מדריך: קניית מצלמת וידאו

בין אם אתם צמד סלבריטאים שמעוניין להנציח את עצמו ברגעים אינטימיים או זוג הורים לילדה מוכשרת, מצלמת וידיאו יכולה להיות שימושית עבורכם באותה המידה. מצלמות הוידיאו של היום קלות, קומפקטיות, מציעות זמן הקלטה ארוך ויכולות לעיתים לשמש גם כמצלמות סטילס.

עם זאת, כשמחליטים סוף סוף לקנות מצלמה מגלים שמדובר במשימה לא פשוטה: מושגים טכניים משונים מורעפים על הצרכנים, ולא ברור על מה צריכה להתבסס החלטת הקנייה. לצורך המבולבלים שבינינו, הרכבנו מדריך קצר לקניית מצלמת וידיאו:

לפני הכל

השוק נחלק לשני סוגים עיקריים: הראשון הוא מצלמות וידיאו אנלוגיות והשני מצלמות וידיאו דיגיטליות. ההבדל הבסיסי ביניהן הוא באופן בו הן שומרות את הווידיאו שמצולם. המצלמות האנלוגיות שומרות אותו בצורה של תמונות על הקלטת, ואילו המצלמות הדיגיטליות שומרות אותו בתור מידע מקודד ודחוס.  

היצרנים מוסיפים עוד ועוד אפשרויות למצלמות, המאפשרות להן לצלם בחושך מוחלט, להוסיף אפקטים או לצפות בסרט שצילמתם באמצעות המסך המוגדל של המצלמה. בכל מקרה, למרות התוספות הללו, מחירי המצלמות ירדו באופן משמעותי בשנה האחרונה, בייחוד מחיריהן של מצלמות הווידיאו הדיגיטליות.

מצלמות וידיאו אנלוגיות קיימות בשוק שנים רבות, ועם השנים הפכו לזעירות ומשוכללות יותר. למרות המעבר למצלמות דיגיטליות, אפשר עדיין למצוא מגוון של מצלמות אנלוגיות מיצרנים מובילים. המצלמות האלו מציעות איכות תמונה סבירה, אמינות ומגוון אפשרויות לצילום התמונה. עם זאת, יצרנים מובילים כבר הודיעו כי נטשו את התחום לחלוטין, בגלל חוסר הרווחיות שבו.  

מחיריהן של המצלמות האנלוגיות הוא היום נמוך במיוחד: ניתן למצוא אותן החל מ-1,700 שקל לדגמים הפשוטים ועד כ-6,000 שקל למצלמות מתקדמות יותר.  

מ-VHS ל-Hi8

מצלמות וידיאו אנלוגיות משתמשות במספר סוגי קלטות על מנת לשמור את הוידיאו. בעבר שלטו בשוק מצלמות שצילמו על קלטות הוידיאו הרגילות והגדולות בתקן VHS. עם הזמן, התקן היחיד ששרד הוא Hi8, שמציע איכות תמונה משופרת וקלטת בגודל זעיר.

למרות איכות התמונה, חסרונו העיקרי הוא בכך שאיכות הקלטת יורדת עם הזמן. בנוסף - בניגוד לצילום וידיאו דיגיטלי - על מנת להעביר את הסרט לעריכה במחשב הביתי יש צורך בכרטיס המרה מיוחד. גם ההמרות האלו, אם אתם מעוניינים לצרוב את הסרט על DVD, יכולות להוריד מאיכות התמונה.

אבל ל-Hi8 יש גם יתרונות: המצלמות הן זולות יותר וגם הקלטות נמכרות במחירים נמוכים למדי: מחירה של קלטת Hi8 עומד על כ-30 שקלים. קלטת מאפשרת זמן הקלטה שנע בין שעתיים לארבע שעות, תלוי באיכות התמונה שבחרתם. 

תקן נוסף שבו משתמשות חלק מהחברות הוא - VHS-C קלטות וידיאו רגילות, אך בגודל קטן יותר. איכותן נחשבת לפחות טובה מקלטות ה-Hi8, וכל קלטת מספיקה ל-40 דקות בלבד.  

