אל תפסלו את הפסולת!

לאן הולכת הַפְּסולֶת אחרי שזורקים אותה לפח? מה קורה לכלי הרכב שיוצאים מכלל שימוש? ולאן הולכים כל הבגדים והרהיטים הישנים כשאיש אינו זקוק להם עוד? בסרטים מצוירים, למשל, צעצועים ישנים מצליחים להתעורר לחיים, אך במציאות – הפְּסולֶת גורמת בדרך כלל לבעיות, ולא תמיד פשוט להיפטר ממנה.

מדינות רבות בעולם מנסות כבר שנים רבות למצוא פיתרון לבעיית הפְּסולֶת. בישראל, לדוגמה, כל אדם מייצר בממוצע קִילוֹגְרָם וָחֵצִי של פְּסולֶת ביום וקרוב ל-600 קִילוֹגְרָמִים בְּשָׁנָה! כדי להבין עד כמה גדולה כמות הזבל שאנו מייצרים - חישבו על גובהו של מגדל עַזְרִיאֵלִי (העגול) בְּתֵל אָבִיב, הכפילו אותו פי מאה ותגיעו לכמות הזבל שאזרחי ישראל זורקים בשנה אחת. ככל שהאוכלוסייה גדלה וכמות המוצרים שבה היא משתמשת גדלה אף היא, כך גם גדלה כמות הזבל.

אתר הפְּסולֶת העירוני הגדול בעולם נמצא ליד העיר נְיוּ יוֹרְק שֶׁבְּאַרְצוֹת הַבְּרִית. הוא כה גדול, עד שאפשר לראות אותו מהחלל! האם ידעתם, שכמעט כל הפְּסולֶת, שמיוצרת על ידי תושבי ישראל, נשלחת לאתרי פְּסולֶת ענקיים ברחבי הארץ? למעשה, היא נשלחת בעיקר לאזור הנגב, שם היא נטמנת באדמה.

אולם, היפטרות מפְּסולֶת על ידי הַטְמָנָתָהּ באדמה יוצרת בעיות רבות: הבעיה הראשונה היא שאתרי הפְּסולֶת הולכים ומתמלאים. הפְּסולֶת תופסת הרבה מקום והכמות גדלה בכל שנה. אם נמשיך להטמין את הזבל באדמה - כולנו נחיה בסופו של דבר בין הררי אשפה, ובעוד מספר שנים לא יישאר כלל מקום להטמנת הפְּסולֶת! בעיה נוספת היא זִיהוּם מַאַגְרֵי מֵי הַתְּהוֹם.

במקומות רבים בארץ נֶאֱגָרִים מי גשמים בְּשִׁכְבוֹת תַּת קַרְקָעִיּוֹת, הנקראות מֵי תְּהוֹם. חלק מהמים הללו מנוצל לשתייה. הפְּסולֶת, הַמִּצְטַבֶּרֶת בִּמְזַבְּלוֹת, מְחַלְחֶלֶת לְמַעֲמַקֵּי האדמה ועלולה לזהם את שכבת מֵי התְּהוֹם ולגרום לכך שלא ניתן יהיה לשתות את המים. הבעיה השלישית היא פְּלֵיטַת גָּזִים, המחממים את כַּדּוּר הָאָרֶץ.

בתהליכי הַהִתְכַּלּוּת של הפְּסולֶת הטבעית משתחררים גזים, המקיפים את כַּדּוּר הָאָרֶץ ומחממים את האוויר. בעיות נוספות הן הריח הרע שנפלט מֵהַמְּזַבְּלוֹת ומפריע לתושבים הגרים בסמוך, כמו גם סכנת השריפות. אם כך, מה אפשר לעשות כדי להקטין את כמות הזבל הנטמן באדמה? ובכן, קיימות כמה אפשרויות לטיפול בזבל. אם נשתמש בכולן בצורה נכונה נוכל להפוך את העולם לנקי ובריא יותר עבור כולנו.

