שתף קטע נבחר

הגליל העליון: צבע הארגמן

בית-הכנסת המרשים בברעם נראה ממש כמו מקדש והשתמר יותר מ-1,500 שנה. שמורת הר מירון היא המקום היחיד בארץ שבו תוכלו למצוא את האדמונית, שהפכה מוקד עלייה לרגל בשל יופייה ונדירותה

משך הטיול: כ-6 שעות

אופי המסלול: נסיעה ברכב משולבת בהליכה

דרגת קושי: ברעם - קל, שביל האדמוניות - בינוני

ציוד: מפה, מים, נעלי הליכה ובגדים חמים

 

הגליל העליון מציע למטייל שפע של חוויות, נופים מרהיבים, מורשת, תרבות, מים ופריחה. את טיולנו נתחיל במרום הגליל, בגן-לאומי ברעם הסמוך לקיבוץ. לברעם ניתן להגיע בכביש הצפון (הן מכיוון עמק החולה במזרח, דרך צומת כ"ח, והן מכיוון מעלות במערב, דרך קיבוץ סאסא). אפשרות נוספת למגיעים מדרום: מכביש 85 (עכו-עמיעד) יש לעלות צפונה בצומת חנניה (כביש 866), בצומת מירון לפנות שמאלה, ולפני הכניסה אל הכפר גוש חלב לפנות בעיקול חד שמאלה. בצומת חירם נפנה ימינה, ומכאן יוביל השילוט אל גן-לאומי ברעם.

 

כבר בחנייה נוכל לראות את פריחת כליל החורש, ובהמשך את פריחתו של עץ הרימון. נעלה במדרגות ונגיע אל משטח דשא ירוק ומטופח, ובמרכזו אחד מבתי-הכנסת אשר השתמרו באופן נדיר יותר מ-1500 שנה.

 

לפני הכניסה כדאי לעצור ולהתבונן. המבנה מרשים ומזכיר מאוד מקדש. על-פי הממצאים והכתובות שהתגלו בו נבנה בית-הכנסת בסופה של המאה הרביעית או בתחילת החמישית - תקופת המשנה והתלמוד.

 

מעל הפתח הימני, מתחת לחלון, יוכלו חדי העין לראות כתובת בארמית "בני דאלעזר בר יודן" - כפי הנראה זו הקדשה למשפחה שמימנה את הבנייה. את הפתח המרכזי מעטר זר ניצחון - סממן רומי מובהק ולצדו התנוססו בעבר שתי אלות-ניקות (חברת nike לקחה את שמה מאלות אלו), אלות הניצחון המכונפות. הדמויות הושחתו לפני שנים רבות.

 

קיים ויכוח בין חוקרי תקופת המשנה והתלמוד אם סממנים אלו, הזרים ליהדות, הם תוצאה של כפייה דתית של הביזנטים ששלטו בארץ, או שמא דווקא עדות לסובלנות ולהשפעות תרבותיות הדדיות בין הדתות.

 

בכניסה מימין ניתן לראות בור מים לנטילת ידיים לפני הכניסה לבית-הכנסת. כעת נוכל להיכנס.

 

כנסיית הקנגורו

 

באתר נמצא בית-כנסת נוסף שלא השתמר בצורה יפה כל-כך. בית-הכנסת השני זהה בגודלו לזה שבו אנו מבקרים, דבר המעיד על קהילה יהודית גדולה. במבנה השני התגלתה כתובת הנמצאת כיום במוזיאון הלובר בפאריז "(יהי) שלום במקום הזה ובכל מקומות ישראל. יוסה הלוי בן לוי, עושה המשקוף הזה, תבוא ברכה במעשיו. שלום" - לא נותר לנו אלא לקוות כי הברכה תתממש בדורנו.

 

כדאי לצאת מבית-הכנסת ולעלות אל הגבעה שלצדו. בראש הגבעה ניצבת כנסייה מארונית. נסו לזהות את בעל החיים המצויר על משקוף הכנסייה. ניחשתם? זהו קנגורו הנושא את צאצאיו בכיסו ומגן עליהם, כמו הכנסייה המגינה על מאמיניה.

 

נעלה על גג המבנה הנמצא מול הכנסייה לתצפית מרהיבה על שמורת הרי מירון. השמורה משתרעת על שטח של כ-100 אלף דונם, ובה תריסר פסגות המתנשאות לגובה של יותר מ-1,000 מטר, שאת הגבוהה שבהן, פיסגת הר מירון (1,208 מ'), ניתן לראות מדרום לנו.

 

מרום הגליל מתאפיין באקלים, חי וצומח הייחודיים לו, על כן ניתן למצוא באיזור מינים נדירים, שרבים מהם בסכנת הכחדה. ר' משה באסולה מספר על ברעם ב-1521, כי על אחת האבנים בבית-הכנסת היה כתוב 'אל תתמהו על השלג שבא בניסן, אנחנו ראינוהו בסיוון', דבר המאמת את ייחודו של האקלים באיזור בעבר ובהווה.

 

מטפסים לגובה

 

אם זכינו ביום יפה בטיולנו, כדאי לחזור לרכב ולהמשיך לטיול בעקבות האדמונית.

 

מגן-לאומי ברעם נחזור לצומת חירם, בצומת נפנה שמאלה וניסע עד לצומת מירון. משם נפנה ימינה ונרד לכביש מס' 85. בצומת חנניה נפנה ימינה, ולאחר כ-4 ק"מ נפנה שוב ימינה בצומת רמה לכיוון הכפר הדרוזי בית-ג'אן. נתפתל עם הכביש כ-7 ק"מ. הנסיעה ממחישה יותר מכל את אופיים של הרי מירון - תוך זמן קצר נטפס מגובה של כ-300 מטר ועד לרום של 1,000 מטר.

