עושים שלום בתמונות
פרויקט פוטובלוג - יומן רשת מצולם - המשותף לילדים ישראלים ופלסטינים מוכיח כי תצלומים יכולים גם לקרב ולא רק להשניא. שיאו של המיזם היה המפגש בין הילדים, שהתקיים על אף ההחרפה במצב הביטחוני
אינה דהנשוטר, בת 27, צלמת ומעצבת אתרים מבלגיה, לא שיערה כי דווקא אהבתה העזה לצילום תביא אותה עד לישראל ותניע אותה להקמת פרוייקט אינטרנטי משותף בין תלמידים ישראלים מגני תקווה, תלמידים ערבים ישראלים מכפר קאסם ולתלמידים פלסטינים מעזה ומרפיח.

 

כשהגיעה דהנשוטר לישראל במסגרת מלגת הצטיינות מ"בצלאל", משפחתה בבלגיה חששה לשלומה עקב המצב הבטחוני הלא היציב באיזור. דהנשוטר החליטה להראות למשפחתה את ישראל מנקודת המבט האישית שלה ולא להסתפק רק בתמונות המשודרות באמצעי התקשורת השונים.

 

היא חברה בישראל לגל שפרינגמן, יו"ר עמותת "שפה משותפת", המנסה לפתח בשנים האחרונות תוכנית משותפת עם בית ספר לשפות בעזה ליצירת דיאלוג. לפני פרוץ האינתיפאדה, הצליחה שפרינגמן להפגיש בין קבוצות תלמידים ומורים מדרום הארץ לתלמידים בעזה ורגע לפני טיול משותף, החלו המהומות והקשר ביניהם נפסק. לפני מספר חודשים, כשהפרוייקט החדש החל קורם עור וגידים, חודש הקשר.

 

הבנה בלי מילים

 

התוצאה הייתה פרוייקט "snow blog", יומן רשת מצולם (פוטובלוג) שנוצר כדי לשפר את התקשורת בין ילדים בתרבויות בקונפליקט ולשכלל את מיומנויות

הצילום שלהם. במסגרת הפרויקט, דהנשוטר העבירה סדנאות צילום בבתי ספר יסודיים בגני תקווה, כפר קאסם, עזה ורפיח, במטרה "ללמד את הילדים להסתכל על החיים שלהם ממספר נקודות מבט, ליצור אצלם מודעות עצמית בשילוב לימודי אנגלית וכתיבה יצירתית".


כל תלמיד שביקש להשתתף בפרוייקט, קיבל מצלמה חד פעמית והתבקש לצלם את החיים שלו ושל משפחתו במקום מגוריו. את התמונות העלו התלמידים בעזרת צוות המורים לפוטובלוג אישי, שהוקם במיוחד למטרה זו.

 

מירב גלבוע, מורה לאנגלית מבית הספר "גנים" בגני תקווה, מבהירה כי התהליך לווה בתחילה בהיסוסים רבים מצד התלמידים. "אך לאט לאט התלמידים הבינו בלי מילים, שלא מדברים כאן על פוליטיקה וסכסוך. המטרה היא להכיר את הצד השני באמצעות טקסטים ותמונות".

 

נאסרין אל-טורי, מורה לאנגלית מבית הספר "אל עומריה" בכפר קאסם, מאמינה כי העובדה שהתלמידים מתקשרים בשפה האנגלית תרמה רבות להפגת המתח. "בדרך כלל מרבית התלמידים בכפר קאסם חשופים בעיקר לשפה הערבית והאנגלית היא שפה נייטרלית, נטולת משקעים לשני הצדדים. שמחנו לגלות שיש תמיכה רבה גם מצד ההורים של התלמידים".

 

בעקבות ההסלמה במצב הבטחוני, דהנשוטר נמנעת כיום מביקור בעזה וברפיח. "אני לא משוגעת עד כדי כך שאסכן את חיי, בייחוד לאחרונה, בעקבות חיסול השייח יאסין", היא אומרת, "השתדלנו להעביר שיעורים וסדנאות בפרק זמן קצר ומרוכז בתקופות הרגיעה".

