שתף קטע נבחר

 

יש רוצחים שאסור לשחרר

פרופ' גרוס קורא לכנסת לקבוע מהם סוגי רצח "נתעבים במיוחד", ולאסור בחוק את שחרורם המוקדם של מבצעיהם. "רוצחו של שופט ראוי שיינמק בכלא ולא יצא לחופשי, וכך גם רוצח ראש ממשלה ורוצח ילדים קטנים". שלילת הזכות מאדם לראות את "האור בקצה המנהרה" אינה פוגעת לדעתו בזכות חוקתית. פרשנות

רצח שופט במדינה דמוקרטית הוא לא רק "חציית קווים אדומים", אלא ניתוץ אחד הסמלים המאחדים את תושבי המדינה: היכולת לחיות במדינה שיש בה שלטון חוק. מדינת ישראל היא לא המדינה הדמוקרטית הראשונה בה רוצחים אינם מהססים לשלוח ידם בשופטים; קדמו לנו מדינות רבות וכנראה עוד עתידים להתרחש מעשי רצח כאלו במדינות אחרות.

 

לפני מספר שנים נרצח ראש ממשלה, ואף אחד לא האמין כי הדבר אפשרי, וכעת כאשר רוצחים שופט, שוב אף אחד לא סבר שהדבר אפשרי. אולי משום המחשבה הנאיבית שהאמנו בה, לפיה סברנו כי יש אמנה לא כתובה בין הפושעים לבין החברה הישראלית שאין נוגעים בסמלים לאומיים והשופטים הם סמל כזה.

 

אך כעת, כאשר ברור לנו כי מדובר היה באשליה ואין כל "אמנה" בין פושעים לבין הסמלים הלאומיים, להיפך - הפושעים שמים ללעג את שלטון החוק ואינם מהססים לפגוע בסמלים המרכזיים ביותר שלה, כגון השופטים - הרי אנו עדים לדבר איום שקרה, והחברה הישראלית צריכה לעמוד מלכת ולתת דעתה למתרחש בה.

  

העונש על עבירת רצח עד שנת 1954 היה עונש מוות. בשנה זו בוטל העונש הזה והוסב להיות מאסר עולם חובה, מתוך הבנה כי זהו הביטוי היותר הומאני של החברה הליברלית לגבי אדם אשר נטל חייו של הזולת. במשך השנים, הפך עונש חובה זה להיות עונש "זמני", שהרי נשיא המדינה על פי סמכותו לחון עבריינים, קצב את עונשם של רוצחים כעבור מספר שנים. כך קרה שרוצח שאמור היה להישאר בכלא למשך כל חייו, זכה לצאת לחופשי כעבור מספר שנים לא ארוך, בין חמש עשרה לעשרים שנה.

 

לאחרונה, בשל סירובו של הנשיא עזר ויצמן להמשיך נוהג נלעג זה של קיצוב עונשם של רוצחים, תוקן החוק על מנת שוועדה בראשות שופט עליון תמליץ על התנאים לקיצוב העונש. עדיין רוצחים עשויים לצאת לחופשי ולא לרצות "מאסר עולם".

  

הגיעה העת שכנסת ישראל תעצור סחף זה של המרת עונש מאסר העולם בעונש קל ממנו. יש מקרי רצח כה נתעבים, שראוי לשלול מהנשיא את הסמכות לחון רוצחים. רוצחו של שופט ראוי שיינמק בכלא ולא יצא לחופשי, וכך גם רוצחים אחרים, דוגמת רוצח ראש ממשלה ורוצח ילדים קטנים. הרשימה אינה סגורה וראוי לכנסת להחליט על רשימת המקרים שבהם רוצח לא ישוחרר - לא לחופשה ואף לא לשחרור מוקדם.

 

אני לא נמנה על אלו הסוברים כי שלילת הזכות מאדם לראות את "האור בקצה המנהרה" פוגעת בזכות חוקתית. אני סבור כי גם בעידן חוקתי של כבוד האדם וחירותו, רשאית החברה לסגור מאחורי סוגר ובריח לכל חייו אדם אשר נטל חייו של אדם שהוא אחד מסמליה של החברה או במקרה שהרצח נתעב במיוחד.

 

פרופ' עמנואל גרוס הינו מומחה למשפט פלילי באוניברסיטת חיפה

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: צביקה טישלר
"להחליט מתי רצח הוא נתעב במיוחד". פרופ' גרוס
צילום: צביקה טישלר
צילום: בוצ'צ'ו
"הפושעים שמים ללעג את שלטון החוק". השופט עדי אזר ז"ל
צילום: בוצ'צ'ו
מומלצים