שתף קטע נבחר

עבר בקריאה טרומית: אנשי צד"ל יוכלו לקבל אזרחות

לפי הצעת החוק שיזם ח"כ הרצוג, ואשר זכתה לתמיכת הממשלה, יוכלו פליטי צד"ל ומשפחותיהם לקבל אזרחות ישראלית או מעמד של תושבי קבע, ואף יהיו זכאים לפיצוי ושיקום. בישראל חיים כיום כ-2,500 צד"לניקים

המאבק הממושך נושא פרי: שר הפנים יעניק לאנשי צד"ל ומשפחותיהם מעמד של תושבי קבע או אזרחים בהתאם לבקשתם - כך על פי הצעת חוק, שעברה היום (ד') בכנסת בקריאה טרומית, בתום שנת מאבק שיזם ח"כ יצחק הרצוג (עבודה).

 

ההסדר התאפשר בעקבות התערבות של יו"ר הקואליציה, ח"כ גדעון סער, ולאחר שהרצוג הסכים כי המשך החקיקה יתואם עם הממשלה.

 

אנשי צד"ל ומשפחותיהם יוכלו לקבל תגמולים ממשרד הביטחון בדומה לחיילי צה"ל לרבות תגמולים להם זכאיות משפחות חללים.

 

כמו כן יהיו אנשי צד"ל זכאים לשיקום נכים ולפיצוי בגין אובדן רכושם בלבנון. עלות החוק בשלב הראשון נאמדת במיליוני שקלים.

 

ח"כ הרצוג אמר ל-ynet: "זו תחילתה של עשיית צדק ופרעון חוב מוסרי, שהגיע הזמן שהמדינה תעשה. מדובר בלוחמים שלחמו כתף אל כתף עם חיילי צה"ל ומגיע להם שיחיו בכבוד. על רובם מוטל עונש כבד מאוד בלבנון והם חייבים להישאר בישראל".

 

הנסיגה הישראלית חרצה גורלות

 

במהלך חודש מאי 2000 יצאו כוחות צה"ל מרצועת הביטחון בדרום לבנון ובכך הביאו לסיומה של הברית שנכרתה בין מדינת ישראל לאנשי צד"ל, ברית שנמשכה למעלה מחצי יובל שנים.

 

דבר הנסיגה נודע לרוב אנשי צד"ל רק ברגע האחרון, ולאחר שזו כמעט והושלמה. כוחות החיזבאללה תפסו את מקומם של חיילי צה"ל, עובדה שגרמה לכך שאנשי צד"ל לא הצליחו להתארגן מבחינה כלכלית ונאלצו לוותר כמעט על כל רכושם בלבנון.

 

עם נסיגת כוחות צה"ל הגיעו לישראל למעלה מ-8,500 איש (כ-2,300 בתי אב). בחלוף שנתיים נותרו בישראל כ-2,500 אנשי צד"ל בלבד (750 בתי אב), שמהווים את הגרעין הקשה של אנשי צד"ל שאין באפשרותם לחזור ולהשתלב בחיים האזרחיים בלבנון.

 

מסרבים להתרשם מהחוק החדש

 

ההחלטה לחלק את האחריות על יוצאי צד"ל בין משרד הביטחון ובין משרד הקליטה היוותה נקודת שבירה עבור רבים מהם. הצד"לניקים יצאו למאבק ממושך שכלל הפגנות, שביתות רעב ועימותים עם שוטרים מול הכנסת. עד היום חלקם לא מקבלים קצבה משום שהם מסרבים לעבור לטיפול משרד הקליטה.

 

קרוב ל-100 ממשפחות חיילי צד"ל בישראל חיות בקריית שמונה. הידיעה על אישור החוק החדש התקבלה בקרבם במבוכה קלה.

 

מצד אחד, החוק מייצג את כל מה שקיוו לו. אזרחות או תושבות קבע משמעה הזכות להתפרנס בכבוד ולקבל הכרה.

מאידך, בארבע השנים האחרונות התאכזבו כל כך הרבה פעמים, שהם חוששים לשמוח מוקדם מדי.

בנוסף, לדבריהם, אין מקום לחגיגות לנוכח העובדה שהיה צריך חוק מיוחד כדי שיוכלו לקבל את זכויותיהם הבסיסיות.

 

ג'מיל אבו שלהוב, מראשי הקהילה בקרית שמונה, סירב להתרשם מהחוק החדש: "אני אאמין רק כשנראה שכל המשפחות של האנשים שהגיעו אחרי הנסיגה מלבנון יקבלו את הזכויות שהמדינה גנבה מאיתנו. שמענו כבר הרבה שקרים. אמרו הרבה דברים בתקשורת, שעשו לנו, ושנתנו לנו. בשורה התחתונה לא עשו עבורנו דבר.

 

"יש אפילו עמותות שמתיימרות לייצג אותנו, כאילו שהן אלה שמסייעות לנו בכל הקשיים שאיתם אנחנו מתמודדים. כל הגופים האלה רק מחפשים תרומות וקרדיט. אנחנו לא ביקשנו מהן לייצד אותנו. אנחנו יכולים לייצג את עצמנו, יש לנו נציגים שלנו שפועלים לסייע בעניין שלנו ואנחנו לא צריכים כל מיני גופים ועמותות שיקחו עלינו חסות, ובעצם יחפשו רק תרומות.

 

"עשרות צד"לניקים תלויים כיום באוויר, חיים עם תעודות מעבר ובכל שנה מחדש צריכים לחדש אותן, כאילו שאין להם זכויות. אלה אנשים שאיבדו קרובי משפחה במלחמה בלבנון, הורים, ילדים ואחים, והמדינה אומרת שבכלל לא היו בצד"ל. אז מה הם עושים כאן? הגיעו לטייל? כשנראה שמטפלים גם בהם, שהם מקבלים את תעודות הזהות ואת הזכויות כמשפחות שכולות, אז נדע שהחוק הזה הוא באמת הדבר הנכון".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלעד גרשגורן
ילדי צד"ל. יזכו למעמד תושבי קבע או אזרחות
צילום: אלעד גרשגורן
צילום: חן מיקא
רכושם נשאר בלבנון (ארכיון)
צילום: חן מיקא
"פרעון חוב מוסרי". יוזם החוק, הרצוג
מומלצים