צורבים: מורה נבוכים

אלא שזה לא פשוט לבחור את הצורב שהכי יתאים למחשב שלכם. מה שהופך את העסק למבלבל הוא ריבוי התקנים והטכנולוגיות בתחום. לכן, המקום הכי טוב להתחיל בו היא אבחנה בסיסית בין הסוגים השונים של הכוננים: 

• כונן תקליטורים (CD-ROM): הכונן הישן והמוכר, שנמצא במחשבים. הוא יודע לקרוא תקליטורי מוזיקה ונתונים - בדרך כלל בנפח 650 מגבייט.
  
  
• צורב (CD-RW): כמו קודמו, יודע לקרוא תקליטורים, אבל יודע גם לכתוב לתקליטורים. בעבר, הצורבים תמכו בתקליטורים לכתיבה חד פעמית בלבד (CD-R). הצורבים של היום מציעים גם אפשרות לכתיבה רב פעמית (CD-RW). פחות פופולרית, לאור מחירם הגבוה של התקליטורים, אך נוחה ומשתלמת לגיבויים תכופים. 
  
  
• כונן DVD (ה-DVD-ROM): דומה לכונן CD-ROM. מריץ תקליטורים רגילים, אבל גם תקליטורי DVD סטנדרטיים בנפח 4.7 ג'יגבייט. יודע לקרוא נתונים או להציג סרטים מ-DVD, אבל אינו מסוגל לכתוב על גבי תקליטורים.
  
  
• צורב משולב (Combo): שילוב בין צורב CD-RW לכונן DVD. קורא CD ו-DVD, וצורב תקליטורים רגילים, לא תקליטורי DVD. 
  
   
• צורב DVD: תחת ההגדרה הזו נכנסים מוצרים שונים, שהמשותף לכולם הוא, שהם יודעים לקרוא ולכתוב גם על גבי תקליטורים רגילים וגם על גבי תקליטורי DVD. לכל צורב DVD יש תכונות נוספות, בהתאם לטכנולוגיה הייחודית שלו. כאן נכנסים שמות כמו DVD+RW ,DVD-RAM ,DVD-RW ולאחרונה גם Multi Format ו-Layer Dual.
  

52x היא פחות או יותר המהירות שבה הטכנולוגיה הזו עצרה, למרות שיש דגמים שטוענים למהירויות גבוהות יותר. מהירות הכתיבה האמיתית תמיד נמוכה מהמוצהרת, מפני שאף צורב לא מסוגל לצרוב תקליטור מתחילתו ועד סופו במהירות שיא: הוא מתחיל בקצב נמוך יותר (16x או 4x2) ומטפס בהדרגה, עד שלקראת סיום הצריבה הוא מגיע למהירות המקסימלית. לכן, ההבדל האמיתי בזמן כבר אינו משמעותי.

בצורבי Combo יש מספר רביעי, שמתייחס למהירות הקריאה של תקליטורי DVD, שהיא בדרך כלל 12x ,8x או 16x. המספר המגדיר את יכולות הצורב המשולב יכול להיות משהו כזה: 2x24x32x85.  

חשוב להדגיש: אין קשר בין מהירויות CD למהירויות DVD. מהירות של 4x ב-DVD מהירה יותר מ-2x5 ב-CD. גם השיטה לסימון מהירויות דומה: 4x2x8 אומר - כתיבה 4x, שכתוב 2x, קריאה 8x. פעם, גם השמות של שיטות הקריאה והכתיבה היו דומים: DVD-ROM (כמו CD-ROM) התייחס לקריאה; DVD-R (כמו CD-R) התייחס לכתיבה; DVD-RW (כמו CD-RW) התייחס לכתיבה רב פעמית. זה נשמע פשוט, אבל כאן הכל מסתבך.

כדי לסבך את העניין עוד, מסתבר שאין תקן יחיד לצריבת DVD, אלא שניים: DVD-RW ו-DVD+RW. הם דומים מאוד, ומזכירים את הצורבים הרגילים: צורב DVD-RW מבצע כתיבה חד פעמית למדיה מסוג DVD-R, או כתיבה רב פעמית למדיה מסוג DVD-RW.

ומה לגבי DVD+RW? אותו הדבר: צריבה חד פעמית בשיטת DVD+R ורב פעמית בשיטת DVD+RW. אבל שתי השיטות אינן תואמות, ואינן משתמשות באותה מדיה. 

למרבה המזל, כונני DVD ומכשירי DVD ביתיים קוראים תקליטורים שנצרבו בשיטת DVD+R או DVD-R בלי בעיה. לעומת זאת, תקליטור DVD-RW אפשר לקרוא רק בכונן DVD-WR, ותקליטור DVD+RW רק בכונן שתומך ב-DVD+RW. חלק מהכוננים ומכשירי ה-DVD החדשים מסתדרים עם תקליטורים שנצרבו בכל שיטה, אבל הדגמים הישנים עלולים ליצור בעיה (מומלץ לבדוק באתר היצרן).  

