יאסר ערפאת נמצא על ערש דווי.
ראש ממשלת לוקסמבורג ואפילו הנשיא בוש כבר הספידו אותו. אבל קרוביו אומרים שמוקדם לעשות כן - כל עוד הוא מחובר למכונות ההנשמה בבית-החולים בפאריז. מתי מכריזים באיסלאם על מותו של אדם? מהי המשמעות של מוות קליני, ומה תהיה הסמליות הדתית של מוות בחודש רמדאן? השריעה, ההלכה האיסלאמית, מנסה לספק תשובות לכל השאלות הללו.
"לפי ההלכה האיסלאמית, מי שנכנס למוות קליני נחשב מת לכל דבר" - כך אומר שייח' האשם עבד אל רחמאן, מראשי התנועה האסלאמית בארץ. לדברו, "לפי השריעה, אם מתברר שגזע המוח של החולה, שמהווה את מקור החיים במוח, מת, ויש הסכמה בין רופאיו של החולה שאכן זה קרה, אז כדי להקל עליו, מותר לבני משפחתו לנתק אותו ממכונת ההחייאה. כי במצב כזה חזרתו של החולה לחיים היא בלתי אפשרית".
"האיסלאם המודרני מכיר במות גזע המוח (מוות קליני) כמוות של ממש, אולם רק לצורך תרומת איברים, ולא לצורך ירושה וקבורה", מסבירה ד"ר ורדית ריספלר-חיים, ראש החוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטת חיפה. "ישנו פסק הלכה הנקרא 'מות המוח', אותו חיברה רופאה מוסלמית, ולפיו קיים מצב רפואי שאין חזרה ממנו. מצב זה מתיר תרומת איברים, אך לא קבורה או ירושה".
העניין מסתבך כאשר צריכים להחליט על ניתוק אותו אדם מהמכשירים. כאן, מסבירה ד"ר ריספלר-חיים, כבר ניטש ויכוח של ממש: "יש הטוענים שאין להחזיק אדם חי באופן מלאכותי. אחרים טוענים אפילו שמלכתחילה אין לחברו למכשירים שכאלה. בשנים האחרונות אפילו נשמעו קולות במצרים שדרשו להחזיר את הגלגל לאחור, בטענה שמצב של מוות קליני משרת את אלה שמעוניינים בתרומת איברים ולא יותר. אולם קריאתם לא צברה תמיכה של ממש.
"ישנה בעיה של ממש לנתק אדם מהמכשירים, משום שניתוק שכזה נחשב כהפסקת חיים וישנם רופאים שלא רוצים לקחת את האחריות הזאת על כתפיהם. להבדיל, פחות בעייתי שלא לחבר אדם למכשירים מאשר לנתק אותו מהם". שאלת הניתוק מהמכשירים, באופן טבעי, אינה נדונה בהלכה המוסלמית שנקבעה בימי הביניים, ולו משום שהבעיה לא עלתה כלל. ההלכה המודרנית עוסקת בהשתלות או בתרומות איברים מאדם לאדם.
עד כמה רלבנטיים פסקי ההלכה במקרה זה?
"אם יאסר ערפאת אכן מת מוות קליני ומחובר למכשירים, נראה שהנושא הפוליטי הוא הסוגייה העיקרית בגינה משאירים אותו מחובר למכשירים. ייתכן שכאשר יושלמו ההכנות הנחוצות, יכריזו על מותו. בכל מקרה, גם אם ערפאת לא היה איש דת, הוא חי כמוסלמי ועשה שימוש בסמלים כמו ירושלים. פרט לכך, אסור לשכוח שאם ערפאת ימות במהלך חודש הרמדאן המצויין בימים אלה, תהיה בכך סמליות וקדושה נוספת".
"ההמלצה על יורש אינה מחייבת"
"ההלכה המוסלמית דנה בעיקר בכשרותו של החולה לקבל החלטות בעלות תוקף משפטי", מסביר פרופ' אהרון ליש, מומחה להלכה מוסלמית באוניברסיטה העברית בירושלים. "אדם המוגדר 'שכיב מרע', קרי אדם שאינו מתאושש ממחלתו, אינו יכול על פי ההלכה המוסלמית לקבל החלטות כמו חלוקת צוואה למשל. ההלכה המוסלמית אינה דנה בצוואה פוליטית, כלומר העברת ירושת השלטון, אבל סביר שיימצא מי שירחיב את הפרשנות כאן גם למישור הפוליטי.
"אם בכל זאת אותו אדם מעביר ירושה, או מה שמוגדר כ'מתנה', במצב שכזה, ואינו מתאושש ממצבו, אין תוקף לירושה שלו בנסיבות שכאלה. אולם, אם הוא מתאושש ממחלתו, יש תוקף לכל ההחלטות שקיבל בעת מחלתו. הוא הדין במצב בו אדם מאבד את שפיות דעתו. שופט יכול להכריז על אדם כנטול כשרות משפטית והוא אינו יכול לקבל החלטות שכאלה, ממש כמו קטין שאינו יכול לקבל החלטות בנוגע לרכוש עד גיל 21. ככלל, ההלכה עוסקת בשאלה האם אדם כשר לקבל החלטות בנסיבות בהן הוא נמצא או לא. זאת, כדי שלא יפעילו על אותו אדם לחץ מצד יורשיו הפונטנציאליים כדי שיאשר את הצוואה שהם רוצים שיאשר, בשעה שהוא אינו כשיר להבין את מעשיו.
ובכל זאת, בהקשר של ירושת השלטון, פרופ' ליש מסביר כי ערפאת יכול להמליץ על יורשו, אם ירצה בכך, אולם המלצתו אינה מחייבת. "יש אמנם דוגמאות מראשית האיסלאם של חליפים שמינו את ממשיכיהם בשלטון בירושה, אולם תנועת הפתח של ערפאת היא תנועה חילונית, כך שמבחינה ציבורית אולי תהיה להמלצתו משקל, אך בוודאי שהיא לא תהיה מחייבת".
ומה ערפאת יכול לעשות אם בכל זאת הכרתו תשוב אליו? לפי פרופ' ליש, ערפאת יכול לערוך צוואה עד גבולות של שליש מרכושו, שכן על פי ההלכה האיסלאמית, הוא אינו יכול לקפח את יורשיו הטבעיים (רעייתו וילדיו) מעבר להיקף זה, והוא יכול להעביר לידי זר עד שליש מעזבונו.
