אופיום כתחליף אם

כאשר מרחיקים גור עכברים מאמא שלו הוא מיד מתחיל לצווח על מנת שמישהו יבוא לעזרתו, אך אם בנוסף לכך מסירים לגור את הקולטנים הנוירונים למורפין הוא לא מגיב על העלמות אמו.

מחקר, שפורסם בגליון מה-25 ליוני של כתב העת Science, תומך במחקרים קודמים שהראו כי מרכז התגמול במוח, המושפע מאופיואידים, עוזר בתהליך ההתקשרוּת של הפעוטות להוריהם. במהלך המחקר הופרדו גורי עכברים ללא קולטנים וגם גורים בעלי קולטנים מהוריהם. הגורים בעלי הקולטנים צווחו כתגובה להפרדה, בעוד הגורים האחרים בקושי השמיעו קול.

כאשר הוסף גורם מאיים לסביבה, כגון ריח של זכרי עכברים, העכברים המוטנטים, חסרי הקולטנים, צווחו אף יותר מהעכברים הרגילים - כלומר חוסר הצווחות בשלב הקודם בניסוי לא נבע מפגיעה ביכולת העכברים להבחין בשינוי הסביבתי. בנוסף לכך המוטנטים לא ידעו להבדיל בין האמא שלהם לאמא אחרת – כאשר אפשרו לגורים לחזור לקינים שלהם רק שליש מחסרי הקולטנים חזרו לאם הנכונה, בעוד כל העכברים הרגילים חזרו לאמם.

כותבי המחקר הסיקו מתוצאות אלו, כי חוסר התגובה להפרדה מהאם נובע מכך שמרכז התגמול במוח הגורים המוטנטים לא אפשר את יצירת הקישור בין נוכחות האם להנאה, ובכך נמנעה יצירת ההתקשרוּת בין הגורים לאמם. הכותבים המליצו להרחיב את המחקר על מנת לגלות האם הפרעות התקשרוּת, כגון אוטיזם, קשורות באופיואידים.

חוקר המוח, ג'אק פאנקספ (Jaak Panksepp), טוען כי תוצאות המחקר עשויות להסביר את השימוש הנפוץ בסמים אופיואידים (מורפין, הרואין ועוד). המשתמשים בסמים אלה חווים חום ואהבה אימהית דרך הסם, כאשר אינם מקבלים זאת מהחברה.