ישראל 2003: 1.427 מיליון עניים

366 אלף משפחות בישראל חיות בעוני. בסוף שנת 2003 שבר מספר העניים בישראל שיא חדש והגיע ל-1.427 מיליון בני אדם, מהם כ-652 אלף ילדים.

המוסד לביטוח לאומי פרסם הבוקר את ממצאי דו"ח העוני לשנת 2003. הממצאים מורים על התרחבות של ממדי העוני בישראל.

שיעור המשפחות שהכנסתן נפלה מקו העוני עלה מ-18.1% בשנת 2002 ל-19.3% בשנת 2003, ובמלים אחרות - כל משפחה חמישית בישראל מוגדרת כענייה.

על פי הביטוח הלאומי, קו העוני לאדם מוגדר כהכנסה של 1,763 שקלים לבודד ומתחת לזה. עבור זוג מוגדר העוני כהכנסה של כ-2,777 שקלים ומטה. עבור משפחה בת 3 נפשות מוגדר העוני בהכנסה של 3,680 שקל בחודש ועבור משפחה בת 4 נפשות - 4,443 שקל בחודש.

עוד נמסר, כי מספר הקשישים החיים מתחת לקו העוני עמד בשנת 2003 על 83,000, זוהי עלייה של 13,000 איש לעומת 2002.

כמו כן עולה מהדו"ח, כי גם בקרב משפחות שראשיהן מועסקים במשק חלה עלייה בתחולת העוני. 122,000 משפחות בנות מפרנס אחד נמצאות מתחת לקו העוני וכן 17,000 משפחות בעלות שני מפרנסים.

העלייה בתחולת העוני לפי ההכנסה הפנויה אפיינה, על פי הדו"ח, את כל קבוצות האוכלוסייה ולא פסחה אף על המשפחות העובדות. בשנת 2003 המשפחות העניות נעשו עניות יותר והכנסתן התרחקה עוד יותר מקו העוני. פער העוני הממוצע למשפחה ענייה עלה מ-29.7 בשנת 2002 ל-30.5. העמקת העוני בלטה במיוחד במשפחות הלא עובדות בגיל העבודה.

באוכלוסיות החלשות בלט הקיצוץ בגמלה לאבטחת הכנסה מצד אחד ומצד שני בלטה השחיקה הנמוכה יחסית לקשישים הזכאים להשלמת הכנסה. מצבם הכלכלי של משפחות הקשישים והלא עובדים בגיל העבודה הורע יחסית למשפחות העובדות. כל המשפחות סבלו מהקיצוץ בקצבאות אך מרבית המשפחות העובדות נהנו קלות מהפחתת המיסים על עבודתן.

בן שלום: ישראל ענייה יותר

"הדו"ח השנה חמור במיוחד, ישראל הופכת להיות מדינה ענייה יותר והפערים בין המגזרים בה מתרחבים", אמר מנכ"ל הביטוח הלאומי, יגאל בן שלום בהתייחסו לממצאי הדו"ח. "ראיית שר האוצר היא ראייה כלכלית ולא ראייה חברתית. אני מציע לשר האוצר להפנות פניו ולראות את אותן האוכלוסיות שעל גבן נעשו הצמצומים בהכנסות והן נפגעו. יש כעת לסייע להן זו צריכה להיות הראייה החברתית הנכונה. מדינת ישראל חייבת לדאוג לאזרחיה. כמנכ"ל הביטוח הלאומי אני כועס וזועם אך גם החלטי ונחוש יותר להיאבק למען הנזקקים ולשינוי המצב".

לאה אחדות, שעסקה בהכנת הדו"ח, אמרה כי לפי התחזיות הדו"ח של שנת 2004 צפוי להיות אף חמור יותר "אנו מעריכים שממדי העוני יגדלו וכן יתרחבו הפערים בהכנסה הפנויה. יש להבין כי המונח "עוני" מתייחס רק למידת הכנסה ולא למצב אבסולוטי של אדם ולכן עוני הוא יחסי תמיד לשאר האוכלוסייה", אמר אחדות.

האוצר: העוני גדל גם כשגדלו הקצבאות

משרד האוצר אומר בעקבות פרסום דו"ח העוני, כי העוני עלה בשנים האחרונות בעקביות גם בשנים שבהן קצבאות המוסד לביטוח לאומי גדלו בשיעורים ניכרים. לכן ברור שלא הקיצוץ בקצבאות הוא הגורם הישיר לעלייה בעוני, אלא להיפך. בין השנים 2002-1996 גדלו קצבאות המוסד לביטוח לאומי ב-50%, מכ-30 מיליארד שקל לכ-45 מיליארד שקל ושיעור העוני עלה מ-16% ל-18%. הממשלה תמשיך במדיניות שמטרתה לעודד מעבר מקצבאות לעבודה ובמקביל תסייע לאוכלוסיות חלשות שאינן יכולות לעבוד ובראשן הקשישים.

ההסתדרות: עפ"י נתניהו גם מי שעובד עני

בתגובה אומרים בהסתדרות: נוסחת נתניהו היא שמי שלא עובד עני ומי שכן עובד עני גם כן. למרות ההבטחות, מובטלים שיצאו לעבודה נשארו עניים. כך לא נלחמים באבטלה. המיתון שנתניהו מייצר תוקע את הכלכלה. גם אם יקימו משטרת אבטלה שתרדוף מובטלים אף אחד לא יעבוד כשאין איפה לעבוד. יש להעלות את שכר המינימום כדי לתת לאנשים סיבה לעבוד, ולייצר מקומות עבודה כדי שיהיה להם היכן לעבוד.

יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ מיכאל מלכיאור (מימד), אומר כי שר האוצר נתניהו מוביל את דור העתיד של ישראל לאבדון: "מדיניותו הכלכלית השערוריתית של נתניהו גורמת למרגרט תאצ'ר להיראות כמו עובדת סוציאלית. 

האגודה לזכויות האזרח אומרת בתגובה: דו"ח העוני מוכיח כי הולכת וגוברת הפגיעה בזכותם הבסיסית של אזרחי ישראל להתקיים בכבוד, וזאת לנוכח המדיניות הכלכלית של הממשלה, אשר גורמת ליותר קשישים, ילדים ומשפחות שלמות לשקוע בעוני ובייאוש. בולטת במיוחד הפגיעה הגוברת בזכותם של אנשים עובדים להתפרנס בכבוד, וזאת עקב השכר הנמוך ואי-האכיפה של חוקי המגן. 

יו"ר נעמת, טליה לבני: "אם שוק העבודה בישראל היה שופע מקומות עבודה פנויים, לא היינו מגיעים למצב בו אחד מבני הזוג או שניהם, איננו עובד. ולכן הצעת השר נתניהו לעודד יציאה לעבודה של שני בני הזוג מהווה סיסמא בלבד".