הכאב שבאכילת גלידה

אבל כאב לב הוא מטפיזי, רוחני ולא ממש ממשי. אני מדבר על כאבים אמיתיים: לכולנו כואבת כמובן הבטן אחרי זלילה הגונה (אך לא הוגנת), או שכואב הראש אחרי סביאה לילית. אלה כאבים ממשיים. כאב לכם פעם בשיניים כשאכלתם משהו קר ואחר כך מיד חם, או ההפך? זה כואב. לפעמים אני יכול להשבע שאני מרגיש את האמאיל של השיניים שלי מתרחב או מתכווץ בבת אחת. פעם אחת, בארוחת ערב חגיגית, נשבעתי שאני שומע מבחוץ חריקות של קרחוני עד אנטרקטיקאיים. "זה הכל בראש שלך", אמרה לי אז שכנתי לשולחן. "בטח בראש", עניתי, "הגיוני לחלוטין שאני שומע קרחונים דרך עצמות הגולגולת". הייתי אז קצת שתוי, אז חייבים לסלוח לי, אבל הכאב היה יותר חד מהחמרמורת של הבוקר שאחרי. אם בארבעים שנותי למדתי משהו, זה שאם אני אוכל מרק, אני מניח את הכף, בולע שלוש או ארבע פעמים, ורק אז מעיז להכניס לפה איזו כוס יין או בירה, שלא לדבר על מים קרים.

אבל, גבירותי ורבותי, כל כאבי הלב, הבטן, ההנג-אובר'ס והחמרמורות אינם משתווים לכאב הראש הגלידאי. כאב שמרגישים רק, ואך ורק, כשנותנים ביס רציני ומלא כוונות בכדור גלידה ביום קיץ חם. זה כאב שעובר תוך פרק זמן קצר, אבל משאיר אצלך את רישומו לדורות, או לפחות עד המנה הבאה, ואין כמוהו לתואר והדר.

את כאב הראש הגלידאי אני מרגיש וחש בכל מקום. אצלי זה מתחיל חצי דקה אחרי הביס, באמצע ההנאה, ישר בנקודה שבין העיניים, במפגש הסינוסים הידוע לשמצה. מעוצמת הכאב, אני עוצם עיניים חזק חזק, מושך את הפה אחורה ואת הלחיים כלפי מטה, והכאב רץ, טס ועובר הישר אל הרקות ומהן, במהירות האור, אל החלק העליון האחורי של הגולגולת. אז, לפני שאני מספיק למלמל לסובבים שאני לא חווה התקף לב מאסיבי או שבץ מוחין שישאיר אותי קטטוני לשארית חיי, שארית הכאב רצה אצה לאוזניים שלי, מפוצצת אותן ויוצאת דרכן חיש קל אל העולם, משאירה אותי פעור פה, מצומרר, חסר נשימה ובאופן כללי על הפנים, עם קונוס הגלידה מוטה בצורה מסוכנת כלפי הרצפה.

מסתבר שלכאב הגלידה יש הסבר פזיולוגי, ושכשאמא היתה אומרת לי לאכול לאט את הגלידה, היא צדקה.

הקור הממוקד שעובר עם מגע הגלידה בתקרת הפה מביא לדילול הדם סביב המח. הוא מעורר מרכז עצבי שנמצא בחלק העליון של הלע לחשוב שמדובר בהתקלות בסופת שלגים פתאומית, והוא מנסה להגן על המח על ידי חימום שלו, בעזרת שינוי בזרימת הדם. המגנון דומה ככל הנראה למנגנון הפעולה של מיגרנה, וכמו במיגרנות, הכאב ממוקד ועוצמתי. אפשר להתנחם בכך שכאב גלידה קורה רק כשחם בחוץ, ולא, למשל, אם אוכלים גלידה בחורף.

אז מה עושים נגד זה?

אוכלים לאט. ילדה אנגליה וחביבה אחת, מאיה קצ'ורובסקי שמה, שחוותה "קיפאון מוחין" כזה, הלכה ובחנה האם האמהות צודקות, כאשר הן מבקשות לאכול לאט את הגלידה. היא חילקה קבוצה של כ-140 ילדים לשתי קבוצות דומות בגודלן, ונתנה לכל ילד וילדה שני כדורי גלידה. קבוצה אחת התבקשה לאכול ה-כל תוך חמש שניות, בעוד הקבוצה השניה התבקשה לאכול את הגלידה כך שאחרי 30 שניות, עדיין יוותרו שאריות בקערית. התוצאה היתה שכ-20 ילדים בקבוצה המהירה פיתחו כאב ראש, לעומת כעשרה בלבד שחוו אותו בקבוצה השניה. קצב האכילה המהיר העלה את הסיכוי לכך שהגלידה "תפגע" בחלק העליון של הפה, תעורר את אותו מרכז עצבי ותגרום לכאב.