כולל תוספות

המצלמות האנלוגיות גנבו חלק מהתוספות שהופיעו במצלמות הדיגיטליות, ואפשר למצוא בהן היום עינית צילום צבעונית, חיבור USB למחשב שמאפשר למצלמה לשמש כמצלמת אינטרנט ויציאות וידיאו נוספות, המאפשרות למצלמה להתחבר למצלמה דיגיטלית, בין היתר.  

מצלמות דיגיטליות

בדומה למהפכה שעברה על תחום מצלמות הפילם, גם מצלמות הווידיאו מציעות היום לצלם ולשמור וידיאו בשיטה דיגיטלית לחלוטין. היתרונות: איכות תמונה משופרת בהרבה, זמן הקלטה ארוך יותר, צילום תמונות סטילס, אפשרות לערוך את הסרט במחשב ועוד שכלולים.  

בשנה האחרונה אפשר להבחין גם בירידת מחירים תלולה של מצלמות הוידיאו הדיגיטליות. אם בעבר הן נחשבו נחלתם של עשירים בלבד, הרי שהיום מחיריהן מתחילים מ-2,000 שקל למצלמות הבסיסיות. חלק מהיצרנים כבר הפסיק את ייצורם של הדגמים האנלוגיים וחלק ממשיך להציע גם מצלמות וידיאו אנלוגיות, לצד הדיגיטליות. למרות זאת, הכיוון של כל היצרנים ברור: מעבר למצלמות דיגיטליות.

איזה תקן?

בשוק אפשר למצוא מספר תקנים להקלטה במצלמות וידיאו דיגיטליות. התקן הראשון והפופולרי ביותר הוא MiniDV. רוב המצלמות הדיגיטליות משתמשות בקלטות התקן הזה, שמציע איכות וידיאו ואודיו גבוהות במיוחד. הקלטות נמכרות במחיר שמתחיל ב-20 שקל לקלטת, שיכולה להספיק ל-90 דקות הקלטה.  

יתרון נוסף של התקן הוא בכך שכל תוכנות העריכה הממוחשבות תומכות בו. כך ניתן להעביר את הסרט למחשב הביתי, לערוך אותו או להוסיף אפקטים כיד הדמיון הטובה עליכם. חלק מהמצלמות הדיגיטליות אפילו מגיעות עם תוכנת עריכה למחשב, שכלולה בתוך החבילה.  

תקן דיגיטלי נוסף הוא Digital8, בשימוש חברת סוני בלבד. מדובר במעין הכלאה חצי אנלוגית וחצי דיגיטלית: המצלמה מקליטה בשיטה דיגיטלית על קלטות אנלוגיות מסוג 8mm או Hi8, או על קלטות דיגיטליות. האיכות מקבילה ל-DV והיתרון הוא שניתן לצפות באמצעות המצלמה גם בקלטות האנלוגיות הישנות שלכם. החיסרון: זמן ההקלטה על הקלטות האנלוגיות הישנות הוא כמחצית מזמן ההקלטה הרגיל שלהן.

תקן נוסף שחלק מהיצרנים מציעים הוא הקלטה ישירות לתקליטורי DVD היתרון ברור: ניתן להוציא את התקליטור מהמצלמה, לשים אותו במכשיר ה-DVD הביתי ולצפות בסרט ללא כל אמצעים נוספים. אם רוצים לתת לסבתא את הסרט החדש של הנכדה, אין לה שום בעיה לצפות בו בבית. מאחר שצורבי DVD למחשב הולכים והופכים לפופולריים, הרי שניתן לשכפל את הסרט בקלות.  

הבעיה של תקליטורי ה-DVD נעוצה בכך שהם חד פעמיים, ולכן השימוש השוטף בהם יקר לאורך זמן בהשוואה לקלטות שניתנות לשימוש רב פעמי. בשוק קיימות מצלמות שצורבות על תקליטורים רב פעמיים, אך גם הם יקרים למדי. חלק מהיצרנים מאפשרים לאחסן וידיאו גם על כרטיסי זיכרון במצלמה, אך מדובר עדיין בפיתרון יקר, ברוב המקרים.  

