אלפי הרוגים, הרשעה אחת בלבד, שתי מערכות חוק
התעללות בפלסטינים בידי שוטרי מג"ב ומתנחלים; פגיעה הומניטארית קשה ונטישת כפרים בגלל הגדר; השפלה ועוינות כלפי ערביי ישראל; מעצרי שווא ועינויים בחקירות; הפרה בוטה של זכויות עובד וחדירה קשה לפרטיותו - הדו"ח השנתי של האגודה לזכויות האדם חושף תמונת מצב עגומה בתוך הקו הירוק ומחוץ לו, ולא שוכח את יגאל עמיר, נועם פדרמן וראאד סלאח
אלפי פלסטינים נהרגו מאש כוחות צה"ל בשטחים מאז אוקטובר 2000, מחציתם חפים מפשע. אך רק במקרה אחד הוטל עונש מאסר של חצי שנה בגין גרימת מוות. נתונים קשים אלה מופיעים בדו"ח זכויות האדם השנתי של האגודה לזכויות האזרח, שמתפרסם היום (ד').
"העובדים בישראל הם החוליה החלשה במשק. אנו עדים לפגיעה חמורה בזכויותיהם גם מצד הממשלה וגם מצד המעסיקים", אמרה עם הצגת הדו"ח עו"ד רחל בן זימן, מנכ"לית האגודה לזכויות האזרח בישראל. "במצב המשק הנוכחי, בהיעדר אפשרויות התעסוקה ובמצב הכלכלי הקשה, העובדים מוצגים כעצלנים וכטפילים. הם אינם זוכים לתנאים סוציאליים ראויים. הם מושפלים ומקופחים ואינם עומדים על זכויותיהם", הוסיפה בן זימן.
בן זימן האשימה את הממשלה והרשויות, כי אינן אוכפות את חוקי התעסוקה ומתעלמות מן העובדים. "ביטול זכות השביתה שקיבלה הממשלה מביא אותנו למצב בו העובדים מתקרבים להיות עבדים", אמרה. "המסר המועבר כאן הוא, שניתן לפגוע בעובדים ולא יקרה דבר".
בן זימן התייחסה גם לאופן בו עוברים מעסיקים רבים במשק ובמשרדי הממשלה לעבודה עם חברות כוח אדם המפרות באופן תדיר את זכויות העובדים. "המונח 'התייעלות' נהיה שם קוד לפגיעה בזכויות העובדים מבלי שיוכלו לעשות דבר.
היועץ המשפטי של האגודה, עו"ד דן יקיר, ציין את האופן בו מועבר מידע רב אודות האזרחים בקרב חברות וגופים כלכליים גדולים במשק מבלי שהאזרחים יוכלו לעשות דבר.
ארועים קטלניים ללא פתיחת חקירה
לפי הדו"ח, רק ב-473 מקרים פתחה המשטרה הצבאית בחקירה בגין התנהגות חריגה של חיילים, ובסך-הכל הוגשו 65 כתבי אישום. "אי פתיחה בחקירה של אירועים קטלניים", נכתב, "עלול להתפרש כגיבוי שבשתיקה להריגת חפים מפשע".
האגודה סוקרת בדו"ח מקרי התעללות קשים שחוו פלסטינים על בשרם, בעיקר מצד שוטרי מג"ב. כך מתואר מקרה בו במהלך מבצע לאיתור שוהים בלתי חוקיים, עצרו שוטרי מג"ב חמישה פלסטינים, הטיחו את ראשיהם בקיר והיכו אותם קשות במהלך נסיעה, שבסופה הורדו בחורשה. במקרה אחר היכו חיילי מג"ב שני נערים בני 17, שפכו עליהם חלב ואילצו אותם ללעוס חול ואבנים.
גם מתנחלים, טוענת האגודה, מתעללים בשכניהם הפלסטינים, אולם "בשטחים שוררות שתי מערכות חוק נפרדות ושונות", נכתב בדו"ח. האגודה טוענת כי רכוש פלסטיני רב הושחת על ידי מתנחלים, בייחוד בחברון. בשכונת תל רומיידה דיווחו התושבים על נזק רב שנגרם להם, כולל גדיעת גפנים, ניתוק קווי טלפון והפיכת המדרון שבין בתי המתנחלים לבין בתי הפלסטינים למזבלה. האגודה לזכויות האזרח מציינת כי פנתה בנושא ליועץ המשפטי לממשלה.
