והדרת פני זקן?
זכרו זאת אתם העיזים והחזקים, חורצי הגורלות, הרי תתנסו בזקנה ואולי, באיחור מה, תתפסו את זעקתם של הזקנים
ראיתי על מרקע הטלוויזיה את הזקנים והזקנות בעת הפגנת המחאה
שלהם ליד משרד האוצר בירושלים. עומדים בשמש אב הנזירה מרחמים, מהם מובלים בכיסאות גלגלים על ידי חברים או בני משפחה. מהם נושאים שלטים הזועקים חמס. ויש הקוראים במקהלה, בקול ניחר מצמא ומזוקן, את עלבונם של הדחויים והמקופחים. היה שם אחד שהכריז: "אנחנו הקמנו את המדינה הזאת! מה אתם עושים לנו!"
בשל צילומי הצבע המעולים יכולת לראותם מקרוב, על השיבה והקמטים והכתמים ושאר אותות הזמן. רופא ירושלמי אמר לי בשעתו כי יש בעולמנו כ-16,000 מיני מחלות. זה נשמע מוגזם. אינני יודע בכמה מהן לקו הזקנים הללו, המפגינים בשמש.
ח"נ ביאליק בשירו "אמי זכרונה לברכה", מספר באמו שהיתה "צדקת גמורה" ולא ידעה בעונייה המר במה לבחור לקראת ערב שבת – "הלחם אם נרות?" היא בחרה בנרות. היו שם זקנות שאמרו לנו שאינן יודעות במה לבחור – "בלחם או בתרופות". באוזני שמעתי.
לפני שנים רבות שרנו בתנועות הנוער של "ארץ ישראל העובדת" את השיר הסוציאליסטי: "עולם חדש נברא, הקשיבו!" מדובר בו על עולם חדש שייברא "מרעב, עוני ומצוקה". ושם, באחד הבתים, נאמר: "אז בחוצות לא יתגולל עוד/שואף עמל, מלא אונים/יאכלו לשובע הזקנים..." למרבה הצער והכלימה רבים המובטלים בארצנו ורבים הזקנים המגיעים עד פת לחם.
הסופרת המעולה שולמית הראבן ציינה לפני שנים שהביטויים "עשירון עליון" ו"עשירון תחתון", שהורגלנו בהם, מסרסים את השפה ומוטב לשוב ולומר "עשירים" ו"עניים". מארת הדלות. ארץ שידעה פעם חוויה של שותפות אנושית ואחריות הדדית איבדה את תחושת היחד והמירה חמלה בערלות לב.
בשיר "זקנת החלפן" של נתן אלטרמן מזהיר החלפן הזקן את נערו המלגלג עליו: "לא אראה זיו פניך/ כי עיניים כהו ובחושך באות/ אך רואה אנוכי והנה נעוריך/ ניגרים כמו מבין אצבעות/..מי, לעת רשתך הנכסים והכוח/ ועוצמת השררה שהיתה עמדי,/ ישמרך משאת עם כל אלה מלקוח/ את חשכת זקנתי, רקבוני ואידי?" זכרו זאת אתם, העיזים והחזקים, חורצי הגורלות. אם רעב ומצוקה לא תדעו הרי תתנסו בזקנה. אולי, באיחור מה, תתפסו את זעקתם של הזקנים בעלבונם.
"והדרת פני זקן". לא תמיד. הגסות הישראלית פוגעת ללא רחם גם בזקנים. נער הייתי, גם זקנתי וראיתי לא מעט צדיקים נעזבים, ממיטב בוניה ולוחמיה של ישראל. במגזר הערבי התמונה אינה יפה יותר. גם שם סובלים הזקנים בעידן המצוקה הזה.
מהי משמעות הסוציאליזם בראשית המאה ה-21? שאל עיתונאי את ראש ממשלת ספרד לשעבר, פליפה גונזאלס. וזה השיב: "להרוויח כקפיטליסטים; לחלק כסוציאליסטים". יותר התחשבות בחלשים, במקופחים, בחולים, במובטלים, בכל אלה שללא עזרה וללא אחווה וללא שותפות אנושית נדחקים אל הבדידות ואל האומללות.
זכרו את הזקנים. אל תשכחו את הילדים. לא פעם אלה ואלה מצויים באותה משפחה.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
