קרן המטבע: הסתייגות מהמלצות ועדת בכר

"אם הרשויות יתמידו ביישום הצעדים לפיתוחו של שוק ההון, ייתכן שהחקיקה המונעת מן הבנקים את הבעלות על קופות גמל תהיה מיותרת. התערבות בשווקים עלולה לדכא כניסה של משתתפים חדשים לשוק ההון". כך עולה מדו"ח משלחת קרן המטבע הבינ"ל, שפירסמה את המלצותיה מביקורה בארץ.

המסקנות מסתייגות מהמלצות ועדת בכר לרפורמה בשוק ההון, שהפרדת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים היא המלצתה הראשית.

המשלחת ציינה לחיוב את ההתאוששות במשק, שהתרחשה תוך שילוב בין הידוק המשמעת התקציבית והקלה במדיניות המוניטרית. עוד שיבחה את הרפורמות בתחומי הרווחה, המיסוי, הפנסיה וההפרטה שהגדילו את התחרות והיעילות בשווקים.

עם זאת, מציינת, כי המשק הישראלי, שצמח לאחר 3 שנות מיתון, עומד עדיין בפני אתגרים רבים, בהם הקטנת החוב הציבורי, שיפור אופן היישום של השימוש ביעד אינפלציה, ופיתוח של שוק ההון תוך חיזוק מסגרת הפיקוח של השוק. "המצב בשוק העבודה וממדי העוני עדיין מדאיגים", מציינים חברי המשלחת.

"לקצץ הקצבאות לכשירים לעבודה"

המשלחת תומכת במדיניות הממשלה להאצת תעסוקה על ידי קיצוץ בקצבאות, לאור העובדה שהדבר הביא לתוצאות מעודדות, קרי עלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה ובמספר המועסקים. "עם זאת", מצוין בדו"ח, "יש לוודא כי קיצוץ ההטבות לכשירים לעבודה לא יפגע בנזקקים, כגון נכים וקשישים".

המשלחת סבורה כי יש לנקוט במדיניות אקטיבית לקליטת עובדים חדשים בשוק העבודה, וכי עלייה בשכר המינימום עלולה להגדיל את האבטלה.

"ללאומי ופועלים אין רווחים מונופוליסטים"

המשלחת מציינת עוד, כי לא נראה שלשני הבנקים הגדולים בארץ (לאומי והפועלים) רווח מונופוליסטי. "הדומיננטיות של שני הבנקים הגדולים בתחומי הפיקדונות, החיתום, ניהול קרנות הנאמנות וקופות הגמל איננה רצויה. עם זאת, במדינות רבות שוק ההון נשלט בידי מספר קטן של בנקים. פירמות משיגות מימון בתנאים סבירים וקיימת תחרות אפקטיבית במספר סקטורים", נאמר בדו"ח.

המשלחת תומכת בצעדים להידוק הפיקוח כדי להגביר את התחרות ולמנוע ניגודי עניינים, ובכלל זה היא סבורה כי יש לתת לרשויות הפיקוח סמכות לתקן תקנות ללא צורך בקבלת אישור של הממשלה או הכנסת. עוד היא ממליצה לבחון הקמתה של רשות לתלונות הציבור. המשלחת תומכת גם בחקיקת חוק פיקוח על קופות גמל.

"להוריד החוב הציבורי במקום הפחתת מסים"

המשלחת מציינת, כי "חיוני לאשר את התקציב ללא חריגה מתקרות ההוצאה והגירעון כדי למנוע חוסר וודאות בשווקים ואובדן אמינות. התקציב המתוכנן ל-2005 תואם את המחויבות להגבלת ההוצאה הציבורית. עדיף היה לכלול בתקציב את הוצאות ההתנתקות, הנאמדות ב-0.4 אחוז מהתוצר".

חברי המשלחת ממליצים לתת עדיפות להאצת הורדת החוב הציבורי על פני הפחתות נוספות לא מתוכננות במסים (בדומה לעמדת הנגיד קליין, ובניגוד לעמדת שר האוצר נתניהו), וכן להרחיב את בסיס המס על ידי ביטול פטורים שונים.

"גירעון של 3% תוצר בשנים הבאות ותחזית הצמיחה הנוכחית יביאו לירידה צנועה בלבד ביחס החוב לתוצר. ירידה משמעותית יותר בחוב הציבורי תוביל לריבית נמוכה יותר, תסייע להתפתחות שוק ההון ותתן מקום רב יותר למדיניות פיסקלית אנטי מחזורית", מציינת המשלחת.

"לעדכן חוק בנק ישראל"

עוד משבחת המשלחת את בנק ישראל על הצלחתו לשמור על אינפלציה נמוכה. עם זאת, היא מציינת כי "יש מקום לשפר את הכלים והתהליכים ביישום מדיניות של יעדי אינפלציה. חשוב לתקן את חוק בנק ישראל באופן שישקף סטנדרטים בינלאומיים מקובלים. על החוק החדש להגדיר באופן ברור כי התפקיד העיקרי של הבנק המרכזי הוא לשמור על יציבות מחירים תוך תמיכה ביציבות הפיננסית, לאפשר לבנק עצמאות בתפעול הכלים המונטריים ולהקים ועדה לקביעת המדיניות המוניטרית".

נתניהו: לבצע טיפול שורש בדואופול הבנקים

בתגובה להמלצות, אמר שר האוצר, בנימין נתניהו, לחברי המשלחת: "אנחנו ממשלה שמעודדת "כלכלת שוק". שני הבנקים הגדולים בישראל, לאומי ופועלים, התחזקו בשל מעורבות ממשלתית עודפת. כדי ליצור תחרות של ממש בשוק ההון, הממשלה חייבת לבצע טיפול שורש ולפרק את הדואופול הזה".

נגיד בנק ישראל, דוד קליין, הדגיש כי הגברת הרגולציה לא תסייע במאום לשיפור התחרות, ובמקרים מסוימים אף עשויה לפגוע בה, ובוודאי לא תבוא במקומה, כל עוד הבנקים הגדולים הם בעלי קופות הגמל, קרנות הנאמנות ושולטים בשוק החיתום.