ראש השנה היפני

איפה אתם בחג? אני שואלת את חברתי סאיקו סאן. "אנחנו בבית" היא נאנחת, "חמותי תצטרף אלינו ושני הבנים שלנו יהיו גם". חברתי, כמו רוב היפנים, לא אוהבת לזוז יותר מדי מהבית ומהמשפחה בחגים, לעומתם, הגאיג'ינים מפנים את טוקיו ואת יפן בכלל באמצע דצמבר כמו עכברים מספינה טובעת, מייד עם תחילת חופשת הקריסמס בבתי הספר הבינלאומיים.

איזומי סאן גם היא לא מרחיקה לכת: "אנחנו באוסקה, אצל ההורים של מינאמי, כמו בכל שנה". מינאמי אינו הבן הבכור, ועל כן שפר עליה מזלה - היא לא צריכה לשכן בביתה את האם העליונה, והיא נוסעת להתארח אצלה פעמיים בשנה בלבד. גם מיומי סאן לא מחדשת: "אנחנו אצל ההורים של הירושי, בנאגויה".

אני סוגרת את הטלפון למשמע קולות משונים וצעקות מבחוץ ומגלה חבורת אנשים מבוגרים אוחזים מקלות במבוק בידיהם

ומכים עליהם בקצב, וצועקים מילים שונות ומשונות ברצף ביפנית. כשאני שואלת מה פשר המהומה, השכנה מסבירה לי: זהו טקס עתיק לגירוש שדים שמיועד למנוע מהם להפריע במהלך חגיגות השנה החדשה.

"אני חייבת לרוץ לחנות לקנות את הקישוטים לדלת לכבוד החג", מתנצלת שכנתי הנחמדה יאסודה סאן, תוך שהיא חולפת על פני. כל משפחה יפנית שמכבדת את עצמה תולה קישוט אחד או שניים על מפתן דלתה, כדי לקבל את בוא החג על פי מיטב המסורת. אין אלו קישוטים מערביים רגילים, מדובר בקישוטים מיוחדים שעשויים מעץ אורן במבוק ועצי דקלים.

בהיעדר חגים יפנים ראויים משלהם, מאמצים היפנים בחום את חגי העולם המערבי וחוגגים אותם בכוונה יתרה. החג החשוב והמשמעותי ביותר עבורם הוא ראש השנה הגרגוריאני. היפני הממוצע יבלה את החג בעיר מולדתו לא לפני שיפצח בסדרת נקיונות מקיפה לבית ולרכב (ממש כמו פסח שלנו). במשך יומייים, בראשון ובשני לינואר, כל החנויות, המסעדות ובתי העסק סגורים, באופן שמזכיר את יום כיפור אצלנו. חוץ מחנויות הנוחות - הקונביניינט סטורס, הכל סגור ומסוגר, אין יוצא ואין בא.

לפני החג, כל הרחובות מקושטים במיטב המסורת המערבית. תאורה מתוחכמת מקשטת את העצים ואת הבניינים, במרכזים המסחריים הגדולים של טוקיו. סנטה קלאוס בגירסה היפנית מסתובבים בכיכרות, והחנויות מחליפות את אריזותיהן הקבועות לכאלו שהן ברוח הקריסמס: בצבעי אדום וירוק. אם לא הייתי מזכירה לעצמי שאני באסיה הפסיפית, הייתי טועה וחושבת שאני בלונדון או בניו יורק.

במשרדי החברות היפניות מרימים כוסית חגיגית ומיוחדת לכבוד השנה החדשה. המגמה היא להתחיל נקי ורענן ולסיים את כל החובות לשנה הקודמת. מסיבות לשכחת השנה הקודמת צרותיה ודאגותיה יתקיימו גם כן. היום הראשון של השנה מאוד משמעותי והוא אמור לסמל את כל השנה שבפתח, לכן הוא חייב להיות מלא אושר, חופשי ממתח וכעס, וכמובן חופשי מעבודה. מקובל מאוד לבקר במקדש במהלך אותו יום. בחצות הלילה, מצלצלים הפעמונים בעוז במקדש המפורסם של אסקוסה ובמייג'י שריין שבהרג'וקו, אליהם מגיעים מליוני אנשים במהלך החג.

ראש השנה היפני (אושוגאצו), כמו גם החג המקביל אצלנו, הינו חג משפחתי במיוחד, וממש כמו אצלנו, הם לא מפסיקים לזלול במשך 3 ימים. המאכלים המסורתיים נעשים לכבוד החג והם מסמלים שנה טובה ומתוקה, שנת בריאות ואריכות חיים. 

אז מה אוכלים באושוגאצו?

האוכל של ראש השנה נקרא אוסצ'י ריורי  (osechi-ryori) - ריורי זה אוכל ואוסצ'י מקדש. מדובר באוכל חגיגי במיוחד שכולל סוגים רבים ושונים של מנות. היפנים אוכלים אך ורק את המאכלים האלו במשך שלושת ימי החג (1-3 לינואר). הבישולים מתבצעים עד ערב החג  ב- 31 לדצמבר, כך שבמשך החג עצמו אפשר לנוח ולאכול. אלו הם מאכלים שטובים לכמה ימי אחסון במקרר. המעדנים מאוחסנים בשכבות בקופסאות לקה הנקראת גו'באקו. כל חברותי היפניות מתלוננות על כמות הבישולים המחכה להן, ועל כמות הקלוריות העצומה שהן תאכלנה במהלך החג (נשמע מוכר, לא?), מאחר ומדובר בסביאה שנמשכת שלושה ימים ושלושה לילות. 

