איך לבחור לוח אם?

לוח האם, אולי הרכיב החשוב ביותר במחשב, זוכה לעיתים קרובות מדי להתעלמות. רוב האנשים שקונים מחשב חדש, או משדרגים מחשב קיים, מקדישים תשומת לב רבה לבחירת המעבד והזיכרון, הכרטיס הגרפי והכוננים, אבל לוקחים את לוח האם שספק החומרה מציע להם בלי לחשוב פעמיים.

זו טעות, משום שהוא קובע לא רק אלו רכיבים יכללו במחשב היום, אלא גם מה יהיו אפשרויות ההרחבה והשדרוג בעתיד. לוח טוב עשוי לעלות רק 200 או 300 שקלים יותר מלוח בסיסי ומוגבל. תמורתם, מקבלים בסיס יציב למחשב אמין ומהיר יותר, ואפשרות לשלוט בקלות וביעילות בתכונות הרכיבים. לכן כדאי להקדיש עוד מעט זמן ומאמץ כדי להכיר את הרכיב המרכזי הזה.

מאיפה מתחילים?

במרכז מרבית לוחת האם של ימינו ישנן שתי ערכות שבבים. "הגשר הצפוני", שאחראי על התקשורת בין המעבד לזיכרון והאפיק הגרפי (בדרך כלל AGP), ו"הגשר הדרומי" שמחבר ביניהם לבין שאר המחשב: ה-BIOS (שמאתחל את המחשב, מזהה את רכיביו ומגדיר את אופן עבודתם - מהירויות, מתחים, תזמון וכו'); בקרי הכוננים וה-I/O, אפיק ה-PCI שמוביל לחריצי ההרחבה, ובקרים שונים שמובנים בלוח (אודיו, רשת, וכו').

יצרני לוחות (כמו Asus, ABIT, Gigabyte, MSI ואחרות) מבססים את מוצריהם בעיקר על מוצרי צד שלישי: ערכות שבבים (של VIA, SiS, ALi, Nvidia ועוד), רכיבי BIOS (של Award, AMI, Phoenix וכו') ובקרים שמגיעים מיצרנים מתמחים. יוצאות הדופן, אינטל ו-AMD, מציעות לא רק מעבדים אלא גם בקרים, ערכות שבבים ולוחות שלמים מתוצרתן.

היכרות עם ערכות השבבים (בעיקר הגשר הצפוני) יכולה לעזור "לנחש" באילו טכנולוגיות הלוח תומך. אבל מכיוון שיש עשרות צירופים אפשריים, ומכיוון שלא כל יצרן מנצל בכל לוח את כל הטכנולוגיות הנתמכות בערכות השבבים, הדרך הכי טובה לחפש, לבדוק ולהשוות בין תכונות היא באתרי היצרנים.

ברובם אפשר לעיין ברשימת הלוחות ובתכונותיהם לפי סוג המעבד, ערכת השבבים, או תושבת המעבד הנתמכת. כפי שנסביר, דווקא האפשרות האחרונה היא המעשית והנכונה ביותר היום.

מול Socket שבורה

תושבת המעבד (Socket) הקבועה בלוח, תיקבע במידה רבה את אורך חייו: אם היא תתמוך במעבד המתקדם שתשדרגו אליו בעוד שנה שנתיים, או שתאלצו לבצע שדרוג מורכב ויקר יותר, שכולל גם החלפה של הלוח.

מבחינה הזו אנו נמצאים על פרשת דרכים. רוב מעבדי אינטל מתאימים לתושבות מסוג Socket 478, אבל המעבדים האחרונים הם כבר בטכנולוגיה חדשה: LGA775. לוח LGA775 בסיסי (מן הסתם עם ערכות השבבים i865/875 של אינטל) ופנטיום 4 תואם, לא יעלו הרבה יותר ממקביליהם מבוססי Socket 478.

