פריצת גבולות
הזילזול והשיטנה כלפי המערכת הפוליטית או המשפטית עלולים בטווח הארוך להזיק הרבה יותר מוויכוח על תוואי הגדר
התערבותו המהירה והתקיפה של ראש הממשלה, שהורה לתכנן מחדש את תוואי גדר ההפרדה בהתאם להחלטת בג"ץ,
מנעה את המשך הביזיון התורן של נבחרי ציבור המבקשים לעקוף את בית המשפט העליון. ברור שמעט יותר מחשבה מראש בתכנון הגדר ופחות ניסוי וטעייה, שמקורם בעמימות מלמעלה, היו מועילים עם כולם. אבל הדיון בגדר עצמה כבר מתכנס, מהחלטה ממשלתית ומשפטית אחת לבאה אחריה, לסוג מסוים של מכנה משותף סביר. לעומתו, חופש הדיבור ואובדן הגבולות, בעיקר של המערכת הצבאית-ביטחונית, מאיימים לצאת מכלל שליטה.
בשלל האירועים שאנחנו עסוקים בהם לא זכה הסכסוך המתמשך בין הרמטכ"ל לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת לתשומת לב ראויה. אבל מי שמתעמק בו מגלה פקיד, במקרה הזה לובש מדים, שהזלזול המוחצן שלו בוועדה של הכנסת כבר חצה כל גבול.
רב-אלוף משה יעלון, המסתמך על היוקרה של תפקידו ועל חולשתה הציבורית של המערכת הפוליטית, משתלח בגלוי בנבחרי ציבור, מאשים אותם בעבירות על החוק (שימוש לא ראוי בחומר סודי), ומתנהג כאילו הוועדה צריכה לכרוע ברך בפניו במקום לבקר אותו ולפקח עליו – תפקידה המוצהר על-פי חוק.
כאשר מפקד הצבא מכתיב טון כזה, לא פלא שגם אזובי הקיר מרשים לעצמם לפתוח פה. אלוף-משנה (מיל) דני תירזה, ראש מינהלת ההקמה של גדר ההפרדה, האשים פחות או יותר את בג"ץ בשיתוף פעולה עם האויב ובמתן סיוע לטרור. זאת כאשר החלטתו השקולה של בית הדין הייתה בעיקרה תיקון של עוד אחת מההחלטות השרירותיות והמזיקות לגבי תוואי גדר ההפרדה, שאת רובו שירטט תירזה בעצמו.
הגדר נדונה היום בבית הדין הבינלאומי בהאג. התוואי שלה בוטל על-ידי בג"ץ בעיקר משום שהמערכת הביצועית – מראש הממשלה, שהתנגד לגדר ואחר-כך היסס להורות על הקמתה, ועד לדרגי השטח – נהגו בה במהלך שלוש השנים האחרונות בתערובת של היסוס והתנשאות.
אבל במדינה שבה נפרצו מזמן כל הגבולות, יכול יעלון לקרוא תיגר בגלוי על ועדה של הכנסת (כולל הוראה לקצינים בדרג בינוני שלא לדבר באירועים הקשורים לוועדה), ותירזה יכול להאשים את בג"ץ בהשלמה ואפילו בצל של סיוע לרצח ישראלים. והאמת היא שגם אותם אין להאשים, ולראיה תגובתם הפושרת של מי שהיו אמורים להעמיד אותם במקומם.
שר הביטחון שאול מופז, הממונה הישיר על הרמטכ"ל, לא גימגם אפילו ביטוי חיוור של תוכחה לנוכח המופע של יעלון מול ועדת החוץ והביטחון. שתיקתו נבעה אולי מכך שמופז עצמו חצה כרמטכ"ל לא אחת את הגבול וננזף על-ידי שר הביטחון בן-אליעזר וראש הממשלה שרון. ייתכן שהיום הוא מרגיש שאין לו רקורד מתאים כדי להעמיד את יעלון במקומו.
היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הודיע ש"קל להעמיד לדין משמעתי" את תירזה על דבריו בגנות בג"ץ. אני בטוח שתירזה, וכל פקיד ממשלתי אחר, רעד ממש כששמע את הדברים. האיש הממונה על כיבוד החוק במערכת הממשלתית שקל להעמיד אותו לדין משמעתי! לב מי לא יחרד, מי לא ילמד את הלקח להבא.
יש לנו נטייה לזלזל בהתבטאויות ולראות בהן דבר חשוב הרבה פחות ממעשים. אבל פריצת הגבולות, הזילזול והשיטנה כלפי המערכת הפוליטית או המשפטית עלולים בטווח הארוך להזיק הרבה יותר מאשר ויכוח על מערך המודיעין או על תוואי גדר ההפרדה. ושלטון שראשיו – נבחרים כפקידים – אינם עומדים על קווי התיחום ואינם מענישים את מי שחצה אותם, חוטא ומזיק בטווח הארוך הרבה יותר ממה שנראה לעין.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
