שתף קטע נבחר

צבאים וצבעים במצפה נפתוח

כאן אפשר יהיה לראות איך הופכת הארץ מארץ הצבי לארץ ה(צ)ווילה: 2000 יחידות הדיור שיקומו במצפה נפתוח יבריחו את עדר הצבאים שגר באזור. עד אז אתם מוזמנים לשחק 'חפש את הבמבי' ולהתבשם מהנוף והפריחה

"אני חולה", אומרת הילרי הרצברגר, והיא מתכוונת לומר שמה שקרה בשבוע החולף במצפה נפתוח עשה אותה חולה. המדור אמנם נקרא 'לפני הבולדוזים' אבל הפעם הטרקטורים השיגו אותו: תושבי כסלון חרשו את השטח הפתוח שבמורדות מצפה נפתוח. הפעילים בעמותת 'רמות למען הסביבה' ניסו למנוע, צלצלו, צעקו, הגישו תלונה במשטרה, ניסו לדבר עם אנשי רשות שמורות הטבע. כלום לא עזר.

 

לדברי הרצברגר, הטרקטורים של תושבי כסלון שבו אשתקד לחרוש את הקרקע אחרי שנים שלא ביקרו שם. זה היה בזמן הדיונים על אישור תוכנית בניית מצפה נפתוח. הם לא נטעו דבר ולא זרעו דבר, רק חרשו חריש כהפגנת בעלות, 'מנהג בעלים בקרקע' בשפה המשפטית. ידוע שחקלאים חורשים את הקרקע, וגם ידוע שיחידות דיור הן גידול חקלאי רווחי ביותר, אבל זה המקרה הראשון בו חורשים את הקרקע על מנת לגדל יחידות דיור.

 

השבוע, עם פתיחת שלב השמעת ההתנגדויות לתוכנית, חזרו הטרקטורים לחרוש את הגבעה. הפגנת הבעלות על הקרקע נעשית, לכאורה, כדי לקבל פיצויים ממנהל מקרקעי ישראל, עם התחלת הבנייה במקום.

 

"הייתי הראשונה לשמוח אם היו מעבדים את האדמה באופן קבוע", אומרת הרצברגר, "אבל סתם להרוס?". עד לפני ימים אחדים היו השדות החרושים, שדות פורחים. בינות לעשב הירוק היו כלניות ותורמוסים, אירוסים ודבורניות. אנשי עמותת 'רמות למען הסביבה', בראשה היא עומדת, מוטרדים בעיקר מצמח אחר. "תראה", היא מצביעה על השדה החרוש, "זה נורא. כל השטח היה מלא לבלוב של שומר, שזה מה שאוכלים העופרים".

 

צבאים ליד הבית

 

אומרים שהעדר שמסתובב כאן מונה כשלושים צבאים. שלא כמו העדר בעמק פרי הר שזכה לשם 'עמק הצבאים', זה עדיין לא מוקף בבטון. כשתתחיל הבנייה בהר הם יעברו למקום אחר. את תושבי רמות, שיכולים לצאת מביתם ולראות צבאים בטבע, זה מאוד מצער, גם אם צודקים מי שיזכירו שעד שבנו את רמות בשנות ה-70 היו גם הגבעות ההן בית לצבאים. כך או אחרת, לראות צבי בטבע זו חוויה אחרת לגמרי מלראותו בגן החיות, ושונה גם מלחזות בעדר הכלוא בין שכונות וכבישים בלב הכרך. 

 

כאן אפשר יהיה לראות גם איך הופכת הארץ מארץ הצבי לארץ הצווילה. 2000 יחידות דיור מתוכננות על הגבעה העגולה, רובן צמודות קרקע, וחלקן ברבי קומות. הבנייה היא חלק מתוכנית מערב ירושלים ('תוכנית ספדי').כפי שכבר נכתב כאן בעבר, יש לא מעט ירושלמים שמוצאים כי התוכנית הגרנדיוזית הרסנית לעיר עצמה ותפגע במרקם האורבני שלה. אלה מאוגדים היום לקואליציית 'ירושלים בת קיימא'. גם סופרים ואנשי רוח מובילים עצומה נגד אישור תוכניות הפיתוח המסיביות.

