שתף קטע נבחר
צילום: ג'רמי פלדמן

חולון - מרגישים את השינוי באוויר

אוהבת - הנוסטלגיה שעדיין זורמת ברחובות, הפסלים החייכנים הפזורים בעיר ואת האוכלוסיה שהשתנתה בשנים האחרונות. שונאת - אין תרבות בילוי, הפקקים בכבישים שמוציאים את החשק לצאת מהבית ואת הנהירה הגדולה של עם ישראל לפארקים. הרשימה של אורית

10 דברים שאני אוהבת בחולון

 

1. יש רחובות בעיר שעדיין מרגישים בהם את הנוסטלגיה של פעם, כשעוד היה מושג כזה "שכונה", כמו "המכולת של אבי" במונטיפיורי עם הסופגניה והשוקו בשקית.

 

2. ראש העיר הציב לנו מלא פסלים חייכנים בכל העיר וזה עושה הרגשה כיפית. הפסלים שאני הכי אוהבת מוצבים ב'גן הפיל', כל מיני ילדים רצים שצבועים בכחול עמוק, וזה משתלב יפה עם הדשא הירוק. 

 

3. כל מי שבא מבת ים לחולון, מרגיש את המעבר החד בגלל הטיפוח והשוני. זה כיף כשכבר לא חושבים על חולון כל פעם שחושבים על בת ים.

 

4. גולדה – מסלול ההליכה האולטימטיבי ! תמיד אפשר לפגוש שם אנשים שלא ראית שנים ושלא היה לך סיכוי לראות אותם באף מקום אחר.

 

5. אנחנו עיר מוסיקלית - כל המוסיקאים הרוקיסטים הכי מוכשרים יצאו מחולון וזה כבוד גדול – רוקפור, פיטר רוט, הג'ינג'יות, נוער שוליים, מופע הארנבות של דוקטור קספר, טל שגב ועוד רבים אחרים.

צילום: שלום בר טל


 

6. נכון שכל אחד חושב שהפלאפל שהוא מכיר הוא הכי טוב, הכי טעים והכי לא מסחרי? אז זהו, ששלי באמת עונה על ההגדרות הללו. פלאפל "ברזילי" נמצא בכיכר סטרומה וממש נהיה מוסד בחולון עם קציצות תפוח האדמה שלו.

 

7. אנחנו במרכז וממש קרובים לת"א. זה כיף שאפשר להיות באמצע אבל גם לא ממש במרכז ההמולה.


 

8. היום זו כבר לא פאדיחה להגיד שאני גרה בחולון. האוכלוסייה השתנתה וכבר אין ממש הרגשה של ערסים כמו בעבר. כולם עברו לראשון לציון.

 

9. יש לנו שפע של מוסדות תרבותיים כמו המרכז הדיגיטלי שמטפח אמנים בתחום הצילום והמדיה, המדיטק עם הספרייה הענקית, תיאטרון חולון ומתנ"ס שטיינברג (חפצי? צביקה? אתם עוד שם?)

 

10. צצו בעיר מלא כיכרות. לפעמים זה דווקא נחמד.

 

 

10 דברים שאני שונאת בעיר

 

1. אין לנו ים.

 

2. אין לנו רכבת שתאפשר גישה קלה ונוחה. ממש כמו ברוקלין ומנהטן.
 

3. לגור מול 'פארק פרס' - כשמגיע יום העצמאות או כל יום קייצי אחר, זו טראומה רצינית שלא נאמר הלם תרבותי המתחיל כבר בשש בבוקר, כשראשוני המתיישבים באים ושומרים פיסת דשא לכל המשפחה שלהם, למשפחה של השכן של הדוד שלהם, לסבא של הדוד מהקומה השנייה וכל זה רק בשביל לעשות מנגל במקום אסטרטגי.

 

חולון במספרים
שם ישוב: חולון
סוג ישוב: עיר
שנת ייסוד: 1933
   
נ"צ 1283.1583
רום: 60-20 מ'
   
רשות: עירייה
מחוז: תל אביב
נפה: תל אביב (חולון)
איזור טבעי: תל אביב
   
אוכלוסייה (ינואר 2005; הנתון בסוגריים מסמן שינוי ביחס לנתוני המפקד הקודם): 165,800 (=)
דמוגרפיה: יהודי
דרוג (10-1) רמה חברתית-כלכלית (2004; הנתון בסוגריים מסמן שינוי ביחס לנתוני המפקד הקודם): 7 (=)

הסיוט הרציני הוא שהם תופסים לי את כל החניה, וחושבים שכל העיר קמה איתם בשש בבוקר כדי לשמוע מוסיקה מזרחית.
 

4. ימית 2000. ע"ע סעיף 3.


5. למרות שאנחנו במרכז, לפעמים יש הרגשה שממש לא, וזה מבאס. 

 

6. אין שום תרבות של צעירים בעיר, ואין אף מקום נורמלי לצאת אליו כמו בית קפה נחמד או מסעדה.


7. יש בבוקר פקקים רציניים לכל כיוון, מאלה שגורמים לך להתחרט שיצאת מהמיטה.
 

8. בשם חברתי, בעלת הכלב ג'ים: אין גינות לכלבים, וזה מאוד מטריד.

 

9. כשחייבים לעבור בכיכר הדמעות ('כיכר קוגל') כל פעם מחדש. כשמה כן היא. לי ולכל תושבי העיר יש סיוטים מהטסט(ים).

 

10. יש לנו בעיר מלא כיכרות. ולפעמים זה ממש לא נחמד.

 

 


מה אתם אוהבים בחולון? מה מעצבן אתכם בעיר שלכם? בואו להצביע בסקר הגדול

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים