רדיו חזק, הגירסה הדיגיטלית
שידורי הרדיו הוותיקים עוברים שידרוג: ביותר ויותר מדינות בעולם מחליפים אותם שידורים דיגיטליים משובחים באיכות של תקליטור, ובקליטה נטולת הפרעות של מאות תחנות. במקביל לצליל, מקלטי הרדיו הדיגיטלי מספקים גם מידע על כל שיר, קולטים מבזקי טקסט ואפילו תמונות. למי שמוכן לשלם, מוצעים גם שידורים בלוויין
מעט מאוד מכשירים המשמשים אותנו במאה ה-21 לא עברו שינוי משמעותי במאה השנים האחרונות, כמו מקלט הרדיו. אבל מתברר שגם אצל הסבא הוותיק הזה, העניינים מתחילים לזוז: רדיו דיגיטלי ורדיו לווייני הן שתי טכנולוגיות שהולכות וכובשות להן מקום של כבוד במערב.
הן יאפשרו לנו ליהנות משידורים באיכות של תקליטור, מקליטה נקייה מרעשים, וממאות תחנות חדשות, שיקלעו לכל טעם שבעולם וישדרו לאורך כל שעות היממה.
נכון, בישראל עוד לא שמענו על כך, אבל הרדיו הדיגיטלי הוא שירות ותיק, הזמין כבר ל-300 מיליון משתמשים ברחבי העולם. הם יכולים לבחור בין מאות תחנות רדיו שונות, והשידורים נקלטים במקלטי רדיו מיוחדים, המיוצרים כיום על ידי יותר מ-50 חברות אלקטרוניקה. הרדיו הלווייני, לעומת זאת, פעיל כרגע בעיקר בארה"ב.
שתי החברות הפועלות שם מציעות לנהגים החוצים את אמריקה מאות ערוצים המשדרים - ישירות מן הלוויין - חדשות, מוזיקה וספורט ללא פירסומות.
איכות דיגיטלית
המחקר בתחום הרדיו הדיגיטלי התחיל כבר לפני 23 שנה - אך הושלם רק ב-1998. קרנות מחקר אירופיות וחברות מסחריות ביקשו לפתח טכנולוגיה מתקדמת, שתחליף את שידורי ה-AM וה-FM, שנמצאים איתנו כבר עשרות שנים. בעוד שהשידורים הרגילים חשופים מאוד להפרעות קליטה, שידורי הרדיו הדיגיטלי (הנקראים באנגלית DAB: ראשי התיבות של שידור אודיו דיגיטלי) חסינים יותר
בפניהן.
שש שנים אחרי שנכנסו לשימוש, שידורי ה-DAB, שאמורים להחליף בהדרגה את השידור האנלוגי, כבר נתפסים כסיפור הצלחה בהתהוות. הרדיו הדיגיטלי הוא המהפכה הגדולה ביותר שעבר הרדיו מאז המצאת ה-FM, קובעת חברת המחקרים גרטנר.
משדרי ה-DAB מסוגלים לשדר למרחקים גדולים יותר ובעוצמה קטנה יותר מאשר משדרי ה-FM, כך שעל מנת לכסות איזור מסוים אפשר להשתמש בפחות משדרים, המפיצים פחות קרינה - בשורה לשוחרי איכות הסביבה.
כל יצרניות האלקטרוניקה הבידורית, ובראשן סוני, פיליפס וסמסונג, מייצרות כיום מקלטי רדיו דיגיטלי. מדובר במכשירים חכמים מאוד, הכוללים מיני מחשב, שיודע לפענח את השידורים ולהשמיע אותם באיכות מעולה. את האיכות הזו מספק השידור הדיגיטלי באמצעות פיצול השידור למספר גבוה של ערוצים ודחיסתם מחדש באופן כזה שמאפשר ליהנות משידור נקי מרעשים גם בתנועה.
רוב השידורים בחינם
הקליטה המשופרת בתדרי ה-DAB (בתדר 223-225 מגהרץ) היא לא היתרון היחיד. התקן בו פועל השידור הדיגיטלי תומך בהעברת מידע דיגיטלי בקצב של עד 1.7 מב לשנייה. המשמעות: ניתן לשדר לצגי מקלטי הרדיו כל מידע העולה על הדעת - תחזית מזג האוויר, עידכוני חדשות, נתוני בורסה, דיווחי תנועה, פרטי השיר המתנגן ועוד.
ואכן, תחנות שידור מתכננות להוסיף בעתיד לשידורים תמונות, עיתונים אלקטרוניים - ואפילו סרטוני וידאו קצרים. את כל אלה יהיה ניתן לקבל גם במקלטים ניידים וגם במקלטים המותקנים בתוך הרכב. על גבי מסך המקלט תוצג רשימה של כל התחנות הנקלטות בכל רגע שהוא באוויר - כדי שהמאזין יוכל לבחור ביניהן את התחנה המבוקשת.
רוב השידורים ניתנים בחינם, אך ה-DAB מאפשר לגבות תשלום מהמאזינים עבור מישדרים מיוחדים, ממש כפי שנעשה במסגרת שידורי ה-Pay Per View (תשלום לפי צפייה) בטלוויזיה. ומה אם אינכם מכירים את כל התחנות? אין בעיה. תוכלו לבקש ממקלט הרדיו למצוא עבורכם, למשל, תחנת מוזיקה שקטה - ובלחיצת כפתור יציג לכם המקלט כמה וכמה המלצות.
וזה לא הכל: חברת רדיוסקייפ הבריטית הציגה בכנס 3GSM בקאן שנערך בשבוע שעבר, את הרכיב הראשון בעולם המאפשר לקלוט שידורי FM ,RDS ורדיו דיגיטלי בשני תדרים שונים. הרכיב החדש נהנה מצריכת אנרגיה נמוכה, שהופכת אותו לאידאלי אפילו לשילוב בתוך טלפון סלולרי.
מדינות רבות כבר מספקות רשיונות לשימוש בטכנולוגיית הרדיו הדיגיטלי. בבריטניה, למשל, מעביר ה-BBC את כל שידורי הרדיו שלו גם באמצעות DAB ברוב חלקי המדינה. מכירות המקלטים הדיגיטליים בממלכה הבריטית צמחו ביותר מ-200% בשנה שעברה, ובקדחת הקניות של חג המולד האחרון כבר נמכרו יותר מקלטי רדיו דיגיטלי מאשר מקלטי רדיו רגילים.
תקן יפני ייחודי
בינתיים, בעוד שרוב ארצות המזרח הרחוק מאמצות את ה-DAB, היפאנים, כמו תמיד, חייבים לעשות זאת בדרך שלהם: הם החליטו לאמץ תקן אחר וייחודי בשם ISDB-T, שיתמוך גם בשידורי טלוויזיה ולא רק ברדיו.
כאן המקום לתקן טעות נפוצה: צרכנים רבים נוטים להתבלבל בין שידורי הרדיו הדיגיטלי לבין מקלטי RDS, שקיימים היום בשוק. מקלטי RDS (ראשי התיבות של מערכת מידע דיגיטלית) מאפשרים אומנם לתחנה להציג על מסך המקלט שלכם מידע על תחנות FM שונות, כמו שם התחנה או שמות התוכניות המשודרות בה.
רוב מקלטי הרדיו החדשים לרכב כוללים תמיכה ב-RDS. עם זאת, השיטה אינה משפרת את איכות השידור, ומוגבלת ליישומים ספציפיים בלבד.
לוויין למנויים
אם הרדיו הדיגיטלי נתפס כמהפיכה להמונים ואמור להינתן חינם לכל - ממש כמו הרדיו האנלוגי כיום - הרדיו הלווייני, לעומתו, מיועד למנויים בתשלום ויפעל כמו שפועלת הטלוויזיה הדיגיטלית בכבלים או בלוויין בישראל: המנויים יוכלו להזמין חבילות ערוצים לפי טעמם (משל: חדשות, ספורט, מוזיקת רוק או מוזיקת ג'אז), ויקבלו שידורים באיכות נקייה וללא פרסומות.
ויש לכך ביקוש: החברות העוסקות בתחום בארהב מעריכות שעד סוף 2004 יהיו להן 3.6 מיליון מנויים. ב-1992 פתחה רשות התקשורת האמריקנית למכרז את טווח התדרים 2.3 ג'יגהרץ, המשמש את שידורי הלוויין. שתי חברות - Sirius ו-XM Radio - זכו בתדרים הללו לאחר ששילמו על כך קרוב ל-80 מיליון דולר כל אחת.