גם מצלמת סטילס

רוב מצלמות הווידיאו הדיגיטליות מאפשרות היום גם לצלם תמונות סטילס באמצעות המצלמה, מה שחוסך את הצורך ברכישת מצלמה דיגיטלית. מצלמות הוידיאו היקרות יותר מציעות איכות תמונה שנעה בין 1.3 ל-2 מגה-פיקסל, שנחשבת נמוכה יחסית למצלמות דיגיטליות ביתיות של היום, שמגיעות עם 34 מגה-פיקסל.

אם אתם מעוניינים לצלם תמונות בגודל רגיל (15x10 ס"מ) ללא אפשרות להגדילן, אפשרויות הצילום במצלמת הוידיאו הדיגיטלית יספקו אתכם. אבל אם אתם רוצים להפיק תמונות גדולות יותר או מעוניינים בתמונות סטילס איכותיות יותר, כדאי לרכוש מצלמת סטילס דיגיטלית בנפרד.  

מה עוד לחפש?

דגמי המצלמות השונים נבדלים זה מזה באפשרויות שכל יצרן מחליט להוסיף. אחד הדברים הבולטים הוא היציאות והכניסות מהמצלמה. יציאה סטנדרטית למדי היא יציאת וידיאו, שממנה תוכלו לחבר את המצלמה לטלוויזיה. עוד יציאה סטנדרטית במצלמות הווידיאו הדיגיטליות היא יציאת DV (הנקראת גם Firewire או 3941), שמתחברת לכניסה תואמת במחשב.

רוב המחשבים החדשים מצוידים בכניסת DV, אך גם אם יש ברשותכם מחשב ישן תוכלו להוסיף לו כרטיס תואם במחיר של כ-150 שקלים.

מה לבדוק לפני שקונים?

לא משנה אם אתם הולכים על אנלוגי או דיגיטלית, את הסעיפים הבאים כדאי לבדוק בכל מקרה לפני הרכישה.

• גודל החיישן. במצלמות מותקן חיישן CCD, שקולט את התמונה מהעדשות ומעביר אותה למצלמה. גדלים נפוצים לחיישן הם "1/3 ו-"1/6. חיישן גדול יותר פירושו איכות תמונה גבוהה יותר.
  

• רזולוציה. איכות חיישן ה-CCD נמדדת לפי הרזולוציה שלו. בדרך כלל אפשר למצוא רזולוציה של 280 אלף פיקסלים במצלמות האנלוגיות ו-500 אלף ומעלה במצלמות הדיגיטליות. רזולוציה גבוהה יותר פירושה תמונה חדה יותר. כדאי לבדוק את הרזולוציה האמיתית לווידאו ולא לתמונת סטילס.
  

• עיצוב ומשקל. המצלמות שונות בצורתן ובמשקל שלהן, בהתאם לסוג פורמט הקלטת שהן משתמשות בו. ישנן מצלמות ארוכות יותר או רחבות יותר. כדאי להחזיק את המצלמה ולהרגיש אם היא נוחה לכם לצילום.
  

• גודל המסך. במצלמות נע גודל המסך בין "1.8 עד "3.5, כאשר כמובן מסך גדול יותר הוא נוח יותר להקלטה ולצפייה. כדאי לנסות לצפות במסך באור יום כדי לראות אם רואים תמונה ברורה. לא לשכוח להסתכל כיצד רואים בעינית של המצלמה.
  

• זום אופטי. יש להתייחס לזום אופטי בלבד, באמצעות העדשות, ולא לזום הדיגיטלי ש"מתקרב" באופן ממוחשב לתמונה אבל גורם לירידה באיכות הצילום. זום אופטי מקובל הוא של x10 ומעלה.
  

• מערכת ייצוב תמונה. תכונה המאפשרת למצלמה להקליט תמונה ללא הרעידות המלוות אותה בזמן הצילום. בדומה לזום, גם כאן עדיפה מערכת ייצוב אופטית על דיגיטלית.
  

• תקן שידור. שיטת השידור בישראל היא PAL ובה אמורה לתמוך המצלמה שלכם. במקרים רבים אפשר למצוא מצלמות שהגיעו מהשוק האמריקני, שם נהוגה שיטה אחרת.
  

• קלות שימוש. כל המצלמות היום מציעות מערכת צילום אוטומטית לחלוטין. כדאי לבדוק שאכן אתם מצליחים להשתלט על המצלמה בקלות.