הצעת חוק חדשה: לחייב הקמת אתרים נגישים

מהי נגישות באינטרנט?

פעולות הנראות פשוטות בעיני בני אדם ללא מוגבלות כגון קריאה, ניווט, חיפוש קניה ועוד, אינן כאלה עבור בני אדם בעלי מוגבלות. כמו בעולם הפיזי כך גם בעולם הווירטואלי אנשים בעלי מוגבלות נתקלים בקשיים ומחסומים בנסותם לגלוש באינטרנט.

הכוונה ב"בעלי מוגבלות" היא לאנשים בעלי קשיים פיזיים (עיוורים, לקויי ראיה, חרשים וכבדי שמיעה, בעלי מוגבלויות מוטוריות) ולאנשים בעלי מוגבלויות קוגניטיביות (לקויי למידה, דיסלקטים). חלקם אינם רואים כלל את האתרים ונזקקים לתחליפים. למשל, דפדפן ברייל או תוכנה הממירה את הטקסט באתר לקול מתוכנת עבור בעל המוגבלות.

בעלי מוגבלות אחרים רואים אך מתקשים לקרוא ללא הגדלת התצוגה, ובעלי בעיות מוטוריות לא יכולים להפעיל עכבר ונזקקים לתחליפים. שיעור בעלי המוגבלות באוכלוסיה מגיע לכ-10 אחוזים, על פי ההערכות.

אינטרנט נגיש מאפשר לבני אדם בעלי מוגבלות לבצע פעולות אלו בנוחות ולגשת לספריות, מאגרי מידע וידע, לימודים, עבודה, מסחר תרבות ובידור, ויכול לקדם את מעורבותם האזרחית בחברה. אתרים נגישים יכולים לסייע גם לבני אדם ללא מוגבלות ליהנות מאתרים פשוטים יותר להבנה ומהירים יותר לגישה.

אין מודעות

עם זאת, בישראל אין כמעט אתרי אינטרנט המכירים בחשיבות הנגישות באינטרנט. הבעייה חריפה במיוחד בקרב האתרים הציבוריים, המחויבים לספק שירות לכל אדם ולא להתחשב בשיקולים מסחריים.  

בישראל אין עדיין חקיקה המחייבת הנגשת אתרי אינטרנט ושירותים מקוונים, זאת, למרות שגופים שונים ניסו לקדם בעבר תיקונים לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שקיבלה הכנסת ב-1998. התוספת שהוצעה התייחסה אמנם לכל היבטי הנגישות, ביניהם גם תקשורת ואינטרנט, אולם לא עסקה בכך באופן ספציפי ופרטני. התיקון לחוק עבר בכנסת בקריאה ראשונה בדצמבר 2000, אך נתקל בהתנגדות הממשלה ולא הוגש לקריאה שנייה ושלישית.

התועלת של האינטרנט מועצמת

יובל וגנר, יו"ר עמותת נגישות ישראל, אמר היום ל-ynet כי הנושא של נגישות טכנולוגית נתפס לעיתים כפחות חשוב מאשר נגישות פיזית, למרות שהוא בעל חשיבות גדולה עבור הציבור המדובר. "זה מובן שצריכים חניה לנכים, או רמפה מיוחדת בכניסה למבנים, ושירותים מיוחדים, אבל נגישות טכנולוגית היא עניין חדש", הסביר.

העמותה פועלת מזה כחמש שנים, ובין הפעילויות המקוונות שלה נכלל גם אתר "נגיש", המקדם נגישות באינטרנט, אותו הקימה בשיתוף איגוד האינטרנט הישראלי. מלבד אינטרנט, מטפלת הצעת החוק גם במדיות אחרות: תוכנה, סלולר וטלוויזיה, ומתמקדת בהנגשה של תכנים בעיקר עבור אנשים עם מוגבלויות בתחום הראיה או תפעול הידיים למשל.

לדברי וגנר, ישנן עשרות שיטות להפוך תוכנה או אתר לנגישים. לדוגמה, שימוש בקיצורי דרך בתוכנות, במקום בהקלקות עכבר, מתן אפשרות להגדלת גודל הפונט באתרי אינטרנט, הגדרת כפתורי ניווט גרפיים באתרים גם באופן טקסטואלי, לצורך תאימות עם עזרי קריאה לעיוורים וכדומה.

ההערכה המקובלת בתעשייה לגבי התוספת הנדרשת בעלות פיתוח אתר לצורך הנגשת אתר (כלומר, הפיכתו לנגיש) היא שני אחוזים. "מאוד פשוט לפתח אתר נגיש על פי סטנדרטים בינלאומיים", אומר וגנר, "זה לא מסבך את החיים ולא עולה המון כסף, ומי שרוצה - יכול לעשות את זה", הוא אמר, "עבור אנשים עם מוגבלויות, הטכנולוגיה, והנגישות הטכנולוגית הן בעלות חשיבות בדרגה גבוהה יותר מאשר עבור שאר הציבור. רק המדיה הזו מאפשרת לנו ללמוד, לקנות, לטייל, לחוות, ולחיות כמו כולם".

אין סנקציות לאכיפת החוק

למרות שהצעת החוק מטפלת רק במערכות מידע ציבוריות-ממשלתיות, וגנר מקווה כי גם אתרי תוכן פרטיים-מסחריים, יפעלו לקידום הנגישות. "זה משהו שצריך להיות תקף לכל אתר מידע או מרכז תוכן איכותי. למשל, דפי זהב, אתר מסחרי אמנם, והצעת החוק אינה תקפה לגביו, אבל מן הראוי שגם הוא יהיה נגיש", אמר.

בשלב זה נראה כי התועלת של החוק תהיה הסברתית בלבד, שכן ההצעה אינה כוללת סנקציות כלשהן, ולא ברור כיצד יאכף החוק, אם יעבור. "זה בעצם אינטרס של החברות - לשרת 100 אחוזים מן הציבור", מאמין וגנר, והוא מקווה כי אימוץ התקנים על ידי מוסדות הציבור יביא לסחף לטובת הנגישות גם בקרב עסקים.

אתר האינטרנט של העמותה, אגב, עדיין אינו נגיש עבור הציבור אותו היא משרתת, אולם וגנר ממהר להבהיר שלא מדובר בדוגמה אישית לקויה, אלא בבעיה שתיפתר בקרוב. " Aisrael נמצא בתהליכי שדרוג, ויעלה בקרוב בגירסה מחודשת".