הפתרון הטוב והנקי ביותר לבעיית הצטברות הזבל הוא "מִחְזוּר וַהֲשָׁבָה". מִחְזוּר הוא למעשה שם כולל להרבה תהליכים, שמטרתם להפוך מוצרים וחומרים ישנים לְחומְרֵי גֶּלֶם, מהם ניתן לייצר מוצרים חדשים. שימוש חוזר בחומרי גֶּלֶם היה קיים לאורך כל ההיסטוריה.

עד המהפכה הַתַּעֲשִׂייתִית (שהחלה לפני כ-200 שנה), רוב החומרים בהם השתמשו בני האדם הגיעו מהטבע או מבעלי החיים. כשזורקים חומרים מסוג זה באתרי פְּסולֶת הם נרקבים, ולאחר זמן קצר מִתְכַּלִּים ונעלמים באדמה. מלבד זאת, באותם חומרים ניתן בקלות להשתמש שוב. עץ ששימש לבניית בית, למשל, יכול, לאחר שמוחזר, לשמש לבניית סירות. גם בבדים, מחומרים טבעיים בעיקר, ניתן להשתמש עד שהם מִתְבַּלִּים לחלוטין.

בזמן המהפכה הַתַּעֲשִׂייתִית התחילו לייצר במפעלים גם חומרים מְלָאכוּתִיִּים (כלומר: שלא ניתן למצוא אותם בטבע), כְּמוֹ פְּלַסְטִיק, קַלְקַר, סוּגִים שׁוֹנִים שֶׁל בַּדִּים, סוּגֵי מַתָּכוֹת ועוד. החומרים החדשים יצרו בעיה קשה, כיוון שלא הִתְכַּלּוּ. כלומר, כשנזרקו לאתר זבל, המשיכו להתקיים במשך מאות שנים מבלי להירקב (כמו שעץ נרקב, למשל).

לכן, ברחבי העולם מחפשים, בעשורים האחרונים, שיטות שונות שיעזרו להיפטר מאותם חומרים שאינם מתכלים. הפתרון הטוב ביותר שנמצא עד כה הוא מִחְזוּר החומרים והפיכתם לחומרי גֶּלֶם, מהם מיוצרים מוצרים חדשים. מכיוון שכל חומר עובר תהליך מִחְזוּר שונה, חייבים להפריד בין סוגים שונים של זבל.

לא ניתן לְמַחְזֵר את כל החומרים יחד. חומרים שעשויים מפלסטיק, למשל, לא יכולים להיות ממוחזרים יחד עם חומרים טבעיים או יחד עם מוצרי נייר. עבור כל מוצר ישנן שיטות מִחְזוּר שונות וניתן לייצר ממנו חומרים אחרים.

בישראל ממוחזרת כיום רק חמישית מכמות הפְּסולֶת. עם זאת, חשוב לציין, שכמות החומר הממוחזר גדלה כל שנה. על פי החוק, עד שנת 2007 כל יישוב יהיה חייב לְמַחְזֵר רבע מהפְּסולֶת, כשהמטרה היא להפחית עד כמה שניתן את כמות הזבל הנטמן באדמה.

במדינות אירופה, לעומת זאת, המצב טוב בהרבה. בדנמרק, לדוגמה, טומנים באדמה רק עשירית מהזבל. הסיבה לכך שרוב הזבל בישראל נקבר באדמה היא כלכלית - זול יותר לקבור את הזבל מאשר לְמַחְזֵר אותו. למרות זאת, בשנים האחרונות התחילו לְמַחְזֵר בישראל בקבוקים, מוצרי פלסטיק, עיתונים ומוצרים נוספים.

כיום, בכל יישוב בארץ קיימים מיכלים לאיסוף בקבוקים, ובחלק מהיישובים גם פחים מיוחדים לעיתונים וסוגי פְּסולֶת אחרים. אם כולנו נזכור להפריד בין סוגי הזבל לפני שנזרוק לפח, יהיה קל יותר לְמַחְזֵר. הצלחת המִחְזוּר דורשת שיתוף פעולה; לזרוק את בקבוקי הפלסטיק למיכלי האיסוף, להחזיר את הפחיות הריקות לחנות תמורת פיקדון ולזרוק את העיתונים רק במקומות מיועדים לכך.