 

נמשיך ימינה בעקבות השילוט אל הכפר בית-ג'אן, אל שביל האדמוניות (לפני היציאה לדרך, מומלץ להתייעץ עם מרכז חינוך והסברה בגליל עליון על פרטי ההגעה לשביל. טל': 6934331 - 04).

 

נעבור את תחנת הדלק בכניסה, ונעקוב אחרי סימון שבילים שחור המעטר את סימטאות הכפר. אם זמנכם בידכם, מומלץ לעצור ולבקר בבית המורשת הדרוזית בכפר ולהתכבד בקפה טוב.

 

נעקוב אחר הסימונים עד שנחצה את הכפר לכיוון מזרח ונתחבר לדרך עפר לרכב, המסומנת בסימון שבילים כחול. ניסע כשני ק"מ ונגיע לפיצול שבילים כחול-ירוק. אנו נמשיך בשביל הירוק. בסוף הדרך נפנה ימינה לסימון שבילים שחור ונחנה בחניון הר כפיר.

 

לפני שנצא לדרך נעמוד ונשקיף מפסגת הר כפיר אל הנוף המרהיב של בקעת בית-הכרם מדרום. מכאן נלך על דרך העפר המסומנת שחור שבה עלינו עם הרכב, נפנה שמאלה בדרך המסומנת ירוק ומייד נראה מימיננו מסלול הליכה המסומן בשחור. נטפס במסלול במעלה הר הילל ונהנה מהליכה בחורש הסבוך. כדאי לפקוח עיניים ולהתבונן סביב - תוכלו למצוא סביבכם שפע של פרחי חורש.

 

אגדת האדמוניות

 

לאחר כ-500 מטרים, נחצה דרך עפר (נא לא להתבלבל, יש להמשיך בשביל השחור), מכאן, עליכם לחפש את האדמונית. האדמונית הפכה למוקד עלייה לרגל בשל יופייה ונדירותה ושמורת הר מירון היא המקום היחיד בארץ שבו תוכלו למצוא אותה. גובה הפרח 100-90 ס"מ, וצבעו ורוד עז עד ארגמן. מדובר בפרח גדול שאבקניו צהובים ועליו גדולים.

 

בערבית נקרא הפרח 'כף אל דב' - כף רגלו של הדב, בשל צורת העלים. האגדה מספרת על זוג צעיר מן הכפר שביקש להינשא. הורי הכלה התנגדו לנישואין, והזוג ברח אל ג'בלת אל ארוס (הר הכלה) הלא הוא הר הילל. כשהגיע הזוג אל ראש ההר, פרצה סופת שלגים שניתקה את כל הדרכים אל ההר. הורי הכלה הצטערו וביכו את בתם שסברו כי אבדה לנצח.

 

לאחר כמה ימים, עם שוך הסערה, יצאו תושבי הכפר לחפש את הזוג. בהתקרבם לג'בלת אל ארוס, ראו לחרדתם טביעות כף רגל של דב מעטרות את השלג. אנשי הכפר הלכו אחר העקבות עד שהגיעו לפתחה של מערה ובה מצאו את הזוג הצעיר בריא ושלם. הדב הסורי (שכבר לא ניתן למצוא בארץ) הוא זה שהביא לזוג מזון בכל ימי הסערה. בכל מקום בו דרך, אומרת האגדה, פרחה לזכרו האדמונית, הלא היא כף רגלו של הדב.

 

בלטינית נקראת האדמונית 'פאוניה' על שמו של פאון, רופא האלים אשר ריפא בעזרת הצמח אלים רבים במלחמת טרויה. צמח זה נחשב לצמח המרפא הראשון שהתגלה לבני האדם. על-פי האמונה, לצמח תועלת רבה לסובלים מסיוטי לילה, רוחות רעות, עין הרע, מחלות עצבים, מחלת ירח, מחלת הנפילה והפרעות כבד. למרות הסגולות הרבות, אסור בתכלית האיסור לקטוף את הפרחים המרהיבים.

 

האדמונית צפויה לפרוח בימיו האחרונים של חג הפסח ועד תחילת חודש מאי. לאורך השביל חפשו גם מיני סחלבים, כמו סחלב אנטולי, איטלקי ומצויר.

 

לאחר ההליכה בשביל האדמוניות תגיעו לדרך עפר המסומנת בכחול. פנו ימינה, לכו עוד כעשר דקות ותגיעו אל עין הזקן. כדאי לשבת ולנוח ליד המעין. מכאן יש לחזור בדרך העפר שממנה באנו ולהמשיך בסימון שבילים כחול. הדרך מתנהלת במתינות עד לפיצול שבילים כחול-ירוק. יש לפנות שמאלה בדרך המסומנת ירוק ולחזור לחניון הר כפיר.

 

משך המסלול הטבעתי כשלוש שעות. אפשרות נוספת היא לחזור על פעמינו מן המעין בשביל האדמוניות עד לחניון. לתשומת לבכם, נסיעת רכבי 4X4 בדרכים אלו אסורה.

 

אנו מקווים כי זכיתם לראות ולו אדמונית אחת בפריחתה. תוכלו גם להצטרף לסיורים בעקבות האדמונית שיתקיימו במהלך חול המועד פסח. טל': 546666 - 800 - 1.

 

  • הכותבת היא מנהלת מרכז חינוך והסברה גליל עליון, רשות הטבע והגנים

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אדמונית. צמח המרפא הראשון
צילום: החברה להגנת הטבע
צילום: אפי שריר
ברעם. שימור נדיר
צילום: אפי שריר
נוף מבית ג'אן. תעצרו לקפה
צילום: סלימאן אבוגוש
מומלצים