שתף קטע נבחר

 

חוק ההזנה אושר; הסוכנות: "האם ישראל פושטת יד?"

הממשלה אישרה הצעה המבוססת על הצעת החוק של ח"כ רוחמה אברהם. יו"ר הסוכנות, סלי מרידור, קרא לממשלה שלא לקחת לשם כך תרומות מיהודי העולם: "הצגת ישראל בעולם כפושטת יד תהיה מבישה ומזיקה". ח"כ יולי תמיר, שיזמה הצעה שונה, טוענת כי אחד מכל שלושה ילדים במדינה יישאר רעב

רווחה במחלוקת: המממשלה אישרה הבוקר (יום א') את מפעל ההזנה. במקביל, קרא יו"ר הסוכנות היהודית, סלי מרידור, לממשלה להימנע מהחלטה על קבלת כסף מיהודי התפוצות כדי להאכיל ילדים בישראל. לדברי מרידור, "מפעל ההזנה צריך להיות ממומן על ידי ישראלים. הצגת ישראל ברחבי העולם כמדינה פושטת יד שאינה יכולה להאכיל את אזרחיה תהיה מבישה ומזיקה".

 

הצעת החוק, אותה אישרו השרים, מבוססת על הקמת קרן, שאליה יוזרמו כספי ממשלה ותרומות מגורמים חיצוניים. בפתח ישיבת הממשלה אמר רה"מ שרון: "הינחתי את האוצר להקציב 50 מיליון שקל לשם העברת החוק".

 

גם גורמים אחרים בסוכנות תקפו בחריפות את החוק, ואמרו כי "גם אם תתקבל ההצעה ננסה לפעול כדי שלא תמומש. חוק ההזנה יפגע קשות בתדמיתה של ישראל כמדינה אטרקטיבית. האם אנחנו רוצים להציג את עצמנו כמדינה פושטת יד בעולם?".

 

ח"כ רוחמה אברהם בירכה על אישור החוק, המבוסס על הצעתה. אברהם אמרה בתגובה לדברי מרידור: "הדאגה האמיתית שלנו היא לתת תקווה לילדי ישראל ולא לתדמיתה הפגועה של הסוכנות שמתקשה בגיוס כספים וחרדה למקורות המימון להחזקת המנגנון המנופח שלה. תדמית הסוכנות שבעייתית ממילא איננה הבעיה כאן. הבעיה היא הזנת אלפי ילדי ישראל בארוחה חמה, לצערי יו"ר הסוכנות איננו מבין את הצעת החוק ורצוי שילמד אותה לפני שהוא מגיב.

 

הצעת החוק שלי מדברת על הקמת קרן, בין אם יהיה יהודי מניו יורק או תושב הרצליה, על ידי כל מי שמעוניין לתרום למטרה. כל אזרח באשר הוא יוכל לתרום לקרן. אינני רואה שום בעיה בכך שארגונים יהודים תורמים ממילא לפרויקטים כאלה ואחרים, כמו הזנת ילדים. חשוב שזה יעשה בצורה ישירה ולא יעבור דרך גורם בינים שהוא הסוכנות".

   

"ההצעה מקיפה רק חלק מהילדים" 

 

חברת הכנסת יולי תמיר, שהציעה הצעה מקבילה להצעת אברהם, תוקפת: ההצעה הזו מקיפה רק חלק קטן מהילדים. ח"כ תמיר אמרה כי "דבריו של סלי מצביעים באופן מדויק על הבעיה שתיווצר אם תתקבל הצעת החוק של ח"כ אברהם., מדינת ישראל תיתפס כמדינת עולם שלישי שפושטת יד על מנת להאכיל ילדים רעבים".

 

בסביבת ראש הממשלה הסבירו בשיחה עם ynet: "מדובר בהצעה שתומכת למעשה בהצעת החוק של אברהם, ומכניסה את הדברים לתוקף מיידי. העברת העניין כהחלטת ממשלה מסדירה את העניין באופן מוסדי של חוק עם תקצוב מדי שנה".

 

בעניין התקציב לביצוע ההחלטה הסבירו הגורמים כי "לגבי שנת 2004 ישנם רק ארבעה חודשים לתקצב, מספטמבר ועד סוף השנה. בעניין הזה האוצר יצטרך לפעול עם הרשויות המקומיות, ועם משרד החינוך. באשר לשנת 2005, יהיה צורך לתת לכך ביטוי במסגרת התקציב החדש".

 

חוק ההזנה שיזמה ח"כ אברהם שונה מחוק דומה שיזמו ח"כ יולי תמיר (עבודה) ואתי ליבני (שינוי), שלא זכה לתמיכה ממשלתית. על פי הצעתן של השתיים, החוק היה מאפשר להזין יותר ילדים, כשהמימון מגיע גם מהורי תלמידים, אך לא מהורים מחוסרי יכולת.

 

עמותת ידיד, המפעילה מרכזי זכויות בקהילה, הציעה בחוק ההזנה של הח"כיות תמיר וליבני שכל הילדים במערכת החינוך יזכו לארוחה חמה במסגרת לימודיהם. עלות הפעלת החוק הזה מוערכת בכ-1.5 מיליארד שקל, אך רק כחמישית מסכום זה תגויס מתקציבי הממשלה, והיתרה מתשלומי הורים ומתרומות.

  

אברהם: 180 מיליון שקל ל-154 אלף ילדים

 

לעומת זאת, על-פי הצעתה של אברהם, מפעל הזנה יוקם במסגרת מערכת החינוך בישראל עבור תלמידי החינוך היסודי ביישובים בהם חל יום חינוך ארוך, בימים בהם הלימודים מתקיימים עד שעות אחר הצהריים.

 

ההפעלה תיעשה החל משנת הלימודים הקרובה, תשס"ה. על פי ההצעה, משרד החינוך יהיה המשרד האחראי על מפעל ההזנה, ומשרד הבריאות יקבע את תפריט ההזנה.

 

העלות השנתית של מפעל ההזנה במתכונת זו נאמדת בכ-180 מיליון שקל, עבור כ-154,000 ילדי יום חינוך ארוך במוסדות החינוך האמורים. מפעל ההזנה ימומן במימון משותף של תקציב ממשלתי מיועד שיקצה משרד האוצר לפרויקט, קרן סאקט"א-רש"י, וכן רשויות מקומיות בהסכמתן.

  

בהתייחס לסוגיית המימון של מפעל זה, קובעת הצעת החוק כי יש לפעול לכך שהורים בעלי קשיים כלכליים יידרשו לתשלום סמלי בלבד (אם בכלל) בגין השירות האמור.

 

תמיר: להאכיל את כולם

 

ח"כ תמיר הסבירה: "הצעתה של אברהם הועלתה כדי למנוע את ההצעה שלי. ההבדלים בין ההצעות הם שלושה: ההצעה שגיבשתי אני היא אוניברסלית, ומדברת על כל ילדי ישראל, כשהיישום יהיה לפי מפתח סוציואקונומי בצורה מדורגת. הצעתה של אברהם מתייחסת ל-170 אלף ילדים, שהם רק 10 אחוזים מהמערכת". 

  

לדברי תמיר: "במדינה שבה שליש מן הילדים רעבים, לתת מזון רק ל-10 אחוז, שרובם כבר קיבלו השנה הזנה, דרך קרנות שונות, זה בעצם להפקיר את 20 האחוז הנותרים".

 

הבדל נוסף בין ההצעות, הסבירה תמיר, הוא ש"ההצעה של אברהם עוברת דרך משרד הרווחה ושלי דרך משרד החינוך. כשעושים זאת דרך משרד הרווחה מדובר למעשה על הקמת בתי תמחוי של ילדים, בעוד שדרך מערכת החינוך, זה ניתן כחלק מהשירות החינוכי לכל ילד. המטרה היא גם לחנך לתזונה נכונה".

 

תמיר הסבירה עוד: "ההצעה שלי מממונת על-ידי הממשלה, כשההורים משלמים באופן פרוגרסיבי, כלומר כל אחד לפי יכולתו. לפי ההצעה של אברהם, הכסף בא מקרנות. הממשלה, באמצעות הקרנות תנציח את המצב הקיים. ילדים מקבלים סיוע, אך הוא מועט מדי, ללא מחויבות ממשלתית".

 

לדבריה, "הממשלה עומדת להחליט ש-20% מהילדים שמתחת לקו העוני לא יקבלו הזנה. בכך ממסדים את המצב הקיים של הסרת אחריות מגורל הילדים. ההיקף של הילדים שיכנסו לפרויקט ההזנה הוא קטן מאוד. מדובר יהיה בתוספת קטנה ולא בשינוי משמעותי. אברהם ניסחה את הצעתה בתיאום עם האוצר באופן שלא מחייב השקעה ממשלתית מאסיבית ואיננו משנה את המערכת באופן משמעותי".

 

אברהם הגיבה: "הצעת החוק של יולי תמיר, מעבר לכך שהיא מאוד פופוליסטית, בכלל לא מעשית. אני שמחה מאוד שהממשלה החליטה לאמץ את הצעתי. ברור שהילד בכפר שמריהו אינו זקוק לארוחה כפי שזקוק לה ילד בבית"ר עילית. לאור המצב הכלכלי והקיצוץ בשכבות החלשות, ראוי לעשות סדר עדיפויות ולתת למי שבאמת צריך את זה כרגע, לאלה שבאמת רעבים ולא לכלל ילדי ישראל, בשלב הזה". 


פורסם לראשונה 01/08/2004 00:44

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלכס קולומויסקי
סלי מרידור. האם ישראל פושטת יד?
צילום: אלכס קולומויסקי
צילום: איי פי
ישיבת ממשלה. החוק אושר
צילום: איי פי
צילום: מתוך אתר הכנסת
אברהם. מברכת
צילום: מתוך אתר הכנסת
צילום: חיים זיו
תמיר. תוקפת
צילום: חיים זיו
מומלצים