צריך לציין שיש אנשים שבאופן טבעי רגישים יותר לתופעה מאחרים, וכאלה שבכלל לא יבינו על מה אני מדבר.

לכבוד אוהבי הגלידה, ולתפארת כואביה, ולקראת הקיץ שמגיע, הנה שני מתכוני גלידה שמקורם במחלקת לימודי החלב של אוניברסיטת גואלף, בקנדה. מי שרוצה ללמוד עוד על גלידה, מוזמן לבקר במדור הגלידה באתר שלהם.

גלידות תוצרת בית, עם או בלי מכונה

הרבה חוששים מעניין הביצים הטריות שמכניסים לגלידה. ניתן בהחלט לפסטר את הביצים על ידי בישול מהיר מאוד בבן מארי. רצוי שיהיה לכם מד חום שמגיע ל-100 מעלות, אבל אם אין לכם, חממו את תערובת הביצים היטב, אבל אל תתנו לה להגיע לרתיחה - שלא תקבלו חביתה. הנה שתי רשימות חומרים (לכ-1/2 2 ליטר גלידה), ובהמשך הוראות הכנה משותפות.

לגלידת וניל רגילה:

1 ליטר שמנת, 15% שומן

1 ביצה קטנה, או חצי ביצה מספר אחד (מערבבים ומוציאים רק חצי מהנפח)

1 כוס פחות כף של אבקת חלב (מלבין לא צמחי)

1 כוס + 1 כף סוכר

1/2 שקית (7 גרם) אבקת ג'לטין

1 כפית תמצית וניל טובה

גלידת וניל מופחתת קלוריות  

1 ליטר חלב מלא (יש כזה של תנובה, אפשר להחליף בחלב 3% רגיל - אבל לא בחלב רזה)

1 ביצה קטנה, או חצי ביצה מספר אחד

1/4 1 כוסות אבקת חלב

1 כוס פחות 1 כף סוכר

חצי שקית (7 גרם) אבקת ג'לטין

1 כפית תמצית וניל טובה

הכנה:

2. מערבבים את הסוכר ואבקת הג'לטין.

3. יוצקים את המרכיב הנוזלי של הגלידה - חלב או שמנת - אל הקערה המונחת מעל למים הרותחים. טורפים פנימה את הביצים ואבקת החלב, ומוסיפים את המרכיבים היבשים - הסוכר והג'לטין המעורבבים, הכל תוך ערבוב. מביאים לטמפרטורה של 70 מעלות ומיד מעבירים את קערת הבישול ומניחים אותה במי הקרח לקרור עמוק ככל האפשר.

4. מעבירים את התערובת למקרר ומשאירים אותה שם ללילה. אם אין לכם לילה - ארבע שעות זה המינימום.

5. מוציאים ומעבדים במכונת הגלידה לפי ההוראות שלה.

אם אין לכם מכונת גלידה, אפשר לאלתר "מכונה" משתי שקיות ניילון עבות, קרח ומלח (נשמע מוזר, אבל זה לגמרי עובד. ניסיתי). לוקחים שקית אחת, ממלאים אותה בתערבות הגלידה, וסוגרים. מניחים אותה לקרור במקרר. שקית שניה ממלאים בתערובת קרח שבור ומלח גס (שתי כפות לקילו קרח, בערך). מניחים שקית בתוך שקית, סוגרים את החיצונית ומתחילים לטלטל ולגלגל. זאת תרפיה מצוינת לילדים, שלוקחת כעשרים דקות לחצי ליטר גלידה, בערך. מתקבלת גלידה במרקם רך - מכניסים אותה למקפיא ל-3 שעות לפני ההגשה.

אם אתם רוצים להוסיף טעמים שונים (תמציות) עשו זאת לפני ההכנסה למכונת הגלידה. פירות ושברי אגוזים - אחרי העיבוד ולפני ההקפאה.