצגת טיעוניה בפני בית הדין. אם צידקתה איתה – מדוע שלא תופיע ותשמיע אותה באופן ראוי וסדור בתוך היכל המשפט? לפלסטינים אין תעמולה ותועמלנים. הם העמידו נבחרת מרשימה ורהוטה של טוענים בפני בית הדין, המציגה טענות מוצקות שכולן שאובות היישר מהמציאות המסוייטת שיוצרת החומה. זו לא התעמולה. זה ה"קייס".

     

    צריך לנסות להצטנן ולהרחיק ראות בימי פורענות אלה: ספרטה החזיקה מעמד 600 שנה. היא הוציאה מתוכה את הטובים שבחיילים, אולם לא תרמה דבר לתרבות ולהומאניזם היווני שהיה לבסיס תרבות המערב. צרפת שלטה באלג'יריה 100 שנים. ארבעה דורות של צרפתים נולדו בקולוניה שקיפלה לבסוף את עצמה. הסכסוך באירלנד ארך 300 שנים. רשימת מלחמות הרועים הפרועות ארוכה. כולן הגיעו אל קיצן.

     

    אירופה, ששישים שנה בקירוב לא שמעה ירייה, יודעת משהו על מלחמות וכיבושים. שתי מלחמות עולם וחורבן היבשת הפכוה מפוייסת. תאוות החיים מתפרצת בה מכל עבר. מעורר קנאה.

     

    ישראל יכולה וחייבת לקצר את תולדות ההיסטוריה. במקום להרחיב את מפעלות הכיבוש באמצעות הגדר ולהאריך את סבלם של שני העמים, שתביא את הכיבוש אל קצו ותחסוך לשני העמים עוד חומת איבה ביניהם.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "חומות של איבה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים