היסטוריה: "תמה תקופת הלחץ הפיזי המתון"

בתום שנה של עבודה מאומצת, עשרות שעות של ישיבות, הסתיימה עבודתה של ועדת המשנה לשירותים חשאיים של ועדת חוץ וביטחון על חוק השב"כ, המסדיר את תקנות הארגון. החוק, שאושר במקור ב-2002 בכנסת אך כעת הוכנסו לתוכו כל התקנות, קובע כללים של מותר ואסור בפעילותו של השב"כ ונותן לו כלים לפעולה, אך גם מגבלות לרוב. בשל הגבלות צנזורה, לא ניתן לפרסם את פרטי החוק במלואם, במטרה שלא לפגוע בביטחון המדינה.

מה כן אפשר לומר על החוק? הוא מסדיר למעשה את פעולות השב"כ בשיתוף פעולה עם ארגונים ביטחוניים כמו צה"ל והמשטרה, שיתוף פעולה עם ארגונים בינלאומיים דומים, כללים של סיווג והתאמה ביטחונית לתפקידים שונים, אבטחת מידע, נתוני תקשורת וסייענים. העבודה על החוק החלה למעשה בשנת 1984 ונמשכה עד היום.

היועץ המשפטי לממשלה מזוז, ש"גזר את הסרט" היום, אמר כי "סיום הפרויקט הוא מסר חשוב של המדינה כי היא מדינת חוק גם בעניינים ביטחוניים וחשאיים. המסר המועבר הוא כי שירותי הביטחון של ישראל, למרות המציאות הביטחונית הקשה, פועלים במסגרת החוק".

הוא הוסיף: "היו חששות לא מבוטלים של השב"כ שהחוק ישפיע לרעה על תפקודו. השב"כ היה רגיל לפעול באזור הדמדומים, והיו חששות מצידו שתפקודו ויעילותו תיפגע. לאחר סיום החוק אפשר לומר כי השב"כ נהנה מאמון גדול של הציבור ויש מודעות והסכמה רחבה שהחוק תורם לשב"כ. הסתיימה התקופה שהשב"כ היה עובד על פי גחמות או קריצות עין. עתה השב"כ יודע מה מותר לעשות ומה לא. החוק הוא כלי חשוב לניהול עניינו של השב"כ".

היועץ המשפטי הוסיף כי החוק "גם מגן על השב"כ מניסיונות של גורמים שונים להתערב בפעילותו או לעשות בו שימוש לצרכים לא לגיטימיים".

ראש השב"כ, אבי דיכטר, אמר בדיון: "ראשי השירות גלגלו במעלה הדרך את החוק הזה - ובחלקי נפלה הזכות לחתום על המוצר המוגמר".

התקנות המופיעות בחוק הן חשאיות, והיועץ המשפטי לממשלה התייחס לשאלה מי אחראי לפיקוח ואיך יידע הציבור כי החוק מיושם: "החוק קובע

 שורה ארוכה של מנגנוני פיקוח ארגוניים על ידי מבקר פנימי, סמכויות פיקוח לראש הממשלה, ליועץ המשפטי לממשלה, לוועדת השרים המיוחדת, לוועדת המשנה בכנסת וכמובן פיקוח של מבקר המדינה. שורה של סמכויות שבידי השב"כ טעונה אישור מראש בתהליך העבודה. השב"כ מחוייב על פי חוק לדיווח תקופתי לטובת שקיפות כלפי מערכות הביקורת".

החוק מסדיר גם פסילה של מועמד מטעמי סיווג ביטחוני. לדברי היועץ המשפטי לממשלה: "פעם לא ידע אדם מדוע לא התקבל לעבודה. היום החוק מחייב להודיעו מדוע נפסל מטעמי סיווג ביטחוני ואף מעניק לו עד כה ערכאות ערעור".

בוועדה שסיימה את העבודה על החוק היו חברים היו"ר, יובל שטייניץ, וחברי הכנסת אהוד יתום, אילן ליבוביץ', אלי ישי, חיים רמון ודוד לוי. החוק בכללותו אושר בפברואר 2002. 47 ח"כים תמכו ו-16 התנגדו (ממרצ והסיעות הערביות).