הבילבול הזה גרם לשוק צורבי ה-DVD לדשדש במשך שנים, והוא התעורר רק לאחרונה. מאחורי זה הסתתרה מלחמה גדולה. מצד אחד היו חברת פנסוניק וקבוצת חברות שהתאגדה בגוף בשם DVD Forum, שדחפו את התקנים המקוריים (-). ומן הצד השני התייצבו חברות ה-DVD+RW Alliance - פיליפס, סוני ו-HP, שאימצו את התקנים המתחרים (+). 

בסופו של דבר, החל מאמצע 2003, עברו רוב היצרנים לתמוך בשתי קבוצות התקנים כדי לא להפסיד לקוחות. התוצאה: מרבית צורבי ה-DVD היום, הם מהסוג המכונה Multi Format, כלומר, תומכים בכל - או ברוב - התקנים הנפוצים.

כמה זה עולה לנו?

צורב DVD Multi Format בסיסי, בגירסת OEM (כלומר, בלי הקופסה והתוכנות) אפשר לקבל בכ-400 שקל, וזו עיסקה הרבה יותר טובה מסתם צורב. הוסיפו עוד 400-200 שקל ותקבלו דגם מתקדם, שתומך בטכנולוגיית Dual Layer. שני סוגי הצורבים האמורים, יאפשרו לקרוא ולכתוב כמעט כל תקליטור, ולכן זו הבחירה הנכונה והמשתלמת לרובכם.

ומה לגבי מהירות הצריבה? חלק מצורבי ה-DVD מציעים מהירויות נמוכות יחסית בצריבת CD, אבל כבר הסברנו קודם: מעל ל-24x זה לא משנה. מהירות הצריבה ב-DVD יותר חשובה, אבל לא בהרבה. ההבדל בין משך הצריבה במהירות 4x לבין 8x גדול: חצי שעה מול רבע שעה.  

במהירויות גבוהות יותר (לאחרונה הופיעו דגמי 12x ו-16x) שוב נעלמים ההפרשים, כי הצורב מתחיל במהירות 8x ומאיץ בהדרגה. אך גם אם תצטיידו בצורב המהיר בעיר, חייכם לא יהיו קלים: קשה להשיג מדיה שתומכת במהירויות מעל ל-4x, וכשתצליחו למצוא אותה - תגלו מה מחירה ותוותרו.

נא להכיר: התקנים העתידיים

קשה להאמין, אבל ישנם עוד תקני DVD. הצורבים בשוק תומכים בלא פחות מתריסר תקנים סטנדרטיים לקריאת אודיו, וידאו ונתונים. וישנם גם תקנים עתידיים, שכבר עומדים בפתח. הכי מבטיח הוא Blu-Ray, שיאפשר לצרוב תקליטורים בנפח של 27 ג'יגבייט.

ישנו DVD-RAM, תקן נוסף מבית ה-DVD Forum, שמרחיב את האפשרות לכתיבה רב פעמית: במקום כתיבה-מחיקה-ושכתוב עד 1,000 פעם, כפי שמקובל בתקני ה-RW, הוא מאפשר עד 100,000 צריבות מחדש. זו טכנולוגיה עם הרבה יתרונות, כולל בקרת מידע משופרת והגנה משוכללת מפני כשלים בכתיבה, שמאפשרת להשתמש בכונן כמו בדיסק קשיח או דיסקט. אבל היא לא מהירה מאוד, ומכיוון שאינה נתמכת בכוננים הזולים - לא בטוח שהיא שווה את ההוצאה הנוספת.  

לבדוק ולנסות

התקן הכי אקטואלי ואטרקטיבי הוא Double Layer או Dual Layer, שמציע נפח איחסון מקסימלי של 8.5 ג'יגבייט, לסרטים גדולים מ-4.7 ג'יגבייט. אולפני הסרטים, שרואים בעיניים כלות כיצד הצופים חומסים את פרי עמלם וצורבים סרטים במרץ, לא אוהבים את הפורמט הזה. יש טענות, שהאולפנים מאריכים את הסרטים רק כדי שיעברו את חמשת הג'יגבייט ולא ייכנסו לתקליטורי DVD צרובים. זה לא עוזר: הגולשים כבר מצאו תוכנות כיווץ.

חלק מהצורבים החדשים (לאו דווקא היקרים) כבר תומכים ב-Dual Layer, וחלק מהיצרנים מבטיחים לתמוך בתקן באמצעות עדכוני תוכנה מתאימים. מכל מקום, בשלב זה קשה להשיג מדיה מתאימה, לא רק בישראל, אלא גם בארה"ב. כדאי גם לזכור, שלא כל DVD ביתי קורא תקליטורי Dual Layer. אם התכונה הזו חשובה - בדקו, התייעצו ובצעו כמה ניסויים.