 

בינתיים הכשירו כאן אנשי רמות מסלול טיול מעגלי, סביב הכיפה שעומדת להיבנות. 'מסלול הצבאים'. הכשרת המסלול לא כוללת פריצת שבילים או בניית מתקני שעשועים לילדים (את אלו אפשר למצוא בתחילת המסלול), אלא שילוט בלבד (שיש גם מי שפוגע בו במסגרת המאבק על השטח). השילוט מורה על הדרך וגם מסביר קצרות על הצמחים הצומחים פה ושם לאורכה. 

 

החום מביא להתפרצות הפריחה: רקפות וכלניות לרוב, סוגים שונים של דבורניות ושל סחלבים, עיריות, צהרונים, זמזומיות, מיני פרפרניים, ותורמוסים שחלקה קטנה מהם הואילו החורשים להותיר. המון המון מינים בעת ובעונה אחת. בגבעות שמסביב שולט ריח פריחת השקד. ט"ו בשבט נראה אולי רחוק, אבל פריחת השקד בשיאה עכשיו, מפיצה ריח נעים ומפזרת פתיתי לובן בכל.

 

 

כמו לראות פיה ביער 

 

אפשר לעשות את המסלול המסומן היוצא מ'גן הקיפוד' ברמות ב' בשעת הליכה מהירה או בשעה וחצי של הליכה נינוחה. מומלץ לתכנן גם הפסקה ארוכה, בחורשת האורנים של קק"ל, עם בקבוק יין טוב או בלעדיו, לשבת בשקט בשקט ולקוות שייזדמן איזה צבי. אפשר להתיישב ולשלוח את הילדים לשחק ב'חפש את הבמבי'. אם עושים את זה כדאי להפנות את תשומת לבם לעקבות הבמבי בבוץ היבש, ולערימות הגללים בדרך. 

 

הרצברגר מספרת שהיא רואה אותם כמעט כל יום, את הצבאים, וניכר שהיא ממש נקשרה אליהם. בעולם של אגדות אורבניות, האפשרות לראות צבי ביער, דומה לאפשרות לראות פיה ביער. היינו צריכים קצת להיות יותר בשקט, הייתי צריך להכין את המצלמה. ממש מעל מצפה טורצ'ינר הם מגלים אותנו לפני שאנחנו מגלים אותם, ומדלגים להם בינות לעיריות הפורחות. שניים פונים שמאלה, שלושה או ארבעה פונים ימינה. "אז עכשיו אתה מאמין", פולטת הרצברגר בשמחה, כאילו לא האמנתי קודם.

 

אם הגעתם בעונה זו של השנה, שווה לסטות מעט ממסלול הצבאים. השביל העולה ממצפה טורצ'ינר הסמוך לחוות טור סיני מגיע עד צומת בדרכי העפר. בצומת ניתן לפנות ימינה לכיוון ראש הגבעה או שמאלה, להמשך מסלול הצבאים. אם פונים שמאלה מעט לפני הצומת וממשיכים בירידה המתונה, מגלים מצד ימין, לאחר כחמש מאות מטר, ריכוז צבעונים.

 

את צבעוני ההרים אפשר לזהות בכך שהוא בהיר יותר מהכלניות הרבות. לידן הוא נראה כתום כמעט, והוא פרח מוגן. מבחינה חוקית אין הבדל בין הכלנית לבין הצבעוני, שניהם פרחים מוגנים, רק שאת זה האחרון באמת באמת חשוב שלא לקטוף. נכון, צבעונים פורחים גם בעציצים שבדרך הכניסה לירושלים, אבל צבעוני מתורבת על אי תנועה, זה בערך כמו צבי בגן חיות (שלא לומר 'ברוטב אוכמניות').

