נחילי הארבה הגיעו לאופקים
שטחים נרחבים בדרום הארץ רוססו, אך נחילים חדשים כבר הספיקו להיכנס - והם הצפינו עד אופקים. אמש זללו שדות תפוחי אדמה בקיבוצי חבל אילות, בערבה ממתינים בחשש. באילת קשה לצעוד מבלי לרמוס חרק או שניים, וגם לבית-החולים הגיעו החרקים. אימת החקלאים: אקלים חם מדי יעורר את "החשק המיני" של האורחים המעופפים, ואז יהפכו קטלניים באמת. למה הם באים? לפי גדול המקובלים, זה בגלל העוני
המאבק בארבה נמשך במלוא העוז: לפנות ערב (א') הגיעו נחילי ארבה עד לאזור אופקים ופשטו על שדות של גידולים חקלאיים השייכים לשדה תימן ולקיבוץ אורים. תושבי היישובים באזור פנו לחדר המצב של משרד החקלאות בבקשה לרסס את השדות.
אחר הצהריים הצפינו החרקים עד חבל הבשור, במועצה האזורית אשכול - אזור רווי גידולים חקלאיים. הבוקר רוססו שטחים נרחבים באזור הערבה לאחר שנחילי הארבה אותרו במספר מוקדים. החקלאים חוששים מפני עליית הטמרפטורות, שתביא את החרק הוורדרד שפשט על דרום הארץ למצב של פיריון. המצב הזה, מסבירים מומחים, הוא המסוכן ביותר לגידולים.
כך זה נראה בדרום. צילום: רונן יוספזון
הממונה על השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות, אלדד לנדס, מספר כי המשרד ריסס באזורי יהל ועובדה. ריסוסים מתוכננים בהמשך היום גם באיזור פארן. "אנשי משרד החקלאות בודקים את הלהקות שנמצאות בצומת הערבה, כיכר סדום וים המלח ואם נצטרך נפעיל מטוסי ריסוס גם שם", הוא אומר.
כמו אצל היצ'קוק. צילום: טל חצרוני
לדברי לנדס, הטיפול שבוצע באזור ניצנה הצליח ולמקום לא הגיעו נחילים חדשים. הארבה, שגומא מרחק של כ-20 קילומטרים בשעה, ממשיך בדרכו מסיני לשטח ישראל בכיוון צפון. "אתמול היתה תנועה נוספת של ארבה ממצרים, שהגיע לערבה. אבל הארבה לא נשאר שם ועבר לירדן. לא כל הלהקות חונות בארץ ובמה שחונה אנחנו מטפלים בצורה יעילה", מציין לנדס.
עוד הוא מוסיף כי לאיזור הערבה לא צפויות להגיע להקות רבות של החרק המעופף וגם לא לאזור רמת הנגב. "באילת, בקדש ברנע ובערבה הדרומית, המרכזית והצפונית אנחנו ממשיכים בסריקות".
תפוחי אדמה הושמדו בקיבוצים
בערבה הדרומית והתיכונה ענף החקלאות תופס שטח נכבד מהאזור והחקלאים עוקבים בחשש. "משרד החקלאות ריסס בקיבוצים גרופית, יהל וקטורה" מספר אבי רמות, יו"ר הוועדה החקלאית של המועצה האזורית חבל אילות. "הארבה אכל משטחים של תפוחי אדמה בקיבוץ יהל ויש נזקים לחקלאות. אתמול אחר הצהרים הייתה כניסה מאסיבית של ארבה מאזור אילת ואנחנו חוששים מנחילים נוספים. וממתינים לראות מה יקרה".
צילום: טל חצרוני
גם בערבה התיכונה רוסס הארבה. "יש נחיל גדול מאוד בנחלים פארן, ברק וזעף" מספר אבי שדה, יו"ר הוועדה החקלאית במועצה האזורית ערבה תיכונה. "הבעיה היא הקירבה של הארבה לכביש הערבה, שעליו אי אפשר לרסס. אנחנו מפחדים שהארבה יגיע לשטחים החקלאים שלנו, כי הוא נע לכיוון המושבים צופר ועידן. המטרה היא לרסס את הארבה בשטח המדברי, ולא סמוך למקומות ישוב לכן אנחנו מרססים גם מהקרקע באמצעות טרקטורים".
