שתף קטע נבחר

להתחיל מבראשית

מאז ומעולם ניסה האדם לברר מהיכן הגיע, כיצד נוצר היקום ומה היה קיים לפניו. השאלות הללו העלו תיאוריות רבות, אך רק אחת מהן מקובלת כיום על רוב המדענים - תיאורית המפץ הגדול

אין כמעט דת שלא ניסתה לְהָשִׁיב על שאלות העוסקות בִּבְרִיאַת העולם, כמו מנין "צָצוּ" האנשים, הטבע, הכוכבים? האם לדברים יש סיבה, האם תמיד היו קיימים או שהופיעו באופן פִּתְאוֹמִי? שאלות אלו אינן חדשות. בתנ"ך מתואר, בספר "בְּרֵאשִׁית", מעשה הַבְּרִיאָה של אלוהים; כיצד ברא את העולם יש מֵאַיִן, הפריד בין שמיים וארץ, יצר את הַמְאוֹרוֹת וכיסה את עולמו בצמחים ובעלי חיים.

 

כל אלה נועדו לשימוש תִפְאֶרֶת הַבְּרִיאָה: האדם. ואכן, במשך שנים רבות ראה עצמו האדם כמרכז העולם וחשב כי כדור הארץ נמצא במרכז היקום והשמש, הירח והכוכבים נעים סביבו. לפני כ-500 שנה הציע נִיקוֹלַאס קוֹפֶּרְנִיקוּס רעיון אחר: אם כדור הארץ הוא שסובב סביב השמש ולא השמש היא שסובבת סביבו - השמש נמצאת למעשה במרכז והכוכבים מסתובבים סביבה וכך הרבה יותר קל להסביר תופעות שונות.

 

קוֹפֶּרְנִיקוּס הציע רעיון, אבל הראשון שלקח טֶלֶסְקוֹפּ והסתכל לשמיים היה אַסְטְרוֹנוֹם איטלקי בשם גַלִילֵיאוֹ גָלִילֵי. בעזרת הטלסקופ צפה גָלִילֵי בתנועת הכוכבים בשמיים, הוא ומדענים שבאו בעקבותיו גילו כי הכוכבים מסודרים בקבוצות המכונות גָלַקְסְיוֹת.

 

היום אנו יודעים שהשמש איננה נמצאת במרכז היקום, אלה היא אחת ממאות מִילְיַארְדֵי כוכבים בקבוצת הכוכבים הַמְהַוָה את הַגָלַקְסְיָה שלנו - גָלַקְסְיָית שְׁבִיל הֶחָלָב. השמש ושאר הכוכבים מסתובבים סביב מרכז הגלקסיה, כל סיבוב כזה נמשך 250 מיליוני שנים. אנו יודעים גם שהגלקסיה שלנו איננה במרכז היקום, אלה היא אחת מֵאַלְפֵי מיליארדים של גלקסיות הנעות במרחבי היקום וממלאות את כולו.

 

 

 

היקום משתנה כל הזמן

 

המדע המשיך להתפתח ותגליות חדשות, כמו כוח הַמְשִׁיכָה, העלו את השאלה: מדוע אין הכוכבים מתקרבים זה לזה? את התשובה גילה במקרה אַסְטְרוֹנוֹם אמריקאי בשם אֵדְווִין הָאבֶל, שערך תַצְפִּיוֹת על הגלקסיות המרוחקות ביותר שהיו ידועות בתקופתו ומדד את הַסְפֶּקְטְרוּם שלהן.

 

מהו סְפֶּקְטְרוּם? האור מורכב למעשה מכל הצבעים. כאשר קרן אור עוברת דרך מִנְסָרָה היא "נִשְׁבֶּרֶת" לצבעים השונים, כל צבע עובר בתוך הַמִנְסָרָה בצורה אחרת ולאחר "יציאת" הצבעים, הם מסתדרים זה לצד זה. הִתְפַּצְלוּת זו נקראת סְפֶּקְטְרוּם.

 

ניתן לראות זאת בכתובת האינטרנט הבאה, או לנסות: אביזרים: מִנְסָרָה (בקשו מהמורה לטבע בבית הספר), שתי פיסות קַרְטוֹן שחור, נייר דבק. פעילות: הדביקו את פיסות הקרטון לחלון כשהן מַקְבִּילוֹת וקרובות זו לזו וביניהן רק סֶדֶק צר, העמידו את קְצֵה הַמִנְסָרָה מול סֶדֶק האור והביטו על הקיר שממול, עליו מוקרן האור: צבעי הַקֶשֶׁת מופיעים כשהם ניצבים זה לצד זה.

 

הָאבֶל גילה כי קווי הַסְפֶּקְטְרוּם המתפצלים מקרני אור, שמגיעות מגלקסיות אחרות, קרובים יותר לצבע האדום. תופעה זו ידועה בשם אֶפֶקְט דוֹפְּלֶר והיא מעידה על כך שמקור האור נמצא בתנועה: כאשר דבר מה הַמֵפִיק אור נע לעברינו - צבע הקווים יתקרב לכחול. כאשר מקור אור מתרחק מאיתנו - צבע הקווים יתקרב לאדום. תופעה זו מתרחשת גם בְּגַלֵי קול.

