1 מכל 4 מתגייסים פונה לקב"ן

על פי המחקר, 20-25 אחוז מכלל המועמדים לשירות ביטחון נפגשים עם קב"ן טרם גיוסם לצה"ל, כך אישרו בצבא בתשובה לפניית שלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל, שהתבססה על בדיקה שערך בנושא סטודנט המשמש כקצין בכיר בצה"ל, העוסק בתחום כוח האדם.

לדברי הקצין, עורך המחקר, מהנתונים עולה כי מרבית הגברים שלא מתגייסים, עושים זאת על רקע נפשי ועל סמך פנייה לקב"ן. על פי נתוני צה"ל, 12 אחוז מהמגוייסים לצבא משתחררים מהשירות במהלך שנת השירות הראשונה, מהם כ-60 אחוז עקב בעיות נפשיות.

מהמחקר עולה עוד כי רק 3-4 אחוז מקרב החיילים חובשי הכיפות הסרוגות פונים במהלך שירותם לקב"ן. נתון זה זהה לזה של בני הקיבוצים.

נתוני צה"ל שונים במעט מהממצאים אליהם הגיע הסטודנט שערך את המחקר, לפיהם מעט יותר מ-30 אחוז מהמועמדים לשירות ביטחון פונים לקצין בריאות הנפש עוד בלשכת הגיוס ואילו 16 אחוז משתחררים בשנת השירות הראשונה שלהם מצה"ל, מהם כ-70 אחוז בעקבות בעיות נפשיות.

מהנתונים של צה"ל עולה כי בקרב מחוייבי הגיוס, 23 אחוז מהגברים לא מתגייסים ואילו מהנשים שיעור הלא מתגייסות עומד על 40 אחוזים. לדברי עורך המחקר, שיעור הגברים שאינם מתגייסים גבוה יותר ועומד על כ-30 אחוזים.

בנושא זה נמסר מצה"ל כי מערך בריאות הנפש אינו נותן את שירותיו על בסיס תפיסות עולם, אמונות דתיות או השתייכות דתית או לאומית ולא ניתן למדוד את אחוז החיילים הדתיים אשר נפגשו עם הקב"ן.

מהמחקר עולה עוד כי חיילים שהגיעו לצבא עם בעיות נפשיות ואחרות מהבית, אינם זוכים למענה בטיפול נאות מצד קציני בריאות הנפש, אולם מהצבא נמסר כי הטענה כי קב"נים התריעו כי הצבא אינו מטפל בבעיות מבית של החיילים, אינה נכונה.

עורכי המחקר ציינו עוד כי במהלך פנייתם לדובר צה"ל על מנת לקבל התייחסות לנתונים, נתקלו בהמתנה ארוכה - ואף בניסיון של דובר צה"ל לאתר את הקצין שערך את המחקר.

הפסיכולוגית שרון זיו ביימן, מנהלת ביה"ס לפסיכולוגיה באוניברסיטת דרבי, אומרת בעקבות הממצאים כי הנוער הישראלי מתקשה בגיבוש זהותו על רקע המתיחות והאיומים בחברה: "אין ספק, כי בחברה המתמודדת עם איומי טרור, עם קיטובים פנימיים גדולים, עם מלחמה מתמשכת עם שכנים ללא כיוון ופתרון ממשי מסתמן, מתקשה המתבגר הישראלי יותר מתמיד לגבש את זהותו האישית והחברתית, להגדירה ולפתחה".