הסיפורים הגדולים מאחורי המשכורות ה"קטנות"

מהו השכר הראוי למנהל? נראה כי מספר התשובות לשאלה זאת חופף פחות או יותר למספר השקלים בשכרו של חיים כצמן, יו"ר גזית-גלוב, שנהנה אשתקד מעלות שכר של יותר מ-15 מיליון שקל. הנחת העבודה המרכזית היא, שתגמול צריך להיות פחות או יותר (רצוי יותר) קשור לביצועי החברה.

אבל הנחת העבודה הזאת לא תקפה בהכרח כאשר בוחנים את עלות שכרם של לא מעט מנהלים בחברות הנסחרות בבורסה המקומית. יצירת ערך למשקיעים? רווחים? צמיחה והתייעלות? בעלי מניות יקרים, לא צריך להיות חמדניים יתר על המידה. הנה כמה דוגמאות לתלושי שכר שאמנם לא תפסו כותרות, אבל יכולים להעלות בקלות כמה וכמה סימני שאלה.

על ליבר עצמה ספק אם רבים שמעו, אבל על היו"ר והמנכל, אברהם ליבר, סגן יו"ר התאחדות הקבלנים, שמעו יותר. לליבר יש דעה

מוצקה על מדיניות הממשלה בכל הנוגע לענף הבנייה, והוא אף התריע לא פעם על סכנת התמוטטות מצד קבלנים.

המצב הקשה של הענף, כמו גם הפסד מצרפי של כ-30 מיליון שקל ב-3 השנים האחרונות, מתוכם כ-4.6 מיליון שקל ב-2003, נעצרים כולם לפני שהם מגיעים לתלוש השכר של ליבר. עלות שכרו של ליבר עמדה ב-2003 על כ-1.9 מיליון שקל. עלות זאת לא איפשרה לו להיכנס לעשירייה הראשונה וגם לא לשנייה, אבל כשהמצב בשוק הבנייה כה קשה, כפי שטוען ליבר עצמו, גם על המעט הזה קשה להתלונן.

תל-אביב, אלעד, הרצליה, יפו וירושלים. החברה נשלטת על-ידי יהודה אוריאלי, שניסה את כוחו באחרונה בהתמודדות על ראשות עירית הרצליה, עיר מגוריו. מי שיתעמק בדו"חותיה הכספיים של חברה זו יגלה כי היא סובלת מגירעון של 10.6 מיליון שקל בהון העצמי ו-8.51 מיליון שקל בהון החוזר שלה.

החברה מעריכה, כי מגוון הפעולות הננקטות על-ידה יאפשרו לה להמשיך את פעילותה העיסקית באופן סדיר, וכן יתאפשר לה תזרים מזומנים בהיקף ובעיתוי שיאפשר לה לעמוד בהתחייבויתיה. ההערכה זו מבוססת בין היתר על מומ שמנהלת החברה עם הבנקים בהקשר לדחייה ופריסה של חובות, וצעדי התייעלות שונים, ביניהם פיטורי סמנכ"ל החברה.

כל אלה עדיין לא השפיעו על תלוש השכר של בעל השליטה, שלמרות הפסד של 29 מיליון שקל אשתקד נהנה משכר בעלות כוללת של 1.1 מיליון שקל. אוריאלי מדווחת, כי בעל השליטה הודיע לחברה על נכונותו להפחית בדמי הניהול אותם הוא גובה מהחברה הציבורית (הכלולים בשכרו), אך המהלך עדיין לא אושר בגורמים המתאימים בחברה.

שנתיים של הפסדים ורוזנטל כמעט מיליונר

במקביל לדו"חותיה הכספיים, הודיעה חברת ההשקעות החיפאית ולטר רוזנטל על כוונתה לפתוח במדיניות של מימוש נכסים. זאת, על

מנת שתמורתן תשמש את החברה למימון התחייבויותיה. ואכן, בשנה החולפת ספגה החברה הנשלטת ומנוהלת על-ידי אהרון רוזנטל ממספר הפסדי ענק. הסיבה: בין היתר בגלל תרגיל עוקץ שהביא לחיסול פעילות הדלק שלה, הפסדים על ערבויות שהועמדו לחברת הנדל"ן הקורסת חירם-גת ועוד.

את השנה החולפת סיימה רוזנטל, המחזיקה בין היתר במלון אטאפ הגליל ביסוד המעלה, עם הפסד של 8.1 מיליון שקל בהמשך להפסד של 8.2 מיליון שקל שנרשם ב-2002, שהותיר את החברה עם הון עצמי מצומק של 6.1 מיליון שקל.

היקף חובות החברה לבנקים עומד נכון לסוף 2003 על כ-25 מיליון שקל, מזה כ-7 מיליון שקל לזמן קצר. עלות שכרו של רוזנטל עמדה אשתקד על 976 אלף שקל, מה שלא איפשר לו אמנם להיכנס למועדון המיליון, אבל בכל זאת מהווה פיצוי נאה ביחס לאכזבה מתוצאות החברה שבניהולו במהלך השנה החולפת.

ההון של דיאור ומשעולי לא בסיכון

על קרן הון הסיכון הקטנה אאורה, עברה עוד שנה של הפסדים. הקרן רשמה ב-2003 הפסדים של 9.3 מיליון שקל, בהמשך להפסדי ענק של כ-36 מיליון שקל במהלך השנים 2002-2001. אבל הרקורד הדל יחסית בשנים האחרונות, לא מנע מהקרן לחלק משכורות ענק לבכיריה.

יו"ר הקרן, יעקב דיאור, זכה אשתקד לשכר בעלות כוללת של כמיליון שקל, בעוד שהמנכל, בועז משעולי, זכה לשכר בעלות נמוכה מעט

- 900 אלף שקל. בהיעדר מימושים של השקעות, מכבידות הוצאות השכר הללו על תוצאות הפעילות של החברה, שלה יתרת מזומנים של 6.1 מיליון שקל והון עצמי איתן יחסית של 24 מיליון שקל.

באחרונה ביקשה אאורה לאשר הסכם ניהול, במסגרתו היא תשלם לחברות ניהול בראשות משעולי שכר מרשים של 19 מיליון שקל במהלך 5 השנים הקרובות. קרנות הנאמנות של לאומי פיא הודיעו אמנם שהן יתנגדו למהלך, אבל אסיפת בעלי המניות של אאורה, שהתכנסה לצורך כך, אישרה את ההסכם בשינויים קלים, כמו למשל ויתור על דרישה לתוספת יוקר של 12% בדמי הניהול מדי שנה.