אחרית דבר

כעבור שבוע שבנו מסיני ועמנו שועל הפֶנֶק היחיד, זכר צעיר. הוא קיבל שיכון מכובד במקום טוב בגן הזואולוגי של תל-אביב. אבל שועל בודד אינו יכול להעמיד צאצאים, בעיקר אם הוא זכר. שוב נסענו לסיני לחפש שועלים נוספים, אבל הפעם נחלנו אכזבה. בשלוש שנים וארבע משלחות לא הצלחנו ללכוד אף פֶנֶק נוסף, לא נקבה ולא זכר. בסוף הגעתי למסקנה כי ייתכן שיש עונתיות בנכונותם של שועלי פֶנֶק להיכנס למלכודות. אולי בחורף הקר, כאשר השחרוריות אינן פעילות - הם יטלו סיכון גבוה יותר וייכנסו למלכודות. הרי גם את הראשון לכדנו בחורף.

שוב נסענו ל"שטח הפֶנֶק", כך קראנו לאזור בו לכדנו את פֶנֶקננו היחיד. על הפרק עמדו הסכמי ההפרדה עם המצרים, וידענו שאם לא עכשיו - אוליי לעולם לא נוכל להביא נקבה לפֶנֶק שלנו. יצאנו יום לאחר ט"ו בשבט, נכונים לכל מעשה ולכל אכזבה, כולל האפשרות ללכוד עורבים, כמקודם. אבל הופתענו לטובה: במשך שלושה ימים לכדנו ארבעה שועלי פֶנֶק, אחת מהן היתה נקבה. כשחזרנו שמחים וטובי לב לגן הזואולוגי, חיכתה לנו הפתעה נוספת: באותו יום עצמו הובאה שועלת פֶנֶק נוספת לזו שלנו, שנמסרה לחיילי מילואים בסיני על-ידי אנשי או"ם.

בגן היו עתה שישה שועלים: ארבעה זכרים ושתי נקבות. שני זוגות זווגו ושוכנו בכלובים מרווחים. באדר תשל"ו נולדו לשני הזוגות ארבעה גורים חמודים. גם בשנה שלאחר מכן הצליחה רביית שועלי הפֶנֶק. "שטח הפֶנֶק" אינו נמצא עוד בשליטתנו, אך אנחנו מקווים למצוא שועלי פֶנֶק בחולות הערבה. לפני שנה מצאנו בחולות ליד גרופית עקבות של שועל קטן. אולי - בכל זאת...