מה עוצר את לינוקס בדרך לשולחן העבודה?

הרבה אנשים סביבי מדברים כל הזמן על הצורך בהחלפת Windows במשהו אחר. למקינטוש, ללינוקס, רק לא Windows. יש להם סיבות שונות ומשונות. המערכות האלטרנטיביות יציבות יותר, מותקפות פחות, עולות פחות - ובעיקר לא מגיעות ממיקרוסופט. ואני שואל את עצמי, אם כל הסיבות האלה נכונות, אז למה יש ל-Windows אחיזה חזקה כל-כך על השוק?

אל תספרו לי על המונופול, משום שאפשר לקנות PC בלי מערכת של מיקרוסופט ולהתקין לינוקס בחינם. כמה מכם באמת עושים את זה? כמה מאלה שכן התקינו את לינוקס הורידו את Windows לגמרי מהמחשב? האם אני רואה אצבע מורמת? לא? למה? אני אגיד לכם למה: כי רק Windows מספקת לכם את מה שבאמת מעניין אתכם - פלטפורמת משחקים מלהיבה. לא? בואו נעבור על ההסברים החלופיים לתופעה:

• קלות השימוש. רוב המשתמשים יודו שהמקינטוש היה ונשאר קל יותר לשימוש, למרות שכיום אי אפשר להאשים את Windows בחוסר ידידותיות. מצד שני, לינוקס קשה יותר לשימוש - אבל אתם לא חושבים שזו סיבה להשאיר אותה למזוכיסטים. מסקנה: קלות השימוש היא אמתלה שעבר זמנה.
  
  
• מניעת קריסה. כאן היתרון של לינקוס אמור לבוא לביטוי, ובכל זאת מרבית המשתמשים לא מתרגשים מכך שגם Windows XP נופלת מפעם לפעם. זה מטרד, אבל כבר לא מה שהיה פעם - וגם ההסבר הזה הגיעה שעתו לגניזה.
  
  
• ספאם. זו מחלה של הדואר האלקטרוני, לא של מערכת ההפעלה. משתמשי מקינטוש ולינוקס חשופים לה בדיוק כמו משתמשי Windows. התירוץ הבא, בבקשה.
  
  
• תאימות. תאימות עם מה? עם אבזרים היקפיים? זו נקודת חולשה של לינוקס אבל לא של מקינטוש. עם פורמטים ומבנה קבצים? היום כל יישום ראוי לשמו מסוגל לייבא ולייצא את כל הפורמטים הרלוונטיים. עם יישומים? למעט מוצרי נישה, אפשר ליצור קשר בין כל התוכנות שאתם רוצים על כל הפלטפורמות המרכזיות. 
  
  
• עלות בעלות כוללת. הרבה אנליסטים הרוויחו יפה לפרנסתם מאנליזה של השוואת TCO (עלות כוללת של בעלות על תוכנה לאורך השנים), אבל לא נראה לי שמישהו טורח ליישם את מסקנותיהם. לדעת כולם, Windows אינה הפלטפורמה הטובה ביותר בהיבט הזה - ובכל אופן עוד לא ראיתי ארגון שנטש אותה כפלטפורמה השולחנית הסטנדרטית. שלא לדבר על משתמשים פרטיים, שלא יודעים מה זה בכלל TCO.
  
  
• אנטי-וירוס והגנות. ל-Windows יש הכי הרבה כלי התגוננות - אך היא גם הפלטפורמה המותקפת ביותר. אז מה יותר טוב: להיות בעמדת התגוננות מתמדת תוך שימוש בכלים הכי מתקדמים, או לרבוץ בנחת בעמדה חשופה שאף אחד לא מנסה לתקוף?
  
  
• מגוון יישומים ותוכנות. כאן יש יתרון ברור לסביבת Windows, אם כי בתחום המולטימדיה יש למקינטוש כנראה יתרון קל. האירוניה במצב הדומיננטי של מיקרוסופט היא בכך, שהשחקנים הקטנים הלכו הביתה - ובכך נחלשה למעשה התמיכה ב-Windows. מי שרוצה לפתח מעבד תמלילים חדש לא יעשה את זה כדי להילחם ב-Word, אלא כניסיון לתפוס נתח שוק בעולם של לינוקס. נכון שהיום יש למיקרוסופט יתרון מוחלט בתחום היישומים, אלא שזה לא רלוונטי לחלק גדול מהמשתמשים הביתיים. תבדקו עם חברים שלכם איזה תוכנות מותקנות על ה-PC הביתי הממוצע ותמצאו בעיקר תוכנות שיש להן תחליף של קוד חופשי. (אתם, הישראלים, לא לקפוץ ממקומכם. אני יודע שזה לא המצב בארצות שכותבות בצורה מצחיקה מימין לשמאל).
  
  
• משחקים. זה התחום היחיד בו Windows מתנשאת גבוה מעל כולם. זו הפלטפורמה המפותחת ביותר לכתיבת קוד גרפי שצריך לעבוד עם מאיץ 3D חדיש. זו הפלטפורמה שכותבי משחקים מרגישים איתה הכי בנוח והראשונה (בדרך כלל היחידה) שהם יראו בתוכנית העסקית שלהם. כאשר סטיב ג'ובס הציג את המקינטוש ב-1984, הוא נשאל מדוע המסך מונוכרומטי וקטן כל-כך. "תשאירו את Apple II עבור המשחקים", הוא ענה. "המקינטוש נועד לדברים חשובים יותר".
  
  מאז כל נסיון שלו לעושת את המקינטוש למחשב הביתי הפופולרי, כפי שהיה ה-Apple II המיתולוגי, עלו בתוהו. ומי שוויתר על השוק הביתי של משחקים לא זכה הודות לכך בשוק הארגוני של יישומים משרדיים. מתברר שהמשחקים הם אלה שמכתיבים את ההתפתחויות במחשבים אישיים - ולא רק בכך שהם הגורם העיקרי לדחף הביצועים הבלתי פוסק. כל חסידי לינקוס, שרוצים לכבוש את העולם צריכים ללמוד מזה לקח אחד: איפה המשחקים, טמבלים?