האונה הימנית

הממצאים הקיימים, והדעה המקובלת היא, כי תהליכי עיבוד השפה נעשים באונה השמאלית של המוח. לכן, אנשים הנפגעים באונה השמאלית מאבדים יכולות בתחום עיבוד השפה. ממצאים חדשים יותר מראים שגם כי פגיעה באונה הימנית קשורה באובדן תפקודי שפה, אבל מסוג אחר – נפגעת היכולת להבין דו משמעות, הומור, אסוציאציות מילוליות וכו'. לכן הועלתה ההשערה כי באונה הימנית נעשים עיבודי שפה מופשטים יותר (בציבור קיימים "מיתוסים" לגבי חשיבות האונה הימנית ליצירתיות, אך עד כה לא הייתה הוכחה מדעית לכך).

ההגדרה המקובלת היא יכולת לשלב ולקשור משמעויות שלא קושרו בעבר (כלומר – ליצור הקשרים לא מקובלים). ככל שהמרכיבים של השילוב החדש רחוקים יותר זה מזה, כך נדרשת חשיבה יצירתית יותר.

הנבדקים מקבלים 2 סוגי רמזים, ועליהם לזהות את המילה אליה הם קשורים. רמז מסוג אחד הוא סדרה של מילים בעלי קשר הגיוני הדרגתי, הדורש תהליך חשיבתי מסודר וסדרתי. רמז שני הוא סדרת מילים, אשר קשה לזהות את הקשר ביניהן, הדורשות יצירת קשרים שאינם מובנים מאליהם בין משמעויותיהן, כלומר הפעלת חשיבה יצירתית ומקורית.

סדרות הרמזים מוצגות במרכז מסך מחשב, מילות ה"פתרון" מוצגות לשדה הראיה הימני או השמאלי. טכניקה זו מאפשרת הפניית המידע באופן סלקטיבי למוח השמאלי או למוח הימני.

למוח השמאלי יש יתרון גדול בפענוח רמזים המובילים בצורה לוגית הדרגתית למילות המטרה. כאשר היה צורך להפעיל חשיבה יצירתית כדי להגיע למילות המטרה, היה יתרון גדול למוח הימני ואילו המוח השמאלי התקשה מאד בביצוע המטלה. מדובר בממצאים חדשניים, כיוון שמקובל היה להניח כי המוח השמאלי הוא שמעבד מטלות הקשורות בעיקר בשפה. המחקר הוכיח כי כאשר מדובר במטלה הדורשת יצירתיות, יש יתרון למוח הימני.

במחקר נוסף נעשה שימוש במכשיר MRI, מכשיר הבודק את רמת הפעילות המוחית בזמן ביצוע מטלות שונות. המכשיר מראה "מפה" של המוח, על גביה ניתן לראות אילו הם האזורים הפעילים. הנבדקים התבקשו לבצע מטלות הדורשות חשיבה יצירתית , או קשרים ברורים וישירים יותר. גם במקרה זה התגלתה הפעלה של המוח הימני בביצוע מטלות יצירתיות, והפעלה של המוח השמאלי במילוי מטלה לוגית.

פרופ' פאוסט מעונינת לבדוק האם אנשים יוצאי דופן ביכולות היצירתיות שלהם (למשל אומנים), נבדלים גם בצורת הפעילות המוחית, כאשר הם עוסקים בפעילות יצירתית. האם "חלוקת העבודה" בין האונה הימנית לבין האונה השמאלית שונה אצל אנשים בעלי רמות שונות של יכולות יצירתיות.

אם ניתן למצוא קשר בין יכולות יצירתיות לבין צורת פעילות המוח ניתן יהיה לאבחן את רמת היצירתיות של אדם, לפי צורת פעילות המוח שלו (למשל – בריאיון קבלה לעבודה).