"ככה" זו לא תשובה

מדוע אנו מרגישים דפיקות לב חזקות ומהירות כשאנו רצים?

ד"ר אשל אופיר, מנהל יחידת "נוער שוחר מדע ודעת" באוניברסיטה העברית בירושלים, משיב:

"בזמן מאמץ, מתגבר קצב חילוף החומרים בגוף (מטבוליזם). דבר זה גורם לשני תהליכים מרכזיים: תאי השריר שלנו צורכים יותר חמצן ורקמת השריר מייצרת חום רב יותר.

כדי שנוכל לספק לתאים הללו יותר חמצן, מוגברת זרימת הדם בין הלב לריאות ובין הלב לרקמות הפעילות. בדרך זו, מסייעת זרימת הדם המוגברת גם בפיזור החום.

הלב, המשמש כמשאבה, מנסה לעמוד בדרישות לאספקת דם ומגביר את קצב עבודתו (פועם מהר יותר). כמו כן, מגביר הלב את הנפח שלו בכל פעימה (פועם חזק יותר)".

מדוע זורחת השמש במזרח ושוקעת במערב?

הראל בן עמי, מדריך בחוגי הפיסיקה של "נוער שוחר מדע ודעת" באוניברסיטה העברית בירושלים, משיב:

"כידוע, כדור הארץ סובב על צירו אל מול השמש. הדבר דומה לכדור הסובב נגד כיוון השעון אל מול מקור אור צידי (מנורת שולחן לדוגמה).

אם נדמה את עצמנו ליתוש הנח על הכדור נראה, שכאשר אין קשר עין עם המנורה - היתוש בלילה. כאשר מופיעה המנורה ונוצר קשר עין בין היתוש למנורה - חווה היתוש זריחה. כאשר אובד קשר עין עם המנורה - חווה היתוש שקיעה. אם הכדור היה סובב עם כיוון השעון, היה חווה היתוש את "זריחת" המנורה במערב ואת "שקיעתה" במזרח".

אם מסובבים במהירות דלי עם מים, המים לא נשפכים. מדוע?

אמיר מיכאליס, מדריך בחוגי הפיסיקה של "נוער שוחר מדע ודעת" באוניברסיטה העברית בירושלים, משיב:

"הבעיה דומה לתופעה, אותה אתם בוודאי כבר מכירים - בזמן נסיעה במכונית אנו "נזרקים" לצדדים כאשר נכנסים במהירות לעיקול בכביש. בזמן הסיבוב אנו משנים את כיוון התנועה בכל רגע ורגע. כיוון התנועה יהיה משיק (כלומר נוגע רק בקצה) למעגל. הכוח המשנה את הכיוון הוא הכוח שמחזיק את המים שלא יישפכו והוא גם אותו כוח המצמיד אותנו לחלון המכונית בעיקול.

במקרה של הדלי, כוח זה הוא הכוח אותו אנו מפעילים על מנת לסובב את הדלי. כאשר הכוח יהיה גדול ממשקל הדלי המלא - המים לא יישפכו. הפיסיקאים קוראים לכוח זה - "הכוח הצנטריפוגלי" ולסיבה לקיומו - "תנע זוויתי". על בסיס עיקרון הכוח הצנטריפוגלי פועלים גם מתקנים רבים בלונה פארק".

מהם אבות המזון, ולמה אומרים שחשוב לאכול מהם בכל יום?

אולגה רז, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה בבית החולים איכילוב, משיבה:

אבות המזון הם אבני הבניין מהם מורכב כל מזון והם חיוניים לגוף. ישנם שישה אבות מזון: חלבונים, פחמימות, שומנים, ויטמינים, מינרלים ומים.

החלבונים מספקים חומר בנייה לגוף, לאברים שלו, עצמות, הורמונים, מערכת הדם, מערכת החיסון וכדומה, כמו גם קלוריות.

החלבונים נמצאים כמעט בכל מזון, אך המקורות העיקריים של החלבונים הם סוגי בשר ודגים, מוצרי חלב, ביצים וקטניות. הפחמימות מספקות אנרגיה זמינה (קלוריות) וסיבים תזונתיים. המקורות העיקריים של הפחמימות הם כל מוצרי החיטה ודגנים אחרים, כגון: אורז, פסטה, גריסים, תפוחי אדמה, בטטות וגם קטניות.

שומנים מספקים אנרגיה וחומצות שומן חיוניות המשתתפות בבניית מעטפות התאים, הורמונים וחומרים פעילים אחרים. מקורות העיקריים של השומנים הם שמן, חמאה, מרגרינה וכדומה.

