כל מה שרצית לדעת על: קאנו/קיאקים
בקאנו אתם נסחפים עם הזרם, שותים מים ואוכלים מערבולות; בקיאק אתם קורעים את הריאות ושורפים את השרירים. לא עדיף להשאר על היבשה?
ענף הקאנו לגברים מתקיים מאז אולימפיאדת ברלין 1936, והוא כולל תחרות בקיאק וסלאלום בקאנו קנדי.
בקיאק יושב המתחרה וחותר במשוט בעל שני להבים, כל זאת במים רגועים יחסית; בקאנו כורעים המתחרים על הברך וחותרים במשוט בעל להב אחד, המועבר לסירוגין מצד לצד, כל זאת בנהר או במסלול מלאכותי שוצף וגועש. אורכם של קאנו וקיאק לאדם יחיד הוא 5.18 מ'. אורך קאנו וקיאק לזוג הוא 6.4 מ', ולרביעיות - 11 מ'.
בקאנו ('וויט-ווטר' - יעני, מים שוצפים) החותרים מתמודדים עם זרמים, מערבולות ושאר צרות ואילו בקיאק הם מתמודדים רק עם רמות גבוהות של חומצת חלב ('פלאט-ווטר', דהיינו, מים רגועים).
הביא מדליה. קלגנוב
הן בקאנו והן בקיאק נערכות תחרויות ליחידים ולזוגות ל-500 מ' ול-1,000 מ', וכן סלאלום ליחידים. בקיאק נערכת גם תחרות לרביעיות ל-1,000 מ', ובקאנו גם סלאלום לזוגות.
התחרויות לנשים החלו באולימפיאדת לונדון 1948, אולם הן מתקיימות רק בקיאקים. תחרויות הנשים ליחידים, לזוגות ולרביעיות נערכות ל-500 מ'. הנשים מתחרות אף בסלאלום.
עד אולימפיאדת טוקיו 1964 השליטה בקיאקים הייתה נתונה למדינות סקנדינביה - בעיקר לשוודיה. לעומת זאת, בקאנו שלטו החותרים ממדינות מזרח אירופה; ברית המועצות זכתה במספר הרב ביותר של מדליות זהב. החל במשחקים האולימפיים במקסיקו 1968 שלטו החותרים של ברית המועצות גם בקיאק.
במשחקי מינכן 1972 נוספו תחרויות הקאנו והקיאק בסלאלום, והשליטה בענף עברה למזרח גרמניה. גם בתחרויות הנשים לקאנו שמורה הדומיננטיוּת לנבחרות ברית המועצות ומזרח גרמניה.
גרט פרדריקסון משוודיה נחשב לגדול חותרי הקיאק. באמתחתו שש מדליות זהב שבהן זכה בין השנים 1948 ל-1960. פרדריקסון זכה בתחרות הקאיאק ליחידים ל-1,000 מ' בלונדון 1948, בהלסינקי 1952 ובמלבורן 1956. בלונדון ומלבורן הוא זכה בתחרות ל-10,000 מ' (אחרי אולימפיאדת מלבורן בוטלו התחרויות האולימפיות למרחק זה), וברומא 1960 בתחרות ל-1,000 מ' לזוגות.
לישראל יהיו שני נציגים בענף: מדליסט הארד מסידני, מיכאל קלגנוב שיתחרה במקצה ל-500 מ' ורועי ילין שיחתור במקצה ל-1000 מ'.
לפנייה לכתב/ת 
