נשיא הטכניון לשעבר: ההשכלה הגבוהה בסכנה

"באילוצים התקציביים הקיימים והצפויים, ובמגבלות היכולת לגייס מדענים מעולים, יווצר בהכרח תהליך 'לבנוניזציה' של כל מערכת ההשכלה גבוהה". כך התריע אתמול (א') פרופ' זאב תדמור, נשיא הטכניון לשעבר, המשמש כיו"ר המוסד "שמואל נאמן" ללימודים מתקדמים במדע וטכנולוגיה, בכנס שנערך בטכניון.

לדברי תדמור, "במקום אוניברסיטאות מחקר מעולות המספקות את היכולת המדעית מצד אחד, ומכללות מצוינות המרחיבות את הנגישות להשכלה גבוהה מצד שני, המערכת תהייה בנויה מהרבה אוניברסיטאות, כביכול מחקריות, בינוניות".

מטרת הכנס שנערך אתמול ויימשך היום היא "ללמד כיצד ניתן ליצור נגישות להשכלה גבוהה תוך שמירת המצוינות". בהתקפה על שרת החינוך, לימור לבנת, האשים אותה תדמור בכוחניות שגרמה להידרדרות המתמשכת במצבן של אוניברסיטאות המחקר בארץ.

לדבריו, מלבד הקיצוצים המתמשכים של האוצר בגובה 20 אחוז בשנתיים האחרונות מתקציבי אוניברסיטאות המחקר, לבנת שינתה את מבנה הארגון בראשו היא עומדת המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) ובכך החלישה את כוחן של האוניברסיטאות.

הוא הוסיף: "שרת החינוך, לאחר התקפה חסרת תקדים על האוניברסיטאות בעיתונות, שינתה את מבנה המל"ג והקטינה משמעותית את מספר חברי מל"ג הבאים מהאוניברסיטאות כדי להקטין את 'השפעת האוניברסיטאות' במל"ג. זאת למרות שחוק המועצה להשכלה גבוהה קובע שהייצוג הוא אישי ולא מוסדי, ולמרות העובדה שמערכת המכללות המרשימה של מדינת ישראל נבנתה שנים לפני שינוי המבני של מל"ג על ידי השרה".

דבריו של תדמור מתייחסים לעימות מתוקשר בין הצדדים מלפני שנתיים. אז אישרה הממשלה את רשימת חברי המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), שהציגה בפניה שרת החינוך, לימור לבנת שכהנה כבר אז כיושבת ראש המועצה להשכלה גבוהה.

תדמור תקף גם את הממשלה ובמיוחד את אגף התקציבים של האוצר. לטענתו, השתמש האוצר במל"ג ובות"ת (ועדה לתכנון ותקצוב) כצינור באמצעותן הכפיף על האוניברסיטאות (והמכללות) בכוח ובאיומים קיצוצים נוספים.

לדבריו, המל"ג והות"ת, הם "גופים שנבנו במיוחד על מנת למנוע התערבות ממשלתית בענייני המוסדות להשכלה גבוהה, והנה הם הפכו לכלי לביצוע להתערבות כזאת. זאת אגב, אחרי מספר ניסיונות כושלים של האוצר להכפיף את המבנה הניהולי שהאוצר חפץ בו באמצעות חקיקה וחוק ההסדרים".

"מערערים את העצמאות"

לדבריו, פעולות אלה עומדות בניגוד ל'חוק המועצה להשכלה גבוהה' משנת 58' המבטיח אוטונומיה מוסדית. החוק קובע שחברי המועצה יהיו מינויים אישיים (ולא נציגי גופים ממשלתיים, ציבוריים או של מוסדות השכלה גבוהה), ששני שלישים מחברי המועצה יהיו בעלי מעמד גבוה בהשכלה גבוהה, מדענים בעלי הוקרה בינלאומית. בצורה זאת המחוקק רצה להבטיח שהחלטות המועצה יהיו נקיות משיקולים פוליטיים, אינטרסים מוסדיים או כל שיקול זר, דבר שלטענת תדמור אינו מתרחש כיום.

"בשנים האחרונות הממשלה והגופים האחראיים על המערכת קיבלו סדרה של החלטות אשר מערערות את היסודות של המערכת ומסכנות את עתידה. הפעולות שנעשו והיוזמות שננקטו מסכנות במיוחד את אוניברסיטאות המחקר ואת המדע הישראלי, הן מערערות את עצמאותן ומסכנות את איכותן.

"קיצוצי התקציב שהאוצר הטיל על מערכת ההשכלה הגבוהה, ובמיוחד האוניברסיטאות, הביאה את האוניברסיטאות למשבר כספי עמוק, ובכך מסכנים את עתידן, את יכולתן לגייס את מיטב המדענים הצעירים, ואת היכולת המדעית של מדינת ישראל בכלל".

הוא הוסיף כי "שרת החינוך הוציאה מראש ות"ת את הסמכות למנות מנכ"ל ועשתה זאת במקומו. תהייה הבחירה שלה טובה ככל שתהייה, מינוי כזה פוגע במעמדו הא-פוליטי המוחלט של ות"ת כפי שזה הייה לאורך כל השנים מאז הקמתה. מעמד שהוא בבסיס מהותו של ות"ת ועבודתו עם אגף התקציבים".

הביקורת של תדמור נשמעת מוכרת, שכן רק לפני שנה המועצה להשכלה גבוהה עצמה ניסתה "לשים רגל" להתערבות האוצר, שהתכוון לשנות את המבנה הארגוני של מערכת ההשכלה הגבוהה. עקב כך התכנסו המל"ג והות"ת לישיבת חירום בה הוחלט, כי יוקם מטה מאבק נגד האוצר, וכן כי יוגש בג"צ על החלטת הממשלה. בישיבה נטלו חלק, בין השאר, יו"ר מל"ג, שרת החינוך לימור לבנת, יו"ר ות"ת, פרופ' שלמה גרוסמן ומנכ"ל מל"ג, שוש ברלינסקי.