כרתים: השמש והרוח והמים והאוכל

אף-פעם לא התחפפנו כל-כך מהר. ביום חמישי בצהריים אמרה לי זוגתי שיש גליון חדש של "מטרופוליס" על כרתים. לפנות ערב היו כרטיסי טיסה וביום ראשון לפנות בוקר היינו בשדה התעופה. לפני האוכל כמה עצות שימושיות שטובות לכרתים בפרט ולים התיכון בכלל.

• אל תקנו דיל שהוא חבילה כזו של "הכל כלול". נכון שזה יותר זול, אבל להישאר בבית עוד יותר זול. בדיל לא תפגשו באמת את המקום אליו אתם נוסעים. הכל כלול, למה להזיז תתחת. המלון הוא בדרך-כלל בועה של מאות חדרים דומים באזור צפוף-תיירים-שלוקים, המון אוכל סתמי, במקרה הטוב. טוסו איך שתטוסו ומשם אתם לעצמכם. בכל מקום יש מלון קטן או חדר להשכרה, רכב בשדה התעופה או בהזמנה מראש. אתם והרוח והמים, אין טוב מזה.
  

• אם הזמנתם כרטיסי טיסה די זמן מראש, ו"ישראייר" היא המוביל, תרזו, דחוף תרזו, ורצוי שגם תתקצרו. אף-פעם, אבל ממש אף-פעם לא ראיתי סידור מושבים כל-כך צפוף. יחד עם הניסיונות הפתטיים של הצוות למלא את הוראות ההנהלה ולהצחיק אותנו, זה היה אחד משישים מדורים של גיהנום, אבל ממש קצר. שעה וחצי ונוחתים.
  

• תמיד כשיש גיליון "מטרופוליס" של יעדכם, קנו אותו, בעיקר לשלב של לפני. כתבות עומק ורוחב, עבר הווה ועתיד, תרבות, גיאוגרפיה, ארכיאולוגיה וטבע. בגיליון כרתים הופיע מאמר מרתק במיוחד על המוסיקה הייחודית של האי. החלק המדריכי של "מטרופוליס", בעיקר זה שעוסק באוכל, מוסיקה ומה שביניהם לא משהו, קצת כמו "עכבר חו"ל" - המלצות מיד שנייה, לא מדויק, לא אמין. המלצה אחת הוציאה אותנו מהחדר המקסים שלנו בכפר הקטן פנורמוס ושלחה אותנו 28 ק"מ לכל כיוון בלילה חשוך, בכביש צר ומפותל ותלול, לכפר אנויה. על-פי "מטרופוליס", ערב ערב מנגנים ושרים שם מוסיקה של כרתים. אכן כפר מתוק, העצים מוארים בגרלנדות והגברים יושבים באוזריות (אוכל קטן ואוזו) עד השעות הקטנות. גם גדול המוסיקאים של כרתים, ניקוס קסילוריס, חי כאן וגם מת, אבל מוסיקה - יוק. לפעמים מגיע מופע נודד, אבל מוסיקה כך סתם בערב, לא.
  

• הימנעו ממסעדות שנראות טוב מדי, אותנטיות כאילו, ובשום אופן לא לאכול על קו המים. תאכלו היכן שאוכלים המקומיים, עליהם קשה לעבוד.
  

פרחי קישוא ממולאים

ועכשיו לאוכל. אם שמעתם בעצתי והתרחקתם מהחופים ומהמלונות, קל עד מאוד למצוא אוכל נהדר. כרתים זה יוון ומדרך הטבע האוכל יווני, אבל לא בדיוק, גם הרבה השפעות של טורקיה ששלטה באי. יותר קל למצוא כאן תבשיל כבש משובח משרימפס. הכרתים שותים ראקי לא פחות מאוזו וכדאי לטעום. חוץ מזה, יש מאכלים מאוד מקומיים, תבשילי שבלולים למשל (לא, זה לא כשר). שבלולים שדומים לאלו של בורגונדי, אבל במקום חמאה ושום מטגנים אותם בשמן זית ועשבי תבלין שגדלים כאן בר, טימין ומיני אורגנו.

כשעולים להרים, מוצאים בעיקר בחורף תבשיל נהדר של שבלולים, תפוחי אדמה, סולת ועגבניות. למי שאין הסכם עם אלוהים, ממש מומלץ לטעום ולהחליט לבד. אפשר, ליד או במקום, לטעום תבשיל איטי של עז.

פרחי קישוא ממולאים, זו ברוב העולם כמעט המנה המופלצת האולטימטיבית, החל מפרח הקישוא שמגיע למטבח ארוז כמו אתרוג, בבודדים ובמחיר מפלצתי, ועד טבחים שמוחקים את הפרח הטעים הזה במילוי אגרסיבי. כאן נמכרים פרחי הקישוא בדוכן בשוק, קשורים בצרורות בגרושים. בטברנות שבהרים ממלאים את הקישוא באורז, עגבניות ושמיר, לפעמים מוסיפים צימוקי קורינט, וכל זה מתבשל לו בעדינות ברוטב עגבניות עדין. אושר גדול.

הנה מתכון אחד קטן וקל של מנה שתמצאו באוזריות, שעליהן אכתוב בטור הבא עם מסעדות מומלצות וכמה מתכונים מאותן מסעדות.

סופגניות גבינה מטוגנות - AIKATIPORIT

חומרים (לכ-50 סופגניות קטנות):

250 גרם גבינת פטה מפוררת (אפשר גם בולגרית)

250 גרם גבינת פיאסה מגוררת (הכי טובה של מרקוביץ' - אפשר גם קשקוול או גבינה חריפה אחרת)

50 גרם קמח

50 מ"ל חלב

2 ביצים

שמן לטיגון עמוק - הכי טוב זית

הכנה:

1. מערבבים גבינות וקמח בקערה (אפשר במעבד מזון או מיקסר). מוסיפים את החלב לאט ולאחר מכן את הביצים אחת אחת, עד שמתקבלת בלילה סמיכה.

2. מחממים שמן לטיגון עמוק.

3. לוקחים כפית מלאה תערובת ודוחפים בעזרת כפית נוספת כדור גבינה לשמן, לא לצופף (אם יהיו יותר מדי לביבות יחד, חום השמן יירד והגבינה תספוג שמן). מטגנים כדקה, הופכים ומטגנים עוד מעט עד שמזהיב. מספיגים על מגבות נייר ומגישים חם.

בשבוע הבא, עוד על כרתים - מקומות לאכול וכמה מתכונים.