פרשנות: שתי הצעות חוק פגומות נגד ספאם

הצעת החוק החדשה נגד דואר זבל, שהוגשה היום (ה') על ידי ח"כ רומן ברונפמן, מצטרפת לתזכיר החוק של משרד התקשורת בנושא דומה.

הצעת החוק של ח"כ ברונפמן גובשה בשיתוף המועצה הישראלית לצרכנות, שהציגה נוסח ראשון של החוק עוד בנובמבר, 2003, עוד לפני גיבוש נוסח החוק של משרד התקשורת.

ההצעה של ח"כ ברונפמן היא תיקון לחוק הגנת הפרטיות, ולפיו, משרד המשפטים ינהל מאגר מידע "למניעת פניות בלתי מוזמנות" בנוסח Do not call, המיושם בארה"ב.

"פניה בלתי מוזמנת" מוגדרת בהצעה כ"העברת מידע בתקשורת כלשהי...בפקס, בטלפון, בתקשורת אינטראקטיבית או בדואר אלקטרוני", עם החריגים הבאים: הנמען ביקש את המידע בית העסק או זכאי לקבלו מכוח חוק או חוזה, או הפנייה אינה פרסומת שמטרתה מסירת מוצר או שירות.

"לא יפנה אדם לאחר בפנייה בלתי מוזמנת, אלא אם וידא כי הנמען לא היה רשום במאגר במהלך 30 הימים שקדמו לפנייה", נקבע בהצעה. מאגר המידע ינוהל על ידי רשמת מאגרי המידע, ויכיל שמות ודרכי התקשרות של אנשים שהגישו לרשם בקשה למניעת פניות בלתי מוזמנות. מפרסם שישלח פנייה בלתי מוזמנת לאזרח ששמו מופיע בפנקס, יהיה חייב לפצות את הנפגע ב-1,290 שקל (עשירית מהסכום הקבוע בחוק העונשין), עבור כל הודעה שנשלחה.

פגמים בהצעת החוק

מי שמצפה כי הצעת החוק תביא להיעלמות הודעות הזבל מתיבות הדואר האלקטרוני בישראל בתקופה הקרובה עלול להתבדות ולא רק בגלל תהליכי חקיקה איטיים אלא בעיקר עקב פגמים מהותיים.

"הצעת החוק של ח"כ ברונפמן מציינת את האמצעים למשלוח דואר זבל וזו טעות, שמתעלמת מהופעה של ערוצים חדשים לספאם", אומר עו"ד אביב אילון ממשרד עורכי הדין אילון אגרט ושות' המתמחה במשפט באינטרנט, "נוסף על כך, קל מאוד לעקוף את הסעיף שקובע כי מותר לפנות לגולש אם מדובר בפניה שאינה פרסומת אשר מטרתה מסירת מוצר או שירות. האם, למשל, קישור לרכישת מוצר זה פרסומת? ומה לגבי תמונה של מוצר או ספאם פוליטי? ובאשר להפצה המונית של תרומת דם או מידע שמוגש כשירות לציבור, האם גם הם ספאם?".

משתמשים בפטיש של 5 קילו

"הנוסח הקיים של החוק ספציפי מדי מצד אחד וחסר מאוד מצד אחר. אין בו פירוט לגבי שאלת הקמת המאגר - כיצד לבצע זאת, איך בדיוק ינוהל המאגר, מה לגבי אנשים שמעוניינים לקבל פניות מבתי עסק מסוימים בנושאים ספציפיים אך מסרבים לקבל מאותם בתי עסק או אחרים פניות בנושאים אחרים? משתמשים בפטיש של חמישה ק"ג במקום בו יש צורך בטיפול עדין עם פינצטה".

הצעת החוק החדשה גם מתעלמת מהמחקר הנרחב בנושא זה של רשות המסחר הפדרלית בארה"ב (FTC), אשר קבעה כי מאגר מידע של כתובות דואר אלקטרוני הכולל את כל המשתמשים שלא מעונינים לקבל דואר זבל אינו רעיון מוצלח, מכיוון שהוא עשוי לייצר עוד ספאם מצד זבלנים במקום לצמצם את התופעה. ה-FTC ציינה כי הפתרון הטוב ביותר למלחמה בזבלנים הוא אימוץ תקן אחיד לאימות כתובות דואר אלקטרוני. החלופה של הקמת מאגר הכולל רק משתמשים המעוניינים לקבל ספאם כלל לא נבחנה.

