יוצאים למרפסת: כמה עולה לסגור אותה
הישראלים לא מפסיקים להתעסק עם המרפסת - בדירות החדשות הם לא מוותרים על מרפסת שמש ובישנות הם מנסים לסגור אותן ולהרוויח עוד חדר. מהם הפיתרונות החדשים לסגירת מרפסת ובכמה מעלה מרפסת את ערך הדירה
הווי החברתי של ראשית ימי המדינה נסב רבות סביב שיחות שכנים ומשחקי קלפים מרפסת מול מרפסת. הטלוויזיה שהגיעה בהמשך הכניסה את המשפחה אל תוך הבית וצימצמה את מרחב המחייה בדירה. במהלך השנים, כשגברה ההכרה בצורך של כל ילד לפינה פרטית בביתו, החלו הישראלים לסגור את המרפסות ולהרוויח עוד חדר בבית. בשנה האחרונה חוזרים בעלי דירות רבים לסגור מרפסות בדירות כדי להרוויח מקסימום שטח בנוי ובזול.
רבים עושים זאת ללא היתרים, מכיוון שמרפסות אינן נכללות בחישובי ארנונה. וכמה זה עולה? "הפיכת מרפסת של כ-10 מ"ר לחדר תעלה בין 6,000 דולר ל-30,000 דולר, תלוי בתוספות ובמידת התחכום", אומר קובי לנגליב, מנכ"ל מרכז הבנייה הישראלי. "סגירת מרפסת מחייבת לקחת בחשבון שיקולים של נוחות, עיצוב וחוקיות הבנייה".
המרפסות, מתברר, מוסיפות לערך הדירה. מבדיקה שערך עבורנו סוקר הדירות לוי יצחק מתברר כי תוספת הערך של המרפסת לדירה משתנה מעיר לעיר. בירושלים תוספת ערך המרפסת הוא הגבוה ביותר, בגלל המשמעות הדתית של מרפסת סוכה ויכול אף הגיע ל-15%. במקומות בהם הנוף משמעותי, כמו על הים, ערך המרפסת מזנק פלאים. בממוצע, לרוב מעלה המרפסת את ערך הדירה ב-10%-15%.
להתחשב בנתוני המבנה
אלי מאירי, מהנדס בניין ובעל חברה לשיפוצים, מפריד בין שני סוגי מרפסות - מרפסות מקורות ומרפסות לא מקורות, שכדי לסגור אותן צריך להוסיף להן גם גג. "לגבי המרפסות המקורות", אומר מאירי, "הדרך המומלצת ביותר היא להתייחס לסגירת המרפסת כאל בנייה לכל דבר. כלומר, לבנות את התוספת על פי תוכנית שהוכנה בידי מהנדס בניין תוך התחשבות בנתוני המבנה הקיים (עמודים, קורות וריצפה). פיתרון כזה מחייב אישור מהעירייה".
"לא כל מרפסת יכולה להפוך לחדר במובן של בנייה קונבנציונאלית", מסביר מאירי, "למשל, מרפסת קונזולה, שהיא מרפסת הבולטת מקיר הבניין, לא תוכל לעמוד בעומסי יציקה של עמודים וקורות או בניית בלוקים. בנייה כזו אסורה בהחלט ואם היא תיעשה, היא יכולה לגרום לקריסת רצפת המרפסת".
במקרה כזה, מומלץ לחפש את הפתרון בבנייה קלה. כלומר, סגירת המרפסת בויטרינות אלומיניום משולבת בזכוכית או סגירה עם מחיצות גבס קלות עם ציפוי חיצוני של תריסים או אריחי קרמיקה. בכל מקרה, חייבים להתחשב גם במראה חזית הבניין ולהתאים את הצד החיצוני של התוספת לחזית הקיימת.
המקרה המורכב יותר הוא סגירת מרפסת לא מקורה. במקרה כזה, חייבים לבדוק את התכניות המקוריות של המבנה כדי להעריך את גובה העומס של ריצפת המרפסת וכן כדי להחליט על סוג חומרים בהם ניתן להשתמש לסגירת המרפסת.
לגבי קירוי המרפסת קיימים כמה פתרונות. הפיתרון הראשון הוא יציקת תקרת בטון. כאן נדרשת השקעה ראשונית גבוהה יחסית אך מתקבלת תוצאה שתחזיק מעמד שנים. המגבלה היא התלות בנתונים ההנדסיים של המבנה שלא תמיד מאפשרים יציקת תקרת בטון. אפשרות נוספת היא הרכבת גג זכוכית משולב במסגרת אלומיניום. מדובר בתקרה קלה, יפה ונוחה להרכבה. המגבלה של גג הזכוכית היא שאי-אפשר לשלוט על כמות האור הנכנסת לחדר ויש בעיה של התחממות (אפקט החממה).
מנכ"ל חברת פרומט, דן הגיתי, המייבאת לישראל פתרונות מתקדמים לבנייה והצללה, מציע למי שרוצה ליהנות מהיתרונות של תקרת זכוכית ולהימנע מחסרונותיה, להתקין מערכת וילונות חיצונית העשויה מבדים עמידים בגשם ובפגעי השמש. המערכת ממונעת חשמלית, בעלת יכולת להפעלה מתוך הבית, מורכבת מבחוץ על גגות זכוכית ונשארת מתוחה גם בהתקנה אופקית.
וילון מסוג זה, אומר הגיתי, מותקן על גג קניון שבעת הכוכבים בהרצליה ומווסת את כניסת האור הטבעי וקרני השמש על פני שעות היום.
מרפסת מלבני עץ
מנכ"ל חברת א.ד, המתמחה בבניית בתי עץ, אורי דיולד, ממליץ על סגירה של מרפסת בעץ, המשרה לדעתו אווירה של חמימות וביתיות. דיולד מתאר מרפסת שעובי קירותיה כעשרים סנטימטר, ממש כמו בלוק. בלוקי העץ מאפשרים בידוד תרמי ואקוסטי ומאפשרים חיסכון בעלויות הקירור בקיץ והחימום בחורף. הבנייה בעץ מאפשרת גמישות בציפוי הקירות. ניתן לצפות את המרפסת מבחוץ, בהתאם לסגנון הבית, כך שהיא לא תראה כטלאי: בעץ, אבן, סיליקט או טיח, ומבפנים בעץ או גבס. כל חלקי העץ מטופלים ועוברים תהליכי אימפרגנציה בתנאי לחץ המתאימים אותם לאקלים השורר בארץ ומגנים עליהם מפני מזיקים וריקבונות.
לפנייה לכתב/ת 
מרפסת. יש שסוגרים בלי היתרים
צילום: גבי מנשה
מומלצים
