דבר אלי בפרחים: המדריך לקטיף עצמי
ברווח שבין האיסור לקטוף פרחי בר לחשק לחזור הביתה עם זר מתוצרת עצמית נמצאים שדות הכלניות והנוריות לקטיף עצמי. איפה, איך וכמה - המדריך לבוקר של קטיפה
"הראית איזה אודם", שאל נתן יונתן, ואם לא ראיתם אז זו העת. לא רק פרגים, גם שאר משתתפי האדומיאדה כאן. ומכיוון שלאביב בארץ יש נטיה להיעלם לפני שמספיקים ליהנות ממנו, כדאי למהר. "אל תקטוף נערי", הוסיף המשורר, אבל מי שלא יכול להתגבר על יצר הקטיפה, יכול למצוא את מבוקשו בכמה וכמה מקומות בארץ - שדות שהוכשרו לקטיף עצמי של פרחי אביב, נוריות בעיקר.
העיקרון ממש פשוט: מגיעים לחלקת הפרחים, מקבלים מספריים, דלי, בחלק מן המקומות גם ערדליים, ויוצאים לקטוף. עוברים בין שורות הפרחים, מתבוננים, קוטפים ואוספים זר לקחת הביתה. כמו בסיפור על טום סויר, גם כאן מי שמשלם הם הקוטפים.
הזר שלוקחים הביתה הוא רק חלק קטן מהחוויה. הטיול בשדות הפרחים, הוא עצם העניין. מדובר בפעילות של כשעה וחצי שמשאירה בראש תמונות צבעוניות במיוחד, ורצוי לא לשכוח מצלמה.
שדה. חלק יפעלו עד יום העצמאות
צילום: גילי סופר
נורית. סימן שבא אביב
צילום: גילי סופר
כלניות. מהר, לפני שיגמר
צילום: גילי סופר
מומלצים