הצעה כללית ודקלירטיבית

פנינו לח"כ ברונפמן כדי לקבל נתונים נוספים והתברר כי גם הוא קצר במידע.

"מדובר בהצעה כללית ודקלרטיבית", אומר ח"כ ברונפמן, שמציין כי לא היה בקשר עם משרד התקשורת בנוגע להצעה המקבילה. "מקובל להגיש שהצעות חוק פרטיות מזרזות את החקיקה הממשלתית, ואני מקווה כי כך יקרה גם במקרה הזה. ביקשתי ממרכז המחקר והמידע של הכנסת להגיש לי נתונים על הטיפול החוקי בדואר זבל בעולם".

מה לגבי אנשים שמעונינים לקבל הודעות מסחריות מגורמים מסוימים אך לא מאחרים?

"זו שאלה שאין לי תשובה עליה. נצטרך לפתור את הבעיה".

מדוע לא להקים מאגר מידע של אנשים שכן מעונינים לקבל דואר מסחרי ולפטור את כל האחרים מהתענוג?

"יכול להיות שבמהלך הדיון נגיע למסקנה שזה מתאים יותר. אני לא פוסל את האפשרות הזו".

לאחר 45 ימי ההמתנה הקבועים בחוק בעקבות הגשת הצעת חוק פרטית, תעלה ההצעה להצבעה בקריאה טרומית, ואם תאושר, תעבור לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת.

ההצעה של משרד התקשורת

על פי ההצעה של משרד התקשורת, חוק התקשורת, האוסר כיום על משלוח הודעות מסחריות בפקס, יורחב, ויכלול איסור גם על משלוח דואר אלקטרוני, הודעות SMS והודעות טלפוניות מוקלטות באמצעות מערכת חיוג אוטומטית. עם זאת, משווקים יהיו רשאים, על פי ההצעה החדשה, לפנות באופן חד פעמי לנמענים ולשאול לרשותם לקבל הודעות נוספות. אם המשתמש אינו נותן את רשותו למשלוח ההודעה, ייאסר על המשווק להמשיך לעניין אותו בהצעות (opt out).

ביחס להודעות הדואר המסחריות המותרות, התיקון לחוק קובע כי יש לכלול בהן הודעה כי מדובר בפרסומת, את שם השולח, כתובתו ודרכי יצירת הקשר איתו, כמו גם אפשרות להודיע על סירוב לקבלת הודעות נוספות בלא תשלום. מחברי תזכיר החוק מציעים להגדיר את הפרת החוק כעבירה פלילית שדינה קנס. במסגרת זו מוצע לשקול כי סמכויות האכיפה יימסרו לידי מערך האכיפה הקיים במשרד התעשייה והמסחר.

שתי הצעות בעייתיות

גם הצעת החוק של משרד התקשורת אינה חסרת פגמים. מחברי תזכיר החוק מציעים, אמנם, מסלול תביעה אזרחי, במסגרתו יתאפשר לכל גולש לתבוע מזבלנים פיצוי ללא הוכחת נזק, אך העילה לכך היא פגיעה בפרטיות כהגדרתה בחוק הגנת הפרטיות. מומחים משפטיים העירו כי התייחסות כזו בחוק עלולה להיות בעלת השלכות לא רצויות, ומוטב לקבוע מנגנון פשוט של תשלום קבוע לכל הודעה מפרה, שייפסקו לחובת הזבלן מבלי שהעותר יתבקש להוכיח שנגרם לו נזק.

שתי טיוטות החוקים אינן כוללות הוראות האוסרות על זיוף כתובת השולח או על הטעיה בשורת הנושא של ההודעה, בניגוד לחוקים נגד דואר זבל שנחקקו במערב. עו"ד אילון מעיר, כי הצעות חוק אלה אינן צפויות לפתור את בעיית דואר הזבל הנשלח מחו"ל - זבלנים ישראלים עשויים לעקוף את החוק בקלות יחסית באמצעות משלוח משרתים זרים.

לחצו כאן למעבר לאיזור הסיקור המיוחד: דואר זבל