הגדר: רבבות כלואים במובלעות
האגודה לזכויות האזרח מתייחסת בהרחבה לסוגייה הטעונה של גדר ההפרדה, ערב ההכרעות בשאלת חוקיותה בבג"ץ ובבית-הדין הבינלאומי בהאג. "בניית הגדר גרמה פגיעה קשה ובלתי מוצדקת בזכויות האדם הבסיסיות ביותר של הפלסטינים", נכתב בדו"ח האגודה, שדוחה בתוקף את טענות גורמי הביטחון לפיהן מדובר במצב זמני בלבד: "קשה שלא לראות בצעדים אלה קביעת מצב דברים בלתי הפיך".
"תוואי הגדר", נכתב בדו"ח, "שורטט ללא כל התחשבות בזכויות התושבים הפלסטינים ומתוך מניעים זרים. רבבות בני אדם כלואים במובלעות שיוצרת הגדר המקיפה ישובים שלמים ומנתקת אותם מסביבתם, משירותי הבריאות והחינוך וממקורות המים. סגירת הצד המערבי של הגדר משבש לחלוטין את חיי הפלסטינים, שחלקם נדרשים לקבל היתרים מהצבא לשהות במקום מגוריהם אשר הוכרז שטח צבאי סגור. הגבלות התנועה עלולות לגרום לכך שפלסטינים רבים ייאלצו תוך זמן קצר לנטוש את כפריהם".
האגודה מתייחסת בהרבה גם ליחס לו זוכים ערביי ישראל. לטענתה, הם מושפלים בעת בדיקות ביטחוניות, בייחוד כאשר הם עוברים בנמל-התעופה בן-גוריון - שם גם מוחרמים מהם לעתים תכופות מחשבים ניידים. "מדובר בבדיקות שגורמות לא פעם השפלה קשה, חדירה בלתי מוצדקת לפרטיות, עיכוב בלתי מוצדק ופגיעה ברכוש", נכתב בדו"ח.
בהקשר זה מזכירה האגודה את הפרשה בה נאסר על כתב ynet, עלי ואקד, להתלוות לביקורו של שר החוץ במצרים, מבלי שהשב"כ מצא לנכון לנמק מדוע. כמו כן נזכר גם עורך עיתון א-סינארה, לוטפי משעור, שהוזמן להתלוות לפמליית נשיא המדינה בביקור בצרפת, ונאלץ לעבור בדיקה ביטחונית מחמירה בהרבה מזו של שאר חברי המשלחת.
ככלל, נכתב בדו"ח, המשטרה מגלה יחס עוין כלפי האזרחים הערבים: בשנה החולפת, טוענת האגודה, נורו בידי שוטרים שלושה ערבים אזרחי ישראל, מבלי שנשקפה כל סכנה מהם. "ריבוי המקרים בהם נפצעו או נהרגו אזרחים ערבים מאש שוטרים בשנים האחרונות מעורר חשש, כי לא מדובר בטעויות ובתקלות מבצעיות, אלא ביחס עוין של משטרת ישראל ובגישה הרואה בהם אויבים, ולא אזרחים שווי זכויות". הקיפוח, נטען, בא לידי ביטוי גם בזכות השימוש בקרקע, כאשר המדינה מסרבת להכיר בבעלותם של אלפי בדואים על קרקעות בנגב או להקים עבורם יישובים.
מעצרי שווא ועינויים
גם מערכות אכיפת החוק בישראל אינן יוצאות נשכרות מן הדו"ח, והאגודה לזכויות האזרח מצביעה על פגיעה בלתי מוצדקת בזכויות האסירים. הדוגמאות המובאות לכך הן יגאל עמיר, רוצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, שהשב"ס מנע ממנו את נישואיו ללריסה טרימבובלר ואת ההתייחדות עמה. לצידו מוזכר גם ראאד סלאח, מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית, שנדחתה בקשתו להחזיק את בנו התינוק שנולד בעוד הוא שוהה במעצר.
עוד טוענת האגודה כי בישראל מתרבים המקרים בהם מבצעים מעצרי שווא ונגבות הודאות תחת לחץ. כך מוזכרת פרשת החשודים ברצח החייל אולג שייחט ז"ל, ששוחררו לאחר מעצר בן 10 חודשים ולאחר שכבר הוגשו נגדם כתבי אישום בגין הרצח. גם מרגל האטום המשוחרר, מרדכי ואנונו, מופיע בדו"ח האגודה, בעקבות ההגבלות שהוטלו עליו לאחר שחרורו מן הכלא. האגודה, שעתרה בשמו לבג"ץ בנושא, טוענת כי ההגבלות מהוות למעשה את המשך כליאתו.
בדו"ח נטען עוד כי למרות פסק-הדין של בג"ץ משנת 99', שאסר עינויים בחקירות השב"כ, רבות משיטות החקירה הישנות נמשכות, בהן כבילה ממושכת באופן מכאיב, מכות, סטירות, קללות, איומים, חשיפה לקור, מניעת רחצה ועוד. הוועד הציבורי נגד עינויים הגיש במהלך 2003 יותר מ-10 תלונות על עינויים בחקירות שב"כ.