חומרים אוֹרְגָּנִיִּים - זהו שם כולל לכל החומרים המגיעים מהטבע, בהם שאריות מזון, קליפות של פירות וירקות ושאריות צמחים וְגֶזֶם מהגינה. החומרים האוֹרְגָּנִיִּים מרכיבים את החלק הגדול ביותר של האשפה הביתית וניתן להפיק מהם זֶבֶל לַדִּישּׁוּן גידולים חקלאיים (זבל אוֹרְגָּנִי).

תהליך ייצור הזבל האוֹרְגָּנִי נקרא קוֹמְפּוֹסְט ואפשר אפילו להכין זבל אוֹרְגָּנִי בגינה הפרטית. צריך לְגָדֵר שטח קטן בגינה ואליו לזרוק שאריות של צמחים, פירות וירקות. לשטח זה אסור לזרוק חומרים כמו פלסטיק או מתכות. מפעם לפעם חייבים לערבב את הקוֹמְפּוֹסְט עם קִלְשׁוֹן או אֵת חפירה ולהשקות אותו במים.

כשהזבל מוכן אפשר להשתמש בו לדישון הצמחים בשאר חלקי הגינה. תהליך זה מומלץ רק למי שיש לו גינה גדולה והרבה סבלנות. שימוש נוסף לפְּסולֶת אוֹרְגָּנִית הוא הֲפָקַת אֶנֶרְגְּיָה תַּעֲשִׂיָּתִית. מפעלים יכולים להשתמש בסוג הזבל הזה במקום להשתמש במקורות אנרגיה אחרים כמו דֶּלֶק אוֹ פֶּחָם.

נייר וקרטון - למִחְזוּר נייר יש חשיבות מיוחדת מכיוון שנייר מיוצר מעץ וכדי לספק את הכמויות העצומות בהם אנו משתמשים כורתים יערות שלמים. זה פוגע בטבע, בבעלי החיים ובאיכות החיים על כדור הארץ. בתהליך מִחְזוּר הנייר מפרידים בין ניירות לבנים, עיתונים וקרטון.

מנייר לבן מייצרים נייר טואלט, מעיתונים מייצרים תבניות ביצים ומקרטונים - קרטונים חדשים. מלבד זאת, מניירות משומשים מייצרים גם עיסת נייר, ממנה מכינים קישוטים,בובות, כלים ועוד דברים רבים. את עיסת הנייר אפשר להכין גם בבית או בשיעורי יצירה.

מַשְׁרִים במים חתיכות של קרטון ביצים. לאחר זמן מה במים, הקרטונים מִתְרַכְּכִים. סוחטים אותם, מוסיפים להם דבק, לָשִׁים ומערבבים. אז, נוצרת עיסה שניתן לעצב לכל צורה שרוצים. לאחר העיצוב, צריך לייבש אותה במשך יום או יומיים. כעת, אפשר לצבוע, לקשט ולהדביק אביזרים שונים. בסוף כדאי למרוח את כל העבודה בדבק פלסטי, כדי לשמור עליה. באתר האינטרנט הבא תוכלו למצוא רעיונות רבים נוספים ליצירת אמנות מחומרים ממוחזרים.

פלסטיק - הַפְּלַסְטִיק מִתְכַּלֶּה רק בתום אלפי שנים. הוא תופס מקום רב, הוא דליק ועלול לגרום לדליקות. בגלל כל אותן סיבות חשוב לְמַחְזֵר אותו. מפלסטיק ממוחזר אפשר לייצר מוצרים רבים כמו מתקני משחקים, עציצים ואפילו בגדים. רוב הפלסטיק הממוחזר מגיע ממיכלים לאיסוף בקבוקים.

זכוכית ומתכת - מזכוכית אפשר לייצר זכוכית חדשה, ולעיתים אף להשתמש שוב בבקבוקים ישנים. הברזל, לעומת זאת, הוא חומר יקר לכן חברות רבות מעוניינות לְמַחְזֵר אותו ולייצר מוצרי מתכת חדשים.

