האנטי וירוס בעקבות האנטיביוטיקה
HP הכריזה על שני שירותים חדשים ללוחמה בתולעים ווירוסים ממוחשבים, המבוססים על הדרך בה נלחם הגוף האנושי במחלות
HP הודיעה אתמול (ב') על פיתוחן של שתי שיטות ללוחמה בווירוסים ותולעים, המבוססות על הדרך בה נלחם הגוף נגד מחלות. ההכרזה נעשתה לקראת כנס אבטחה המידע השנתי של RSA, שיתקיים השבוע בסן פרנסיסקו, וצפויים להשתתף בו כ-10 אלפים איש, כך מדווח האתר Seattle Times.
חוקרים במעבדות HP פיתחו את הטכנולוגיות החדשות, Active Countermeasures (אמצעי נגד פעיל) ו- Virus Throttler (משנק וירוסים), ובמשך שנה בדקו את יעילותם על גבי רשת המחשבים הפנימית בחברה. השירותים יהיו כלולים, ככל הנראה, בחבילת אבטחה שתציע HP ללקוחותיה העסקיים.
ג'ו פאטו, חוקר במעבדות HP, מסביר כי מדובר ביישום המדמה את פעולתן של תולעים, המסוגלות לאתר את פגיעותם של מחשבים מסוימים ולנצל זאת לתועלתן. ה-AC מבודד מספר מחשבים ברשת מקומית, ומורה להם לסרוק את הרשת באופן יזום, במטרה לאתר פרצות דומות ברשת המקומית, תוך שהם מתריעים עליהן בפני מנהלי הרשת. במקביל, מתעדכן השירות בפרצות חדשות המתפרסמות באתרי אבטחה כגון זה של CERT. המידע החדש נשלח במהירות למחשבים הסורקים.
השירות השני מאט את מהירות ההפצה של הווירוסים, זאת, באמצעות איתור התקשרויות תכופות מדי לרשת. הבקשות לגישה לרשת מרוכזות יחד, עד שיאושרו על ידי מנהלי הרשת. במקרה ווירוס אכן תוקף את המחשב ושולח בקשות התקשרות תכופות - הדבר מוגדר מיד כפעולה בלתי סדירה.
הקשר הביולוגי
חוקרי HP אינם היחידים הסבורים כי אכן יש קשר בין מלחמתו של גופנו במחלות התוקפות אותו לבין שיטת הלוחמה בווירוסי מחשב. דן גיר בעל דוקטורט בביוסטטיסטיקה מאוניברסיטת הרווארד, המציא את מושג התרבות המונוליתית. לדבריו, בביולוגיה, זנים שלא מתרחשים בהם שינויים גנטיים רבים - המכונים 'תרבויות מונוליתיות' - הם הפגיעים ביותר למגפות הרות אסון. זנים שחולקים פגם אחד קטלני יכולים להיעלם לחלוטין עקב פגיעה של וירוס המנצל את הפגם. גיוון גנטי מגדיל את הסיכויים שלפחות חלק מהזן ישרוד את המתקפה.
פתרונות אחרים
התפישה הזו השפיעה גם על מומחים אחרים המחפשים פתרונות לבעיות אבטחה: מייק רייטר מאוניברסיטת קרנגי מלון וסטפני פורסט, ביולוגית מאוניברסיטת ניו מקסיקו, שמפיקים לקחים על אבטחת מידע מהתנהגותם של יצורים חיים כבר שנים, קיבלו לאחרונה מלגה בסך 750,000 דולר מהקרן הלאומית למדע, על מנת ללמוד שיטות לגיוון אוטומטי של קוד מחשב.
גם דניאל דובארני ור. סקאר מאוניברסיטת סטוני ברוק בניו יורק מפתחים "מוטציות השפירות", פרויקט שיאפשר לשפר תוכנות, תוך שמירת החלקים הפונקציונליים של הקוד וויתור על חלקים לא פונקציונליים שלעיתים קרובות מהווים מטרה לווירוסים.
ביומן הרשת שלנו כבר ביקרתם? היכנסו לקטעי קישור ותהיו בעניינים.
לפנייה לכתב/ת 
