מים שקטים. בורוכובסקי קופצת למים עמוקים

26 למרץ 2003: על שפת הבריכה המרשימה באולם ה'פל'או סיינט ג'ורדי' בברצלונה, רגע לפני היציאה לגמר אליפות העולם ב-50 מטרים פרפר, ניצבת חבורת שחייניות שנראית כמו לקוחה היישר מפלוגת שומרות הראש האישיות של קדאפי. אינגה דה-ברויין המפחידה עורכת מתיחות אחרונות, אלופת העולם באותו זמן, ג'ני תומפסון, משחיזה את הזימים ובמסלול נוסף מתכוננת לזינוק שיאנית העולם משבדיה, אנה קמרלינג.

פורשת כנפיים. בורוכובסקי (צילום: ראובן שוורץ)

בין להקת הכרישות הזו ניצבת נערה בת 19 מאשדוד, 165 סנטימטרים של נחישות וכישרון. הכרוז מקריא את שמה - ורד בורוכובסקי, והעיניים מסרבות להאמין: נציגה כחול-לבן בגמר אליפות העולם. את המשחה עצמו סיימה בורוכובסקי במקום השישי, כשהיא יורדת מתחת ל-27 שניות ורושמת את אחת ההופעות הכי טובות בהיסטוריה הצנועה של הענף בישראל.

"כמובן שהתרגשתי קצת לפני הזינוק, גם בשל המעמד וגם בשל העובדה שלצידי עמדו השחייניות הטובות בעולם", היא משחזרת. "אבל ברגע שזינקתי למים, שכחתי מהכל והתרכזתי רק בעצמי".

"אני משתדלת לא לחשוב על כלום כשאני שוחה, למרות שמטבע הדברים תמיד עולות מחשבות. לעיתים קרובות לאורך שעות של אימונים כמובן שהראש מתחיל לרוץ, אבל אני לא נלחמת בזה ורק מנסה להתרכז באימון".

וכשמדברים על האימונים כדאי לזכור שבורוכובסקי קופצת למים תשע פעמים בשבוע, לעיתים קרובות בשעות בהן הרוב השפוי של המין האנושי שוחה להנאתו בעולם החלומות.

"נתחיל בדבר הבסיסי ביותר - אני אוהבת לשחות, אני נהניית להיות בבריכה. אבל ברור שעם כל האהבה צריך כוח רצון כדי לקום מוקדם בבוקר ולהתאמן. צריך לזכור שמעבר לאימונים בבריכה אני גם מתאמנת בחדר כושר. מה שמחזיק אותי ודוחף אותי זו העובדה שיש לי מטרה ברורה מול העיניים".

אני אדישה? (צילום: יוסי רוט)

המשפט 'מים שקטים חודרים עמוק' הוצמד שוב ושוב לאורך הקריירה לבורוכובסקי, כאשר לגבי הריישא היתה תמימות דעים אולם לגבי סעיף המוטיבציה והלהט הועלו רבים ספקות. בורוכובסקי יודעת היטב מה היא מקרינה ומשדרת לסביבה, אבל מבהירה בחדות כי לחזות האדישה-ביישנית שלה אין שום קשר לביצועים.

"יש נטייה לחשוב שאני לא מספיק רוצה לנצח, בגלל שאני נראיית אדישה. זה פשוט שטויות. אנשים מתבלבלים וחושבים שהשקט הנפשי שלי הוא בעצם אדישות. אני מודעת לזה ולדעתי זה גם פגע בי ברמה של ההכרה הציבורית והתמיכה שאני מקבלת בישראל", היא מסבירה. "כמה אנשים באמת שמעו על ההישג שלי בברצלונה בשנה שעברה? מצד שני, מישהו חושב שאפשר להגיע למקום השישי בעולם ולמשחקים האולימפיים בלי רצון ומוטיבציה?"

צריך לזכור גם שבורוכובסקי, למרות גילה הצעיר והחזות התמימה, מגיעה לאתונה לא דרך הבקו"ם אלא כחלק מפלוגת המסייעת של המשלחת הישראלית. 

- הנסיון שצברת במשחקים בסידני יעזור לך כאן ביוון?

תשע פעמים בשבוע (צילום: יוסי רוט)