 

התצלומים קירבו בין התלמידים 

 

הפוטובלוג המשותף, שכולל יותר מ-150 תמונות, אינו פתוח למבקרים חיצוניים, אך תצלומים נבחרים מתפרסמים בגירסה הפומבית של האתר. "אני לא מעוניינת שכל המשוגעים ברשת ייכנסו לאתר וימלאו אותו בתגובות פוליטיות", אומרת דהנשוטר, "המטרה היא תקשורת באמצעות התמונות. היופי הוא שתלמידים מגלים כי ילדים בגילם, שגרים בעיר אחרת ובאים מדת אחרת, חולקים את אותה אהבה לכדורגל, למשפחה ולמחשבים".

 

"אנחנו משתדלים שלא לחשוף את פניהם של ילדים ומבוגרים מעזה ומרפיח, כדי לא לסכנם שלא לצורך", אומרת דהנשוטר. "חלק מהתלמידים הגיבו באמצעות האינטרנט בבית הספר, חלקם הגיבו בביתם והשתדלו להעלות תמונות רבות מחייהם. כל ילד פיתח לעצמו את הזווית האישית שלו וגילינו מספר כשרונות צעירים נפלאים".

 

לפני מספר שבועות, התלמידים התחילו אף להגיב זה לתמונות של זה באתר תחת פיקוח צוות המורים, דבר שגרם להתרגשות

רבה בקרב שני הצדדים ובסוף השבוע האחרון, התקיים המפגש בבית ספר "גנים" בגני תקווה, בין שתי הכיתות, שיאו של הפרוייקט.

 

מספר ימים לפני המפגש, התלמידים מגני תקווה חששו כי עקב פעולות צה"ל ברפיח, המפגש עלול להתבטל ומספר ילדים אף הודיעו כי לא יגיעו למפגש. בסופו של דבר, המפגש התקיים כמתוכנן עם נוכחות מלאה ונלהבת משני הצדדים. ההתרגשות הרבה ניכרה על פניהם של התלמידים.

 

החומות נמסו במפגש

 

בתחילה נראו חיוכים נבוכים אך כאשר חלק מהתלמידים בגני תקווה זיהו את חבריהם מהבלוג, החומות נמסו במהרה. במהלך היום, זכו התלמידים להפעלות חוויתיות בנושא אוכל ולמרות התכנון הראשוני לסיים את המפגש בשעה המיועדת, צוות המורים התפלא לגלות כי תלמידי הכיתות מסרבים להפרד ומתעקשים לנהל משחקי ספורט ספונטניים.

 

בן מולינה, סתיו יוגב ואדם אלדרייך, תלמידי כיתה ו' בגני תקווה, מודים כי הם התרגשו מאוד לפני תחילת הפרוייקט. "הם נכנסים פחות לאינטרנט מאיתנו, אבל הבנו שהם רגילים, בדיוק כמונו. אני מקווה שזה ימשיך גם אחרי שנפרד היום", אומר מולינה בן ה-12 בחיוך.

"בהתחלה לא כל כך הבנתי את השילוב בין צילום ללימוד אנגלית", מספרת סתיו, "אבל בסוף נהניתי וגיליתי אנשים ממש נחמדים. דווקא דרך התמונות אפשר לראות הרבה דברים מעניינים על החיים שלהם". אלדרייך, מצידו מעיד על עצמו כי "הוא חובב צילום מושבע" ובמהלך השבועות האחרונים, "העליתי הרבה תמונות לבלוג. זה כיף שמישהו רחוק יכול לראות מה קורה אצלך בבית".