הפְּסולֶת, שמצטברת בפחי האשפה ונקודות האיסוף, מְמויֶּנֶת ומחולקת לפְּסולֶת רטובה ויבשה. הפְּסולֶת הרטובה מורכבת מחומרים אוֹרְגָּנִיִּים (טבעיים) וממנה מייצרים קומפוסט או שורפים להפקת אנרגיה. הפְּסולֶת היבשה מועברת למפעלים שהופכים אותה חזרה לחומר גֶּלֶם. מחומר הגֶּלֶם מייצרים מוצרים חדשים. לא כל פְּסולֶת ניתן לְמַחְזֵר, ולכן חשוב לקנות מוצרים העשויים מחומרים ממוחזרים ומחומרים שניתן לְמַחְזֵר.

כל אחד מאתנו יכול להיות שותף במאמץ לשמור על איכות הסביבה. הכלל הראשון הוא לשמור על הניקיון בסביבת הבית, ברחוב, בחוף הים, בגינות הציבוריות ובטיולים עם המשפחה. המשרד לאיכות הסביבה ועמותות שונות מארגנים מבצעים לשמירה על הניקיון, כמו "יום ניקיון החופים" שמתקיים כל שנה בתחילת הקיץ.

המשרד לאיכות הסביבה ומכון התקנים מסמנים מוצרים ידידותיים לסביבה בתו ירוק. מוצר ירוק הוא מוצר שעשוי מחומרים שניתן למחְזר. יצרני המוצרים הירוקים ממעטים להשתמש בחומרים מסוכנים, משתמשים באריזות גדולות שחוסכות בזבל או עוזרים למניעת מפגעים סביבתיים בכל דרך אחרת.

חברות רבות היום משתדלות להיות ידידותיות לסביבה וכדאי להתחשב בכך בזמן הקנייה. בסופו של דבר, נזקי הסביבה פוגעים בכולנו באופן אישי. ככל שצורכים פחות מוצרים נוצר פחות זבל. כך, שאם מפחיתים את כמות הקניות של דברים מיותרים חוסכים בכסף ובזבל.

איך נחסוך בפְּסולֶת?

האפשרות הראשונה והיעילה ביותר, היא הפחתת כמות הזבל. כל אדם בישראל מייצר פי אחת וחצי יותר זבל מאשר כל אדם בְּאֵירוֹפָּה. הסיבה לכך היא, שבמרבית מדינות אֵירוֹפָּה התושבים מודעים לבעיית הזבל ונמנעים עד כמה שאפשר מלייצר אותו. איך הם עושים זאת?

מוצרים רבים, שאנו משליכים לפח, היו יכולים לשמש אותנו שוב וכך, בעזרת שימוש חכם, היינו יכולים לחסוך כסף ואשפה. ישנן דרכים רבות להפחתת כמות הזבל, כמו למשל: שימוש רב פעמי באריזות ובשקיות ניילון. כשאנו הולכים לַסּוּפֶּרְמַרְקֶט, למשל, אנו יכולים להביא מהבית סל, במקום לארוז את המוצרים בשקיות ניילון.

כשאנו עובדים על המחשב, כדאי לנו לחשוב היטב לפני שמדפיסים דברים לא חשובים. ניתן להשתמש בצדו השני של דף משומש, במקום לזרוק אותו. כמו כן, מומלץ להשתמש באריזות גדולות ומשפחתיות בכל הנוגע למוצרים כמו קוֹרְנְפְלֶקְס, בַּמְבָּה אוֹ שְׁתִייה קָרָה, מאשר לקנות אריזות אישיות.

תרומה של בגדים וצעצועים ישנים לְנִזְקָקִים, שנחשבת למעשה טוב וחברתי, יכולה גם היא להביא לחיסכון בפְּסולֶת מיותרת. בנוסף, כדאי להשתמש בסוללות נטענות במקום להחליף בכל פעם לסוללות חדשות.

כל הדוגמאות שהצגנו בפניכם הן רק טיפה קטנה בים. אם כל אחד מאיתנו יתבונן בדברים שהוא משליך לפח, הוא בוודאי יגלה עוד "זבל" רב שניתן להשתמש בו בשנית. חשוב לזכור, שצרכן חכם הוא לא רק אדם שקונה במחיר הזול ביותר, אלא גם אדם הרוכש מוצרים שאינם מזיקים לסביבה (או מזיקים פחות ממוצרים אחרים).