גם את נושא המעצר המנהלי תוקף הדו"ח: נכון למאי 2004, נטען, מוחזקים במעצר מנהלי 670 פלסטינים, 32 מהם כלואים כבר יותר משנה ושלושה כלואים יותר משנתיים – מבלי שנמסרו להם מהן ההאשמות נגדם. האגודה מציינת מקרה של אם לשישה בת 40 ממחנה הפליטים ג'נין, ששוחררה ממעצר מנהלי לאחר תשעה חודשים תמימים – אשר החלו מייד לאחר שעברה שני ניתוחים להסרת גידול ממוחה. גם שמו של פעיל הימין הקיצוני, נועם פדרמן, נזכר בדו"ח, כמי שיושב במעצר מנהלי כבר מאז ספטמבר אשתקד.
האח הגדול צופה
הפרטיות של עובד בישראל, מתברר, נפגעת לעתים קרובות בידי המעסיק: חברות הטלפונים הסלולאריים מציעות למעבידים שירות של מעקב 24 שעות ביממה אחר תנועותיו של עובד, באמצעות איתור הטלפון הנייד; עובדים במקומות שונים נאלצים לעיתים לחתום על כתב ויתור גורף על חיסיון רפואי; מתקיים ציתות לטלפונים ולדואר אלקטרוני וכן מותקנות מצלמות מעקב במקומות העבודה; לא אחת נאלצים עובדים לעבור בדיקת פוליגרף תקופתית, כתנאי להמשך העסקתם.
גם זכויות העובדים בישראל נפגעות באופן תדיר, אך במקרים רבים הם חוששים להתנגד או להתלונן נגד המעביד. דוגמאות לכאלה שאזרו אומץ והתלוננו יש בשפע: אדם שעבד במקום אחד שלוש שנים ללא תנאים סוציאליים; מעסיקים שאסרו על עובדיהם לשוחח בערבית במקום העבודה; עולים חדשים שעבדו אצל קבלן כוח אדם ולא קיבלו תלושי משכורת; עובדות שפוטרו בזמן הריון; ועובד מקצועי שהתלונן על אי סדרים כספיים ופוטר בטענה של צמצומים. הממשלה מצידה, טוענת האגודה, מציגה את מחוסרי העבודה כ"טפילים ועצלנים", כאשר "הצגתם כמובטלים מבחירה היא בגדר הסתה נגד ציבור שלם".
סוגיה כאובה נוספת עליה מצביע הדו"ח הוא תנאי המועסקים דרך חברות כוח אדם: מחציתם נאלצים להסתפק בשכר מינימום, ושכרם הממוצע עומד על 60% מזה של כלל השכירים במשק. "במשך השנים הפכה ההעסקה באמצעות חברות כוח אדם וקבלנים לשיטה אדירת ממדים להורדת השכר ולהוזלת עלות העבודה במשק", נכתב בדו"ח. "אחד המעסיקים הגדולים של עובדים זולים דרך חברות כוח אדם היא המדינה, כאשר 35 אלף עובדי חברות כוח אדם מועסקים בשירות הציבורי וזוכים לתנאי העסקה ושכר נחותים בהשוואה לעמיתיהם". נקודת אור בדו"ח ניתן למצוא בעובדה שפערי השכר בין גברים ונשים מצטמצמים בהדרגה.
האגודה מתריעה על אכיפה לקויה של חוקים המגינים על זכויות עובדים ומאשימה כי "הפרת חוקי העבודה היא תופעה רחבת היקף, וחרף זאת המדינה אינה אוכפת את החוק על המעבידים. המדינה משקיעה משאבים רבים בלכידתם ובגירושם של מהגרי עבודה (עובדים זרים), ובו בזמן כמעט שאינה אוכפת את זכויותיהם". לעומת הגירוש המיידי כמעט, מתברר, הטיפול הממוצע במעסיק עובדים זרים שהפר את החוק נמשך שנה וחצי בקירוב.
האגודה לזכויות האזרח מתייחסת גם לשילוב ילדים עם צרכים מיוחדים במסגרות החינוך הרגיל, ומאשימה כי פסיקת בג"ץ בנושא לא יושמה. "ממשלת ישראל", נטען, "נותנת גיבוי ותמיכה להבדלת אנשים עם מוגבלות מהחברה. מספר המוסדות המיוחדים לאנשים עם מוגבלות הולך וגדל בישראל, בעוד שבשאר העולם נעשה מאמץ לשלבם ולפתוח בפניהם דלתות".
לפנייה לכתב/ת 
