מדריך: איך בוחרים מאיץ גרפי

מחשבים ייעודיים לשחקנים חסרי מעצורים הם כבר קטגוריה ידועה ומכובדת אצל כל היצרנים. מזה ארבע שנים שפלח השוק הזה הוא הקטר שמושך את תעשיית המעבדים לביצועים היסטריים יותר ויותר בכל דור. אם אינטל הייתה צריכה לחכות למיקרוסופט, שתספק הצדקה לשידרוג מחשבים עבור יישומי משרד חדשניים או חוויית גלישה מהפכנית, עדיין היינו מסתפקים בפנטיום-3 והמילה גיגהרץ לא הייתה עולה על דל שפתינו.

מאבק הנפילים, בין אינטל ל-AMD (טוב, AMD אינה נפילה, אבל כשמדברים על משחקים כל דו-קרב הוא מאבק נפילים) מתרחש בתחום הביצועים, כאשר המשתמשים המכורים עוסקים באינטנסיביות בהאצת המחשב על ידי כיוון מהירות השעון לרמות אבסורדיות.

אינטל עצמה הבינה את החשיבות התדמיתית של המשחקים והוציאה לשוק משפחה מיוחדת של מעבדים תחת הכותרת Extreme Edition. מדובר במעבדי פנטיום-4 עם תוספת לא צנועה של זיכרון מטמון L3, שמשפרת את הביצועים ומוסיפה למחיר סכום כסף לא צנוע.

אינטל גם הכניסה את המונח Extreme לערכות השבבים כדי שתבינו כי המאיץ האינטגרלי החדש יכול לשמש למשחקים ברמה סבירה של הנאה - גם אם הוא לא מתיימר להתחרות עם מוצרי "גיימרים" ייעודיים, כפי שנסקור בהמשך.

זכות הקיום של המוצרים האלה נובעת מכך שהם נותנים יותר (מבחינת חוויית המשחק) לכל דולר שהשקעתם בהם מאשר תוספת מקבילה בשידרוג המעבד המרכזי. שלא תבינו אותנו לא נכון: מדובר במאיצים יקרים במידה מפחידה - בין 400 ל-600 דולר - עלות מחשב איכותי. אבל אם אתם שייכים למיעוט הקולני של שחקני מחשב מורעלים, הסקירה הבאה היא סם תהיה עבורכם כמו רעם מפלטים פולטי להבות באוזניו של חובב מירוצי Drag.

לפני עשור עוד אפשר היה לערוך את תחרויות הביצועים הגרפיים בין תריסר יצרנים של מאיצים שונים ולהציע סקלה רחבה מאוד של יחסי מהירות/מחיר בהתאם לטכנולוגיה שכל יצרן פיתח בצורה קניינית. היום נשארו רק שני יצרנים של שבבי האצה לגרפיקה תלת-ממדית, ואנימציה פוטוריאליסטית לשוק הצרכני.

אלה הן, כמובן, ATI הוותיקה ו-nVidia הצעירה, שלאחר מאבק איתנים (שאינו נופל בדרמטיות שלו מהמאבק בין אינטל ל-AMD, אבל לא נחזור על ניסוח הנפילים) הגיעו למאזן כוחות רופף.

בשורה התחתונה: כל המאיצים בסקירה זו נותנים לכם ביצועים מדהימים בקנה המידה של שימוש "רגיל" במחשב. ההבדלים הם רק בעוצמת התדהמה.

כרגיל, מאשימים את מיקרוסופט

הסיבה מדוע נשארו רק שתיים היא כלכלית, כפי שנשארו רק שתי יצרניות של מעבדים ל-PC וכל הניסיונות להתחרות בהן עלו בתוהו. אבל גם למיקרוסופט יש יד ורגל בהקטנת התחרות, כפי שיש לה יד ורגל בכל דבר אחר שמתרחש על ה-PC.

בעבר הרחוק, יצרני השבבים פיתחו כל אחד ממשק יישומים גרפיים עבור המעבדים שלו, ודרייברים עבור מערכת ההפעלה, שתפקידם ליצור ממשק בין התוכנה לחומרה. מאחר והמעבדים היו קנייניים, גם הממשקים והדרייברים היו קנייניים, והיה על מה להתחרות מעבר לשאלה של כוח ברוטלי.