לכל מאכל מבין קבוצת המאכלים הנקראת אוסצ'י, יש משמעות יחודית, כמו בריאות טובה, פוריות, קציר טוב, אושר, חיים ארוכים וכו'. האוכל האותנטי, נמצא כמובן בבית, ומשתנה מאזור לאזור על פני יפן. המסורת הזו של המאכלים היחודיים לחג התחילה לפני שנים רבות, עוד בתקופת אדו. למרבה הצער, כיום מרבית עקרות הבית הצעירות קונות את האוסצ'י ריורי במרתפי היוקרה של בתי הכלבו, ולא מכינות אותו כמו שנהגו אימותיהן בעבר. הכנת המאכלים המורכבים והמרובים דורשת זמן רב ואינה אהודה במיוחד על הדור הצעיר.

שרימפס מאודים בסאקה (Ebi-no-saka-mushi)

גלילות אומלט מתוק (Date-maki)

גלילות דג עם אצת ים חומה (Kobu-maki)

קוריקינטון (Kurikinton) - מחית תפוחי אדמה וערמונים

קורו מאמה (Kuro-mame) - שעועית מתוקה ושחורה. פירוש המילה מאמה הוא בריאות ומאכל זה מסמל בריאות טובה בשנה הקרבה.

צלחת מאכלי אוסצ'י‏ (צילום: מיומי טאקאגי)

1

2

3

4

5

6

סרדינים קטנים מיובשים וצלויים (Tazukuri)

חמוצים מדאיקון (הצנון היפני) וגזר

טושיקושי סובה - אטריות כוסמת ארוכות במיוחד ומסמלות אריכות ימים

דג פרידה אדום - טאי. מדטאי משמעו ארוע משמח. המאכל מסמל ריבוי אירועים משמחים בשנה הקרבה.

קאזונוקו - הרינג נא. קו פירושו ילד. המאכל נועד למען ריבוי ילדים בשנה הקרבה.

דאידאי - תפוז מריר. משמעות השם הוא "מדור לדור" והוא מסמל ריבוי צאצאים בשנה הקרבה.

עוד מאכל סמלי של החג הוא המוצ'י. מדובר במחית מאורז מיוחדש מעובדת למין גומי מתקתק בצורת כדור קטן. את המוצ'י אוכלים צלוי על שיפוד, מטוגן במחבת, או בשמן עמוק ומגולגל בפירורי שומשום שחור. היפנים מטורפים על מוצ'י, ובמיוחד הילדים. הגאיג'ינים, שהטעם המסטיקי קצת מוזר להם, יוותרו על המעדן ברוב המקרים. 

ליד האוכל נהוג לשתות אוטוסו שהוא יין אורז מתוק.

מתכונים:

אבי-נו סאקה מושי (שרימפס בסאקה)

החומרים:

8 שרימפסים

2 כפות סאקה - יין אורז יפני

לרוטב:

2 חלמונים

1/2 1 כפות חומץ אורז

3 כפות ציר דאשי מוכן מאבקת דאשי או מפתיתי דג בוניטו מיובש בתוספת מיים

1/2 1 כפות סוכר

אופן ההכנה:

1. רוחצים ומנקים את השרימפס. טובלים אותם בסאקה, ומאדים אותם כ-5 דקות בסיר אידוי או בשושנת אידוי. אם אין סיר אידוי מיוחד אפשר להניח קופסת שימורים בתוך סיר עם מים רותחים , ומעל להניח כלי ובו לאדות את השרימפסים.
2. לצנן את השרימפס.
3. לרוטב: מניחים את כל החומרים במחבת. מניחים את המחבת מעל להבה נמוכה ותוך כדי בחישה מתמדת, על מנת שלא תתקבל חביתה, מבשלים עד שמתקבל מרקם אחיד.
4. מסדרים את השרימפס בצלחת הגשה, יוצקים עליהם את הרוטב ומגישים.
   

קוריקינטון (מחית תפוחי אדמה מתוק עם ערמונים)

2 תפוחי אדמה מתוקים בינוניים

1/2 כוס סוכר

1 כף מירין - יין אורז מתוק

אופן ההכנה:

1. קולפים את תפוחי האדמה וחותכים לקוביות. משרים אותם במים למשך שעתיים ושוטפים. מביאים סיר מלא מים לרתיחה, מוסיפים את תפוחי האדמה ומבשלים עד שהם מתרככים.
2. מסננים היטב את תפוחי האדמה ומועכים אותם. מניחים את מחית תפוחי האדמה במחבת, מוסיפים את הסוכר והמירין ומבשלים על אש קטנה, תוך ערבוב מתמיד. מוסיפים את הערמונים לתערבות ובוחשים היטב. מקררים לפני ההגשה.
   

2 כוסות גזר

2 כוסות דאיקון או לפת

1כוס ציר דאשי - מאבקת דאשי או פתיתי דג בוניטו מיובש בתוספת מים

1/4 כוס חומץ אורז

2 כפות סוכר

1 כף סאקה

אופן ההכנה:

1. חותכים את הירקות לגפרורים העובי בינוני, זורים עליהם מעט מלח ומשאירים למשך עשרים דקות. שוטפים ומייבשים היטב.
2. שמים במחבת את החומץ, הסוכר, המירין והדאשי ומביאים לרתיחה. מכבים את הלהבה ושופכים את התחמיץ על הירקות. מצננים לפני ההגשה.