ויטמינים ומינרלים דרושים בכמויות קטנות לתפקוד תקין של כל מערכות הגוף. כדי לקבל מכל אבות המזון חשוב לאכול בצורה מגוונת, מכל קבוצות המזון ולשתות נוזלים.

מדוע עיני החתול זוהרות בחושך?

דוקטור נועה קדר, וטרינרית, משיבה:

בתוך עיני החתול ישנו אזור שבו נמצאים קולטנים. חלק מהאזור מכוסה בשכבה (המכונה טפטום) המחזירה אור, בעיקר בחושך, ומאפשרת לחתול לראות היטב בלילה או באור חלש. שכבה זו מגבירה את עוצמת האור החודר לעין וכשמאירים את עיני החתול, בעזרת פנס לדוגמה - שכבת הטפטום מחזירה את האור המשתקף בה לעברנו.

ד"ר אשל אופיר, מנהל יחידת "נוער שוחר מדע ודעת" באוניברסיטה העברית בירושלים, משיב:

"קודם כל, עלינו להבין את תפקידיהם של העלים. העלה משמש כבית חרושת משוכלל המנצל את האנרגיה של אור השמש כדי להפוך מים ודו-תחמוצת הפחמן לסוכר הקרוי גלוקוז. סוכר זה משמש את הצמח לבניית התאים הרבים וכמקור אנרגיה לתהליכים רבים המתרחשים בו. התהליך שתיארנו קרוי - פוטוסינתזה. חלק מהגלוקוז נאגר בצורה של עמילן.

המכונות בבית החרושת הזה נקראות כלורופלסטים שבהם מולקולות קטנות הקרויות כלורופילים. הכלורופיל הוא פיגמנט (צבען – מולקולה בעלת צבע אופייני) וצבעו ירוק. פיגמנט זה הוא המעניק לעלה את צבעו.

עוצמת הפוטוסינתזה תלויה במשך הזמן בו נחשף הצמח לאור ואספקה שוטפת של מים. בסתיו מתקצרים הימים והטמפרטורות יורדות. בתנאים אלה פוחתת מאוד התפוקה של המכונות (הכלורופלסטים) ולכן המשך התחזוקה של בית החרושת הזה אינו כדאי וערוצי ההזנה המקשרים בין העלה לגוף הצמח נחסמים. כתגובה לימים המתקצרים ולטמפרטורות הנמוכות ובהעדר מים בעלה, מתפרקים הכלורופלסטים והעלה מאבד את צבעו הירוק.

צבעי הסתיו של העלים מגוונים מאוד - חום, אדמדם, כתום, סגול ועוד. הם מושפעים בעיקר משילוב של פיגמנטים שונים שחלקם נוצרים רק בסתיו, וחלקם היה קיים בעלה מראשיתו אך הוסתר על ידי הכלורופיל. הרכב שונה של הפיגמנטים שהזכרנו, בנוסף לחומרי פסולת הוא המעניק את צבע העלים הטיפוסי לכל עץ.

את הקשר שבין ניצול הסוכרים לחשיפה לאור תוכלו לראות בתפוחי עץ – הצד האדמדם (אם קיים) הוא זה שפנה לאור.

כיצד מייצרים זכוכית?

אלכס פלדמן, מדריך בחוגי הכימיה של "נוער שוחר מדע ודעת" באוניברסיטה העברית בירושלים, משיב:

"הזכוכית הינה חלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלנו. הממצאים הארכיאולוגיים מצביעים על כך כי כבר לפני כ- 4,000 שנה ידעו תושבי מצרים העתיקה את סוד הפקת הזכוכית מחול .

החומר העיקרי ממנו מורכב החול הוא היסוד הכימי צורן, המוכר יותר בשם - סיליקון. הזכוכית היא חומר מלאכותי, המורכב בעיקר מחול, גיר וסודה (צורן, סידן פחמתי ונתרן פחמתי). לשם יצירת הזכוכית מותכים חומרים אלה בטמפרטורה המגיעה עד ל- 1,100 מעלות צלזיוס. בהדרגה ניתך החומר וניתן לעיבוד. בתהליך הקירור, גדלה צמיגות הזכוכית עד שהיא מתקשה. קירור הזכוכית חייב להיעשות באיטיות, על מנת למנוע את היסדקותה.

תהליך יצור הזכוכית נעשה על פי רב באמצעות כבשנים, המחולקים לשלושה תאים:

• תא בעירה.

• תא התכה.

• תא קירור איטי המופרד בקיר עבה.