הסרבנים: אנחנו מועמדים לפרס נובל

בצה"ל בטח לא יאהבו את זה, אבל תנועת "אומץ לסרב" ודוד זונשיין, יושב הראש שלה, מועמדים לפרס נובל לשלום לשנת 2004. מוועדת הפרס באוסלו לא ניתן אישור לידיעה.

כדי להימנות עם המועמדים לפרס נובל לשלום, יש לזכות בהמלצתו של אדם בעל תפקיד ממשלתי רשמי, משפטן המכהן בבתי משפט בינלאומיים, חתן פרסי נובל לשלום, או של חבר בפועל או לשעבר בוועדת הפרס.

לדברי הסרבנים, על דוד זונשיין ותנועת "אומץ לסרב" המליצו שני חתני פרס נובל לשלום לשעבר: קרלוס פליפה חימנס בלו זוכה פרס נובל לשלום לשנת 1996 - בישופ מזרח טימור שהנהיג את עמו במאבקו מול השילטון האינדונזי, לאחר שהאינדונזים כבשו את מזרח טימור ב-1975 ובתוך שנה הביאו למותם של שליש מאנשי מזרח טימור.

הממליצה השניה היא ריגורברטה מנצ'ו תום, זוכת פרס נובל לשלום לשנת 1992 - שהנהיגה את המאבק נגד משטר הדיכוי בגואטמלה והובילה מאבקים למען זכויות האיכרים האינדיאנים. בני משפחתה נרצחו ועונו על ידי הצבא הגואטמלי והיא עצמה נאלצה לצאת לגלות.

יו"ר ה"אומץ לסרב", דוד זונשיין, אמר כי חתני הפרס פנו אליו ואמרו לו כי החליטו להמליץ על הפרס לתנועה.

הסרבנים: זה ניצחון לציונות האמיתית

סרן (מיל') דוד זונשיין (31), שהיה מ"פ ביחידת מגלן בשירותו הסדיר והקים את התנועה בשנה השביעית לשירותו, במילואים, אמר הלילה (יום ד') ל-ynet: "המועמדות שלנו הינה ניצחון לאוהבי ישראל, וניצחון לערכי הציונות והרוח הישראלית, שחרטו על דגלן מלחמה בלתי מתפשרת על הגנתה של מדינת ישראל, לצד מופת של שמירה על חיי אדם, זכויות האדם וכבוד האדם".

בתנועה אמרו כי הם רואים במועמדות לפרס כה חשוב, אות כבוד לישראל ולמאבקו של מחנה השלום על עתיד מדינתו.

"אנחנו רואים בכך את ניצחונה של הציונות האמיתית, זו שמושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונה של מגילת העצמאות", אמר אריק דיאמנט, מנכ"ל התנועה. "דווקא בימים אלה", הוסיף דיאמנט, "כאשר הימין המתנחל מודיע כי יסרב לפנות התנחלויות, מועמדותנו מסמנת מתיחת קו גבול בין סירוב לקחת חלק בפעולות שנוגדות את החוק ואת המוסר היהודי והבינלאומי, לבין סירובם של המתנחלים, שכל תכליתו – הנצחת השליטה בעם אחר".