 

עין נפתוח ואין מפריע

 

המסלול ממצפה נפתוח לעין נפתוח, ליפתא, היה עד לא מזמן מסלול טיול מתבקש. בימים אלו כבר נבנים הגשרים והמחלפים של כביש 9 בנחל שורק שלמרגלות הגבעה. מאחורי גדרות, בנחל, מסתתרת בניית המנהרה הסודית שכולם מדברים עליה. מצפה נפתוח נקרא כך מכיוון שמכאן אפשר לצפות במה שנשאר מליפתא, אבל שווה לנסוע מסביב, לרדת לליפתא ולהביט הפוך, אל מה שתיכף לא יישאר ממול.

 

"הלו הלו, ירושלים, בשערייך שוב אני עומד", מציק המשורר בזיכרון בירידה אל המעט שנותר מליפתא. כביש בגין ושכונת רוממה הותירו חלק קטן מן הכפר על תילו. לא הכל החריבו הדחפורים. המעיין - עין ליפתא, או בשמו הערבי מי נפתוח, התאנים שסביבו, הבוסתנים תחתיו, ושאר שרידי הכפר הוכרזו כשמורת טבע עירונית.

 

בשעת אחר צהריים של יום חול לוהט, המעיין שוקק חיים. בעיקר יש שם שבבניקים, בני ישיבות שחורי כיפה ומכנס, לבני חולצות וגלוחי פנים. מלבדם קצת בנים, קצת בנות ארוכות חצאית או רפויות מכנסיים, ועוד איזה פריק או שניים מן הזן הברסלבי שבאו לטבול בעזרת השם. מעין מי נפתוח נזכר בספר יהושע כגבול בין נחלת שבטי יהודה ובנימין, וזה בטח משמח אותם לטבול במעיין תנ"כי שכזה.

 

דבר אחד לא השתנה מאותו טיול סוכות בשניים בימי התיכון. הסמים. באמצע שנות השמונים עוד נותרו כאן כמה פליטים של שנות השישים, היפים שגרו בבתים הנטושים שליד המעיין והציעו בנדיבות ג'וינט לכל עובר אורח. אז נרתענו מהם, ומריח העשב המתוק המתערבב בריח התאנים. היום בני התשחורת המעבירים באנג בעין נפתוח (וגם באין מפריע), משעשעים משהו בהתלהבות הצעירה מן השטויות. השקדים כולם פריחה. יפה ליפתא, יפה וקסומה כפי שהייתה מעולם, ורק אני מביט בגבעה ממול, חציה ירוק קק"ל, חציה טרסות חומות וחרושות, וחושב על הצבאים המסתלקים באלגנטיות.  

 

איך מגיעים, מה עושים

 

'גן הקיפוד' נמצא מול המרכז המסחרי הקטן בדרך החורש ברמות ב': בכניסה לרמות מכיוון שדרות גולדה מאיר פונים שמאלה ליגאל אלון ומיד שוב שמאלה לדרך החורש. הירידה לליפתא היא ממש בכניסה לירושלים מכיוון הכביש המהיר מתל אביב. הגיא שמאחורי תחנות הדלק מופיע במפה כרחוב מי נפתוח.

 

שימועי ההתנגדות לתוכנית הבנייה יתקיימו ביום רביעי הבא (10 במרץ) וביום ראשון שלאחריו (21 במרץ) באולם האירועים בספרייה, רח' רקנטי 6, רמות ב', ירושלים. החל מסוף השבוע הבא (12-13 במרץ) יערכו במקום גם סיורים מודרכים מטעם 'רמות למען הסביבה'.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מסלול הצבאים. מומלץ לתכנן הפסקה ארוכה
צילום: גילי סופר
רקפות בסלע. החום הביא להתפרצות הפריחה.
צילום: גילי סופר
ליפתא. מבט אל מה שתיכף לא יהיה
צילום: גילי סופר
חפש את הבמבי. חדי האבחנה יוכלו לזהות 2 צבאים בתמונה
צילום: גילי סופר
מומלצים