פרץ: סליחה שהאמנתי להבטחות הממשלה לרשויות

"אנחנו בימים הנוראים, שבהם נדרש חשבון נפש. אני דורש מהממשלה חשבון נפש מיוחד בנושא שכר עובדי הרשויות המקומיות. בקשר אלינו: אנחנו מתנצלים על כך שהאמנו לראש הממשלה ולכנסת, כשהם הבטיחו שהם יפתרו את הבעיה וידאגו שהעובדים יקבלו את שכרם". כך אמר  היום (א') יו"ר ההסתדרות, עמיר פרץ, במסיבת עיתונאים בתל אביב.

"גילינו אחריות ולא השבתנו את המשק בזמן שהעובדים לא קיבלו שכר", אמר פרץ, "וכנראה שמול הממשלה הזאת להיות אחראי זה מחדל. חשבנו שהממשלה יכולה לרמות את השכנים, אבל לא את האזרחים שלה, והתברר שטעינו. מעכשיו, הדיבורים לא מעניינים אותנו יותר. בערב ראש השנה, או שכל הכסף שהממשלה חייבת ייכנס לשכר עובדי הרשויות, או שראש הממשלה יגלה אחרי החג שכללי המשחק השתנה".

"מהיום, אני דורש מעורבות אישית במשבר הזה", אמר פרץ, "ההסתדרות אינה מכירה יותר בהפרדת הכוחות בין משרד האוצר לראש הממשלה, כאילו שראש הממשלה חי במדינה אחרת, שבה אין בעיות כלכליות וחברתיות. לא נסכים יותר שכל גורם יטיל את האחריות על שכר עובדי הרשויות על גורם אחר. האחראי הוא ראש הממשלה בלבד".

פרץ חזר והודיע, שבכוונת ההסתדרות לפתוח בשביתה כללית במשק בשבוע הבא, אם המשבר ברשויות לא ייפתר, אך אמר: "אנחנו לא מתכוונים להודיע על תאריך כלשהו שבו השביתה תפרוץ. השביתה תפרוץ באופן ובזמן בלתי-צפוי. אם לשרים מותר להתנהג כאילו זאת לא מדינת חוק, אם לשר פנים מותר לתקוף ולזלזל הצעות של שופטים ולחוקק חוקים מיוחדים שילבינו את עבירת הלנת השכר, שלא יצפו מאתנו שאנחנו נשמור על חוקי המשחק".

מאבק להעלאת שכר המינימום  

עוד הודיע פרץ, כי בלא קשר לשביתה הכללית ולעילותיה, מתכננת ההסתדרות לפתוח במאבק ציבורי על העלאת שכר המינימום וקצבאות הזיקנה. לדברי פרץ, דורשת ההסתדרות להעלות את שכר המינימום ל-4,500 שקל במשך 3 השנים הקרובות, ולהעלות את קצבאות הזיקנה לכ-21% מהשכר הממוצע במשק, במקום 16% כיום. פרץ דורש להתחיל בהעלאה החל מהקיץ הבא, במסגרת הסכם משולש עם הממשלה, התאחדות התעשיינים והארגונים הכלכליים.

"עד כה גילינו אחריות בשל הדיבורים על מצב ביטחוני וכלכלי קשה", אמר פרץ, "ואילו שנת תשס"ה תהיה שנה של הקטנת הפערים הכלכליים במשק. שכר המינימום לא עלה מאז תקופתו של יצחק רבין. בזמן שבעולם הרחב, העלאת שכר המינימום נחשבת למנוע להגדלת הצמיחה, ובכל מקום שבו עולה שכר המינימום, גם התעסוקה עולה. אבל פה ממשיכים לשחוק את השכר ולהבטיח לנו צמיחה, ובינתיים מה שצומח הוא מיליונרים, אבטלה ובתי תמחוי.

"מיד אחרי שההצעה שלי תתפרסם, יבואו אלה שיגידו, שהעלאת שכר המינימום תגרום לפיטורי עובדים בטקסטיל ובעסקים קטנים. אלא שהעלאת שכר המינימום גם תביא להגדלת תשלומי המע"מ של השכבות החלשות במיליארדי שקלים. אני מציע, איפה, שהכסף הזה יוקדש לסיוע לענף הטקסטיל וענפים מתקשים אחרים. לא ייתכן, שעורך דין שמרוויח מיליונים ימשיך לשלם למזכירה שלו 3,000 שקל בחודש, בגלל מצוקת מפעלי הטקסטיל".

"200 אלף קשישים בלא תרופות"

יו"ר הסתדרות הגמלאים, גדעון בן-ישראל, שהשתתף באותה מסיבת עיתונאים, אמר: "אנחנו חיים במציאות אסקימוסית. 350 אלף קשישים אינם מחממים את בתיהם. 300 אלף קשישים אוכלים מזון מינימלי בלבד. 100 אלף קשישים אינם מצליחים לקנות תרופות בכלל, ו-100 אלף קשישים מתלבטים כל יום בין אוכל לתקופות. מי שלא ראה את הקשישים האלה בקופת חולים, מקבל כנראה טיפול מרופאים פרטיים. 

"בשנות ה-50, כשהיה צנע ולמדינה לא היה מטבע חוץ לקנות חיטה, הממשלה לקחה אחריות על הקשישים, וחוקקה חוק שקצבאות הזיקנה יגיעו ל-21% מהממוצע במשק. ואילו כיום, הם משלמים הרבה פחות מזה, והקצבה בישראל היא הנמוכה במערב".