אבל "הדבר האמיתי" הם הלוחות היקרים, שמבוססים על ערכות השבבים החדשות מסדרות 915 ו-925 של אינטל. הם כוללים שיפורים מרחיקי לכת בארכיטקטורת הלוח, ביניהם אפיק PCI Express החדש, תמיכה בזיכרונות DDR2, אפיק 16x למאיץ הגרפי, ורכזת אלחוטית מובנית ל-Wi-Fi.

מכיוון שמדובר בטכנולוגיה חדשה, לא מפתיע לגלות שההוצאה האופיינית על מחשב שמתבסס עליה תהיה גדולה בכ-500-1,500 שקלים ממחשב אינטלי קונבנציונלי. קרוב לוודאי שבחודשים הקרובים נראה כניסה הדרגתית של לוחות ומעבדי 775 זולים לשוק, אבל קשה לצפות כמה ומתי.

הטכנולוגיה של AMD נמצאת בצומת דרכים דומה, שכוללת לא פחות משלוש טכנולוגיות שונות: Socket A עליו מבוססים רוב דגמי Athlon XP/Sempron הזולים; Socket 754 שמשמש במעבדי Athlon 64 המתקדמים והיקרים יותר; ו-Socket 939 שיככב במעבדים הבאים של החברה.

הלהיט האחרון הם לוחות 754 עם "הכנה" ל- 939. זו אפשרות מעניינת, למרות שניסיון העבר מלמד שפתרונות שהתבססו על שעטנז כזה לא תמיד הוכיחו את עצמם. פתרונות אפשריים: לשלם 1,000-500 שקלים נוספים תמורת Athlon 64, או לרכוש לוח 754 עם גירסת ה-3100+ של Sempron (היחידה בינתיים שמתאימה לתושבת הזו).

או לחכות עד שיהיו לוחות ומעבדי 939 זולים. או - וזה נכון גם למחשבים בטכנולוגיית אינטל - לוותר על הטכנולוגיה המתקדמת יותר, ולהניח שממילא לא תשמרו את ההשקעה בלוח בזמן השדרוג הבא.

התכונות החשובות

לא משנה אם קונים מחשב חדש או מבצעים שדרוג - בכל מקרה כדאי להעדיף לוח שמציע תאימות אחורה לטכנולוגיות הנפוצות היום, אבל יתמוך גם ברכיבים של מחר. אפילו אם מנסים לחסוך, וקונים מחשב שמבוסס על מעבד סלרון - בעתיד אפשר לשדרג לאחד ממעבדי ה-478 המתקדמים יותר ממשפחת פנטיום 4, שיעלו לפחות אלף שקלים יותר.

אבל כדי לנצל את תכונותיו במלואן על הלוח לתמוך בטכנולוגיות כמו FSB800, HyperThreading, ו-DDR400.

עוד תכונות שאסור לוותר עליהן:

• תמיכה בממשק הכוננים הטורי S-ATA, ולא רק ב-ATA המקבילי המיושן. עדיף לוח שבו ארבעה מחברי S-ATA, כי לא רק דיסקים קשיחים אלא גם צורבי-DVD מתחילים להשתמש בו.
  
  
• העדיפו לוח עם יותר תושבות זיכרון (ארבע או יותר) וחריצי PCI, והקפידו שחריץ ה-AGP יתמוך במהירות x8. בלוחות PCI Express, האחרון יוחלף בחריץ PCI-X x16 (אם כי יש דגמים בודדים שכוללים גם AGP).
  
  
• חפשו לוח עם לפחות שש יציאות USB 2.0 ותמיכה בשאר היציאות הסטנדרטיות: מקביליות, טוריות, PS2, יציאות לג'ויסטיק, מיקרופון, רמקולים, Line-in/out ו-RJ45 לרשת. אופציונליים: IrDA (אינפראדום), Firewire (או IEEE-1394) ו-Bluetooth. לא בטוח שתשתמשו בהן אבל לא מזיק שיהיו שם.
  

בקרים מובנים

רוב לוחות האם כוללים בקרים מובנים שפוטרים אתכם מהתקנה נפרדת של כרטיס רשת, כרטיס קול ואפילו כרטיס גרפי. היחיד שסובל מנחיתות ממשית בהשוואה לכרטיס נפרד הוא המאיץ הגרפי. למרות שהגירסאות האחרונות של nForce של nVidia (בלוחות AMD) או Extreme Graphics (בלוחות אינטליים) מציגים ביצועים נאים, הם לא מתקרבים ליכולות של כרטיסים מתקדמים ממשפחות GeForce ו-Radeon.

לכו על לוח עם מאיץ מובנה רק אם אתם להוטים לחסוך, והקפידו שיהיה בו חריץ AGP למקרה שתרצו להוסיף כרטיס גרפי מתקדם יותר בעתיד.

החסרונות של בקרי רשת ואודיו מובנים פחות משמעותיים. רוב בקרי הרשת המובנים הם מסוג אתרנט 10/100, שמספיק גם לרשת ביתית וגם לחיבור מודם כבלים/ADSL. בקר Gigabit Ethernet יתמוך במהירות גבוהה פי עשרה, אבל לא בטוח שתנצלו אותו. 

בקרי אודיו מובנים מגיעים בגירסאות AC97 סטנדרטיות, או דולבי 5.1 ("6 Channel"), ואפילו 8 Channel, אבל תחושו בהבדל רק אם תחברו למחשב מערכת רמקולים איכותית באמת.

בקר SCSI מובנה יועיל רק אם יש ציוד בממשק הזה. לעומת זאת, תמורת כ-100-200 שקלים נוספים תקבלו לוח עם בקר RAID מובנה שעשוי להיות שימושי בעתיד. הוא יאפשר לחבר שני כוננים במקביל, כדי לשפר ביצועים או להפוך את האחסון אמין יותר.

טכנולוגיות נוספות

רוב היצרנים מציעים לוחות אם שתומכים בטכניקות שונות של דיאגנוסטיקה, ניטור, אבחון תקלות והתאוששות. תכונות אלו נתמכות ב-BIOS או בתוכנות המצורפות ללוח. השמות משתנים מיצרן ליצרן, אבל הרעיונות דומים. דוגמאות אופייניות:

• רוב הלוחות כוללים חיישני טמפרטורה מובנים, שה-BIOS ותוכנות דיאגנוסטיקה שונות מנטרים, כדי לדווח על חריגות מסוכנות. המינימום המקובל הוא שלושה חיישנים, אבל בלוחות מסוימים יש מערכות מורכבות יותר.
  
  
• חלק מהיצרנים מספקים כלי תוכנה לעדכון קל של BIOS, Overclocking, וכוונון הגדרות לוח מתקדמות. זה הרבה יותר נוח, וכנראה גם יותר בטוח, משינוי הגדרות ב-CMOS Setup.
  
  
• לוחות שונים מיישמים טכניקות שונות להגנה על ה-BIOS מווירוסים, עדכוני BIOS כושלים, תקלות או הגדרות שגויות, ומאפשרים להתאושש מהן. בחלק מהלוחות של חברת Gigabyte יש אפילו רכיב BIOS נוסף לגיבוי (DualBIOS). יצרנים אחרים מציעים פתרונות חלופיים.
  
  
• רוב הלוחות הטובים מגיעים עם הגנות אנטי וירוס מובנות (לרוב מבוססות על תוכנת PC Cillin). חלק מהיצרנים מספקים את הלוחות בחבילה שכוללת תוכנת אנטי וירוס מצד שלישי, לרוב של נורטון.
  
  
• לא פחות חשוב: אחריות. יש לוחות עם שנת אחריות אחת ויש עם שלוש, וברור שכל המרבה הרי זה משובח.