עם זאת, חלף עוד עשור שלם עד שהשידורים החלו. בעוד שתחנת רדיו ממוצעת ב-FM מסוגלת לשדר למרחק של 50 ק"מ בלבד, יכול לוויין אחד לספק שידור רדיו ליבשת שלמה. וכך זה פועל: החברות משדרות את הערוצים אל הלוויינים שלהן, ומהחלל מוחזרים התדרים הללו אל מקלטי הרדיו שאצל המאזינים.
השידורים מוצפנים על מנת לאפשר רק למנויים המשלמים להאזין להם. כבר כיום מקבלים המאזינים יותר מ-100 ערוצים של מוזיקה, תוכניות מלל וחדשות מספקי תוכן כמו BCB ו-NNC. מקלטי הרדיו הלווייני, המיוצרים על ידי חברות אחרות, אינם יקרים יותר ממקלטי רדיו רגילים: בין עשרות למאות דולרים למערכות אודיו משוכללות לרכב.
מדינות העולם השלישי
כך, למשל, XM Radio תתקין את המערכת שלה בגירסה מיוחדת של חיפושית שתושק בארה"ב במהלך האביב. בעוד ש-Sirius ו-XM Radio מפנות את שירותיהן לקהל האמריקני, וורלד ספייס - חברה אחות של XM Radio מיקמה את הלוויינים שלה מעל אפריקה ואסיה.
בכך מקווים בחברה להעביר את מדינות העולם השלישי ישירות לעידן השידור הלווייני, ולחסוך את שלב ה-FM. בנוסף, מתכננת החברה להיכנס גם לשוק האירופי בשנים הקרובות. החברה מציעה את שירותיה גם במזה"ת - אך לא בישראל.
נציגות החברה לאיזורנו, הנמצאת בדובאי, הסבירה, כי אף שלא נמכרים כאן מקלטי רדיו לווייניים - ישראל כבר נמצאת בתחום הכיסוי הלווייני. טד קלי, סגן נשיא לשיווק בינלאומי בוורלד ספייס, טוען כי ישראל מעניינת מאוד את החברה - בעיקר בגלל שהישראלים ידועים כמי שממהרים לאמץ חידושים.
הוא מגלה, כי וורלד ספייס מחפשת רשתות שיווק למוצרי חשמל, שבאמצעותן תוכל למכור בישראל את מקלטי הרדיו. בינתיים, קלי שמח לבשר על נוכחות ישראלית ראשונה ברדיו הלווייני: "להקת "רוקפור" שלכם זוכה לפופולריות עצומה בערוצי המוזיקה העולמית של XM".
מחכים למשרד התקשורת
ומה באשר לישראל? מתברר כי משרד התקשורת מתכוון לפרסם מכרז לתדרי הרדיו הדיגיטלי (223-225 מגהרץ) עד סוף השנה. אל תבנו על זה: הנסיון המצטבר עם משרד התקשורת אומר, כי כוונות לחוד ומעשים לחוד.
בפועל, בזק עורכת ניסויים בשידורי רדיו דיגיטלי כבר מספר שנים, ואף הקימה לשם כך אתרי שידור ברחבי הארץ. התחנות המשתמשות בשידורים הנסיוניים כרגע הן גל"צ, גלגל"צ, רשת ב', קול המוזיקה ורשת ג'.
עקרונית, השידורים אמורים להיקלט היטב במקלטי רדיו דיגיטלי שנרכשו בחול, בעיקר באיזור המרכז והשרון. יבוא מסודר של מקלטים כאלה עדיין כפוף לאישורים ממשרד התקשורת. באשר לרדיו הלווייני, במשרד מגבשים עדיין את הכללים שיאפשרו להפעיל שידורים בישראל באמצעות לוויינים שכבר מרחפים מעל המדינה.
יס, שמפעילה כבר שידורי טלוויזיה בלוויין, מבהירה, כי בשלב זה אין לה תוכניות להיכנס לשידורי רדיו בלוויין - אך ייתכן שתוכניותיה ישתנו בעתיד. ובינתיים אפשר רק לקוות שהשירות יצליח בחול. אם יגבר השימוש ברדיו לווייני ברחבי העולם, יתכן שלחץ הציבור יזרז את המדינה למהר ולחלק רשיונות.
לפנייה לכתב/ת 
