על מה החגיגה?
מעצרו המאוחר של "מלך העולם התחתון" מעורר שאלות קשות בנוגע לתפקוד המשטרה
צריך להתבונן מהצד בחגיגות מעצרו של "לווייתן הפשע"
זאב רוזנשטיין. אופוריה כזאת מזמן לא היתה במשטרה. המפקדים מקפצים ממיקרופון למיקרופון, ראשי אגף המודיעין צוהלים מול פני האומה, טובי חוקרי תיקי רוזנשטיין נושמים לרווחה. כולם ממתינים עכשיו לטקס חלוקת הצל"שים.
רק שלפני הטקס הזה, מותר לשאול שאלת תם: על מה בדיוק החגיגה? על מה בדיוק שמחים ראשי המשטרה – על ההישג המזהיר של היחידות הווירטואליות למלחמה בפשע המאורגן? על המודיעין המהולל שלא הבשיל משך שנים לראיות של ממש? על האומץ והתעוזה לעצור סוף סוף עבריין צמרת המתרועע עם חברי כנסת ועם פעילים מרכזיים במרכז הליכוד? זו הסיבה למסיבה?
נכון, למשטרת ישראל יש הישג בסיפור הזה: היא הצליחה לעצור את רוזנשטיין לפני שמישהו מבפנים הספיק להזהירו. היא הצליחה להפתיעו, אולי מפני שכמה בכירים במשטרה, ששירתו בעבר את העולם התחתון, אינם משרתים בה יותר. היא סילקה כמה תפוחים רקובים ופגעה קשות במערך המודיעין של ראשי הפשע במשטרה. עוד ידובר בהרחבה על החפרפרות האלה. אבל מה מעבר לזה?
מה באמת עשתה המשטרה בתיק רוזנשטיין הנוכחי? לא הרבה. היא ישבה עליו בכל מקום, היא חילצה אותו ברגע האחרון מרוצחים שכירים, היא ידעה שאזרחים חפים מפשע שילמו בחייהם אגב הניסיונות לחסלו, והיא הבטיחה להגן על הציבור. דם, הרבה דם, נשפך בסיפור הזה וכל תמרורי האזהרה נדלקו. אבל מלחמה אמיתית לא הייתה. לא היה מי שיעשה אותה.
בנסיבות האלה המתינה המשטרה למקצוענים מאמריקה. המתינה ולא הצטערה: הם עשו בשבילה את העבודה. הם ניהלו חקירה יסודית, העניקו ביטחון לעדי מפתח (שבישראל הם מופקרים), והצליחו, לגירסתם, לנעול היטב את החשוד המפורסם. הם משוכנעים שהתיק הזה יוליך את רוזנשטיין למקום סגור ובטוח וכבר מחשבים כמה שנים יישב. הם אפילו מדברים על מאסר עולם.
במשטרת ישראל, כמו בפרקליטות, מאוד אוהבים את הקטע הזה. ראשית, בהליכים בארץ, אצל שופטים המתנהגים לעיתים כאילו הם חברים בוועדה לרחמנות ציבורית, יכול המשפט כולו להימשך שנים. זהו מצב בלתי נסבל שבפועל תמיד לטובת הנאשם. שנית, משפט כזה עולה כסף רב, יש בעיות אבטחה ושמירה על עדים, יהיו לחצים לעסקת טיעון נוחה. האינטרס הציבורי, איך שלא מסתכלים עליו, ייפגע. לכן כולם רוצים אותו שם, רחוק, במדינה שיש בה חוק, שבתי הכלא אינם בתי הבראה, שענישה היא ענישה, ושאסירי סמים נשלחים למתקנים מוגנים היטב בתנאי כליאה קשים.
רוזנשטיין בצרות אמת הפעם, גורסת המשטרה, אבל השאלות בעניין כישלונה וכשלון הפרקליטות בתיקיו צריכות להישאל. מישהו צריך פעם אחת להוריד את הכפפות, לתאר את התנכלות השלטון לצורכי המשטרה ומערכת אכיפת החוק ולהטיח בפני הציבור את האמת המרה: הממשלה מסכנת ביודעין את אזרחי המדינה.
מי שיכול היה, למשל, לעשות את זה היה מפכ"ל המשטרה לשעבר, שלמה אהרונישקי. אתמול ניתנה לו הזדמנות בתוכנית הרדיו "הכל דיבורים" לירות חיצים לעבר סוגרי ברזי הכסף למשטרה, אבל הוא בחר לא לנצל אותה. הוא התנהג כמי שאינו רוצה להרגיז חלילה את השלטון. כל-כך שמר על מעסיקיו בעבר עד שאפילו גינוי מתבקש קטן לקשרי עבריינים עם נבחרי ציבור, שעליהם נשאל במפורש בראיון, לא העז להשמיע.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