ובאילת, גם הבוקר פשטו נחילי ארבה ענקיים על שכונת גנים שבלב העיר ועל האזור - ואפילו הגיעו לבית החולים "יוספטל", שם החלו לזלול דקלים. תושבים דיווחו כי העיר כולה כוסתה ענן ורוד והם טילפנו למוקד העירוני כדי לספר כי הארבה נכנס לבתים. דנה זנטי, דוברת עירית אילת סיפרה ל-ynet: "לעירייה אין אישור לרסס בתוך בתים פרטיים, אז הנחינו את אלו שהתקשרו אלינו להזמין הדברה פרטית. הארבה מפוזר בכל אילת. ליד הנמל ובמעלה האוגדה שממערב לעיר. אנחנו מרססים רק בשטחים הפתוחים כי בתוך השכונות אין מה לעשות". משרד החקלאות שוקל לרסס מהאוויר שטחים פתוחים בתוך אילת, שגם הם התמלאו בארבה.
שי ארד, תושב העיר בן 30, סיפר: "מליוני חגבים חומים ואדומי רגליים קפצו על הקניון האדום ועל הסביבה. אני רואה מהמשרד שהם מכסים את כל האיזור, הם מתיישבים בכל מיני מקומות ומתעופפים בעיקר". התושבים דיווחו על המוני חרקים שכיסו את הרחובות ונרמסו תחת רגליהם.
להשמיד לפני ההטלה
השאלה המטרידה יותר מכל את שלוותם של החקלאים היא האם ומתי יהפוך הארבה לפעיל מבחינה מינית. הזחלים הבוקעים לאחר ההזדווגות וההטלה הם המסוכנים מכל לגידולים.
ד"ר צבי קליין, מומחה לחרקים בשירות להגנת הצומח של משרד החקלאות מסביר: "הארבה הוורוד שנמצא כעת בישראל הוא בשלב טרום פורה. כדי להפוך לפורה צריך הארבה טמפרטורות גבוהות של בסביבות 30 מעלות. אם הטמפרטורות נמוכות, הארבה יכול לחיות מספר חודשים במצב הנוכחי. הבעיה היא שבערבה חם ולכן צריך לעבוד קשה ולעקוב אחריהם כל הזמן. כרגע הארבה לא מזדווג. קיבלנו דיווחים על ארבה לא פורה שאכל, אבל במרבית המקרים הם לא אוכלים.
אורחים בנמל. צילום: איציק אדרי
כאשר הארבה הופך לפורה, הנקבה נושאת את הזכר על גבה והם עפים לשדה הטלה שאדמתו צריכה להיות לחה וחולית. הנקבה חופרת גומה באמצעות שני זיזים ומטילה בפנים אשכולות של 70 ביצים. אם האדמה לחה, הביצים מתפתחות ותוך שבועיים כל הזחלים בוקעים ומתחילים מייד לכרסם. זאת כיוון שהזחלים צריכים לעבור חמישה גלגולים עד שהם הופכים לבוגרים והם רעבים מאוד.
"בשלב זה, של הזחלים, הארבה יוצר את הסכנה הגדולה ביותר לצמחיה. אנחנו עובדים על השמדת הארבה בגלגול הנוכחי, עוד לפני ההטלה. אם נצליח להשמיד אותם בשלב הזה, פתרנו את הבעיה. אם לא - נצטרך לעקוב אחריהם כל הזמן, לסמן את שדה ההטלה ולטפל בו", מסכם קליין.
ואולי זה בגלל העוני?
אז למה בעצם הם באים? אם תשאלו את החזאים, זה בגלל הרוח הדרום-מערבית. אבל לגדול המקובלים, הרב דוד בצרי, יש הסבר אחר: "הצער שגורמת ממשלת ישראל לעניים". בשיעור בישיבת אור החיים הסביר הרב כי בתקופת האר"י (האלוהי רבי יצחק) הקדוש, לפני כ-400 שנה, הגיע נחיל ארבה לכיוון צפת.
כאשר נשאל האר"י מדוע, הוא השיב כי יש יהודי בעיירה, יעקב אלתרץ' שמו, שאין לו מה לאכול. האר"י הורה לתושבי העיר למהר ולעזור לאיש. תושבי צפת עשו כן ונחיל הארבה שינה כיוון ולא הגיע לצפת. מאז, אומר גדול המקובלים, רואים שארבה פוקד מדינות בגלל שמתעלמים מהעניים. בצרי קרא לממשלת ישראל ולשר האוצר "לצאת מאדישותם", ולציבור הרחב "להסתכל סביב ולבדוק כיצד ניתן לעזור לעניים. רק כך יסתלק הארבה מהארץ".
צילמתם את העננים האדומים? שילחו אלינו את התמונות, בצירוף מספר טלפון, באמצעות הדואר האדום
לפנייה לכתב/ת 