מאז שמיקרוסופט לקחה על עצמה לקבוע את ממשק היישומים וממשק החומרה למערכת ההפעלה, התחרות הפכה לפשוטה יותר: מי יצליח לדחוס יותר טרנזיסטורים, להגדיל יותר את מהירות השעון ולהרחיב יותר את אפיקי שינוע הנתונים בתוך ומחוץ לשבב.

אלה הם נתונים שנקבעים במידה רבה על ידי טכנולוגיית היצור ורק במידה קטנה על ידי חדשנות בצד העיצוב. (שכן הממשקים של מיקרוסופט מכניסים את מתכנני המאיצים למיטת סדום של תאימות. מדרך הטבע, מעצבי מערכות ההפעלה לא ממהרים לתמוך בפונקציות חדשניות - ויש רק מעט מאוד "סודות מקצועיים" הידועים למהנדסי ATI שלא ידועים גם ב-NVidia וההפך.

שתי החברות משתמשות במינוחים שונים ובשמות מסחריים קנייניים כדי להסתיר את העובדה, שבעצם הטכנולוגיה הבסיסית די דומה.) מאחר ושתי החברות לא מייצרות בעצמן את השבבים שלהן, אלא הן מזמינות אותם במפעלי "יציקת סיליקון" שמשתמשים בטכנולוגיות יצור סטנדרטיות, התוצאה היא שונות קטנה להפליא בין ההצעות של המתחרים. במילים אחרות, ההבדלים נעשו למעודנים יותר, פחות ברורים משהיו בעבר. היום אנו בוחנים את הניואנסים כדי לדעת מי טוב יותר.

מודל ההצללה החדש

בקצה הגבוה מתחולל דו-קרב בין ATI ו-nVidia. יש להן גישות קצת שונות, אבל מטרה אחת – גרפיקה ריאליסטית. בכתבה הבאה נשווה כרטיסים המבוססים על השבבים החדשים Radeon X800 XT Platinum Edition מבית ATI, ו-GeForce 6800 Ultra מבית nVidia. קו המוצרים 6800 של nVidia מגלם ארכיטקטורה חדשה יחסית, התומכת ב-Shader Model 3.0 (חלק מ-DirectX 9.0 של מיקרוסופט).

מודל זה מפשט את פיתוח ותכנות המשחקים, ומשפר ביצועים. כדי ליהנות מיתרונות המודל התקנו את הגירסה העדכנית ביותר של DirectX 9.0c, הניתנת להורדה חינם בכתובת הבאה.

ATI שמרנית יותר

מבין המתחרות, ATI שמרנית יותר. היא מציגה את טכנולוגיית X800 המצליחה, עם כמה שיפורים: יותר יחידות עיבוד, פס pixel-pushing רחב יותר, ומהירות שעון מואצת. אך היא לא תומכת עדיין ב-Shader Model 3.0. זה נשמע לא טוב בהתחלה, עד שמגלים כי משחקים חדשים עם גרפיקת Shader ירוצו גם על כרטיסים בהם אין תמיכה במודל העדכני. כך או כך, רוב המשחקים עדיין לא תומכים ב-Shader, כך שהיתרון של NVidia הוא בעיקר עתידי. הביצועים של שתי החברות מאוד קרובים, למעט חריגים: Doom 3 רץ טוב יותר על nVidia, ו-Far Cry עושה חיל על ATI.

חורף חם ליד המחשב

הבדל נוסף הוא ההספק לו זקוקים הכרטיסים: כרטיסי nVidia החדשים מצוינים לחימום הבית בימי החורף הקרים. הם דורשים שהספק במחשב יעבור את הרף של 480 וואט, ושני חיבורי כוח Molex (כמו הכבל של הכונן הקשיח) כדי להעביר את ההספק למאיץ בלי לסכן את החיווט הסטנדרטי.

כרטיסי ATI צנועים יותר בדרישות, מסתפקים ב-300 וואט, ובחיבור בודד. למרות שההספק הנ"ל אמור להפעיל את כל המחשב, לא רק את הכרטיס הגרפי (פנטיום-מהיר נזקק ל-100 וואט בערך, הזיכרון והדיסק לעוד 70-50 וואט, כך שהמאיץ מחושב לצרוך 150-300 וואט "בלבד"), קחו בחשבון שנוצרת בעיה אמיתית של פיזור חום.

בכתבה הבאה: סקירת מאיצים גרפיים מומלצים