 

נסו בעצמכם

 

עמדו על שְׂפַת הכביש ובקשו מאחד ההורים לנסוע עם הרכב לכיוונכם תוך השמעת צִפְצוּף. שימו לב - כשהרכב מתקרב אליכם הרעש שאתם שומעים חזק יותר מהרעש שתשמעו כשהרכב יעמוד לידכם. כאשר הרכב יתרחק מכם - הרעש שתשמעו יהיה חלש יותר. כלומר: התנועה משפיעה על הרעש

 

להפתעתו, גילה הָאבֶל כי כל הַגָלַקְסְיוֹת מפיקות אור אדום יותר, ואף לא אחת מפיקה אור כחול יותר. כלומר, כל הגלקסיות מתרחקות מֵאִתָנוּ כל הזמן, או במילים אחרות - כל היקום מתפשט באופן אחיד.

 

נסו בעצמכם

 

קחו בלון וסמנו עליו נקודות צְפוּפוֹת עם טוּשׁ בלתי מָחִיק. כל נקודה תְסַמֵן גָלַקְסְיָה. כעת נַפְּחוּ את הבלון. מה קרה? המרחק בין הנקודות גָדַל. זאת, מפני שֶׁמָתַחְנוּ את הבלון. הבלון מִתְנַפֵּחַ כשם שהיקום מִתְפַּשֵׁט, באופן אָחִיד

 

הַמַפָּץ הגדול - מה גורם לַגָלַקְסְיוֹת להתרחק כל הזמן?

 

לפני 20 מִילְיַארְד שנה לא היו גלקסיות או כוכבים, כל היקום היה מְקובָּץ במקום אחד. לפחות עד לאותו רגע שבו אירעה הִתְפּוֹצְצוּת אדירה. להתפוצצות זו קוראים המדענים "הַמַפָּץ הגדול". אנו יודעים שכאשר משהו מתפוצץ החלקים שלו נזרקים לכל הכיוונים מֵהֶדֶף הפיצוץ.

 

כך קרה גם בעקבות הַמַפָּץ הגדול: החומר התרחק ובגלל כוח המשיכה- אזורים שהיו צפופים יותר משכו אליהם חומר ונוצרו עַנְנֵי גָז - הַגָלַקְסְיוֹת. גם בתוך הגלקסיות עצמן נוצרו אזורים צפופים יותר שמשכו אליהם חומר - וכך נוצרו הכוכבים. כאשר חומר מתקרב אל המרכז, מהירות התנועה שלו הולכת וגדלה.

 

נסו בעצמכם

 

נסו להסתובב במקום בידיים פְּרוּשׂוֹת לצדדים, כעת הצמידו את הידיים אל הגוף - מהירות הסיבוב שלכם גדלה. זו הסיבה הגורמת לכל הגלקסיות להסתובב, למערכת השמש להסתובב ולכל כוכב להסתובב סביב עצמו. מהירותם של הַחֶלְקִיקִים שיצרו גלקסיות, ומאוחר יותר כוכבים, גדלה ככל שהתקרבו ונוצרה סחרחרת.

 

האם היקום הוא סופי או אֵינְסוֹפִי?

 

מה יקרה ליקום בעתיד? אנו יודעים שבכוח הַתְנוּפָה של הַמַפָּץ הגדול הגלקסיות מתרחקות זו מזו, אבל הגלקסיות גם מושכות זו את זו.

 

 

 

נסו בעצמכם

 

ננסה לזרוק כדור לאוויר: הוא מתרחק במהירות, אבל לאחר זמן מה כוח המשיכה גורם לכדור לחזור חזרה. לוּ הייתה לנו רָקֶטָה שתזרוק את הכדור חזק ומהר יותר - הכדור היה עף רחוק וגבוה עד שהיה יוצא מִטְווח כוח המשיכה של כדור הארץ. כל העניין תלוי בשאלה: מה יותר חזק? כוח המשיכה או מהירות ההתרחקות

 

היום המדענים מנסים לגלות: האם מהירות ההתרחקות גדולה מספיק על מנת לגרום לגלקסיות להמשיך ולהתרחק לנצח, או, כמו הכדור שזרקנו, לאחר זמן הגלקסיות יתקרבו חזרה זו לזו עד שֶׁתִפָּגַשְׁנָה בנקודה אחת. בכל אחת מהאפשרויות היינו מצפים שמהירות ההתרחקות תלך וְתִקְטַן, אך בשנים האחרונות מתברר, כי מהירות ההתרחקות של הגלקסיות דווקא גְדֵלָה עם השנים, אנחנו עדיין לא יודעים למה.

 

בהנחה שזה יִמָשֵׁךְ כך, הגלקסיות יתרחקו עד שלא נוכל לראות גלקסיות אחרות. כשזה יקרה, אנחנו, ואפילו מערכת השמש כבר לא נהיה קיימים.

 

מה קרה לפני המפץ הגדול?

 

המדע עדיין לא הצליח לגלות את התשובה לכך. כיום, רוב התיאוריות מתייחסות למפץ הגדול כאל "רגע הַבְּרִיאָה". המאמינים טוענים, כי אלוהים הוא זה שגרם למפץ הגדול ולפניו היה 'תֹהוּ וּבֹהוּ וחושך על פני תהום' והמדענים ממשיכים לשאול, לחקור, לִתְהוֹת, לברר, לנסות ולחפש אחר אֱמֶת חדשה בכל יום. סביר להניח, שבבוא היום תִתְגַלֶה תיאוריה חדשה, נוספת.

 

קישורים

 

אתר מעניין (בעברית) העוסק בתיאוריית ה"מפץ הגדול"

 

באתר "פרחי מדע" (המרכז הארצי לחינוך מדעי ומחקר) תוכלו למצוא מידע רב לא רק על אסטרונומיה, אלא גם על מכלול של נושאים בתחומי המדע והטכנולוגיה.

 

אתר המספק מידע על מערכת השמש כולה, על מבנה השמש ועל כוכבי הלכת:

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים