"חברי החליף אותי במוצב - ונהרג במקומי"

"כשנכנסתי למוצב ושמעתי את הפיצוץ השתגעתי, בכיתי, כל החברים שלי נהרגו. הייתי המום". כך סיפר לחבריו רב"ט קאסם אבו זייד, בן 20, לוחם בגדוד הסיור המדברי שחייו ניצלו בגלל שיצא מן המוצב שעה קלה לפני ההתקפה על המוצב ברפיח. אבל המחשבות לא מניחות לזייד, כי החייל שהחליף אותו, טארק אל-זיאדנה (20) מרהט, נהרג בפיגוע.

משעות אחר הצהריים שוכב קאסם במיטה, בחדר של פלוגה ב', ליד מיטת חברו שנהרג. "לא אכלתי ולא שתיתי מאז שזה קרה. אני לא מסוגל לעשות שום דבר, המחשבות כל הזמן בראש שלי, שכל החברים שלי נפגעו ורק אני ניצלתי". חבריו של קאסם עומדים ליד מיטתו ומנסים לעודד אותו. הוא סיפר להם כי בצהריים עוד הספיק להכין ארוחה לחבריו במוצב. "הכנתי להם שניצלים, ישבנו, כולם צחקו, היה מצב רוח מצויין, אף אחד לא חשב שדבר כזה יכול לקרות", סיפר לחבריו בפלוגה על האווירה במוצב, שעות ספורות לפני שהוא נחרב בפיצוץ.

קאסם אמר לחבריו כי זמן קצר לפני שעזב את המוצב, עוד שוחח עם אל-זיאדנה ואפילו נתן לו סיגריה. "אני יצאתי מוקדם כי יש לי מחר סידורים בבקו"ם והוא החליף אותי. עכשיו הוא בעצם מת במקומי", אמר לחבריו, כשעיניו לחות מדמעות.

החברים של קאסם יושבים בפלוגה ומספרים כי תמיד ידעו שיש סיכוי שמנהרת תופת עשויה להתפוצץ מתחת לרגליהם, אך חשבו שהאיום הזה רחוק מהם. "לא שמענו אף פעם חפירות מתחת לרגליים שלנו", אמר קאסם לחבריו "ובגלל זה לא תיארנו שדבר כזה באמת יקרה".

קאסם ראה את צוותי הרפואה מטפלים בחבריו שניצלו מהתופת. "ראיתי שחלקם מדממים, ואפילו בוכים. כל הזמן חשבתי מה היה קורה אם הייתי שם", סיפר.

והוא מסכם: "רק שעה לפני הפיצוץ עזבתי וכל החברים שלי נפגעו. אני לא יודע מה יהיה עכשיו. היינו כמו משפחה, כולם מכירים אחד את השני, כולם התגייסו ביחד - במרץ 2003. עכשיו זה כבר לא יהיה אותו דבר".