 

גם ביאין מוחמד סרסור, בת 12, חיכתה זמן רב להפגש עם התלמידים מגני תקווה. "יש לי מזל להכיר אנשים כאלו בגיל שלי. בהתחלה פחדתי שאולי לא יכירו אותי דרך ההתכתבות בבלוג". חברה לכיתה, עמר איסמעיל סרסור, בן 12, מסכים עמה. "לא חשבתי שיהיה מפגש כזה טוב", הוא אומר. "עכשיו אין סיכוי שלא נמשיך להתכתב". מרבית מהתלמידים אחידים בדעותיהם כי כמעט ואין שוני בין הצדדים. "הכי חשוב זה החברות והידידות, בלי שהמבוגרים יתערבו יותר מדי".

 

הטלוויזיה קובעת את המציאות

 

דהנשוטר מעידה כי חומת הפחד המפרידה בין הישראלים לפלסטינים גבוהה מאוד כיום, למרות שקיימות נקודות משותפות רבות בין העמים. "לתצלומים יש עוצמה חזקה יותר מדיבורים והיום, כאשר מרבית האנשים ניזונים מאמצעי התקשורת, קיימת נטייה להאמין כי מה שמשודר בטלוויזיה, זוהי המציאות היחידה שקיימת. לפעמים קשה לראות מה מתרחש מסביב לעדשה", היא אומרת. "אני מאמינה גדולה בחינוך ולילדים אין אפשרות לסנן בעצמם את התכנים שמתקבלים בתקשורת".

 

זו לא הפעם הראשונה שהיא מטיילת במזרח התיכון. בין היתר, דהנשוטר הספיקה לבקר בקוסבו, עיראק, לבנון, וסוריה. כאשר הגיעה לישראל ולשטחים ושוחחה עם התושבים במקום, היא החליטה לנצל את כוח הצילום והאינטרנט ליצירת דיאלוג בין הצדדים. את מחשבותיה ותמונותיה היא מעלה בעקביות לבלוג המעוצב שלה, "monuments".

  

דהנשוטר היא ממקימי האתר הפופולרי, "פוטובלוג" (בלוג מצולם), המאפשר לכל גולש לנהל יומן מצולם ברשת. האתר, שהתחיל בתור פרוייקט אישי וצנוע ובו כ-40 משתמשים בלבד, צמח במהירות מסחררת וכיום חברים באתר כ-40 אלף משתמשים. בקרוב תעלה הגירסה העברית.

 

"באמצעות הפוטובלוג גיליתי כי אנשים מכל העולם מתקשרים זה עם זה, כשלכולם יש מכנה משותף והוא הצילום. ברגע שמישהי מסין רואה תמונות שלי ומגיבה לי, אשקיע את הזמן כדי לדבר ולהכיר אותה", היא אומרת. אני מעדיפה לשמוע חוויות ודעות ישירות מאנשים מאשר להעזר בכלי התקשורת".

 

הפרוייקט המשותף ממומן על ידי הקונסוליה הבלגית בישראל ויש כוונה להרחיבו בהמשך גם לכיתות ח' מבתי ספר בתל אביב וביפו. "המודל עצמו מתאים לקהילות בקונפליקט בכל העולם וקיבלנו הצעות רבות מחו"ל כדי שנוכל ליישמו גם שם", אומרת דהנשוטר, "ישנה התלהבות גדולה בקרב מחנכים רבים. לפני שנה וחצי הייתי פחות אופטימית לגבי סיכוי ההצלחה של הפרוייקט, אבל היום אני יודעת שיש לנו כאן בידיים אפשרות לחולל שינוי קטן. עם הכוונה מסויימת, אפשר להוביל את הילדים כשהם עוד קטנים יחסית לתוצאות נפלאות".

 

    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה עושים שלום בתמונות
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    דיאלוג מקוון
    מפגש למרות המצב
    צילום: ארז ארליכמן
    התצלומים קירבו בין הילדים
    צילום: ארז ארליכמן
    מגע בלתי אמצעי עוקף תקשורת
    צילום: ארז ארליכמן
    ynet ספיישל