הילדים שלנו: עניים יותר, ממוחשבים יותר, מתגייסים פחות

נכון לסוף שנת 2003 חיו בישראל 2,253,800 ילדים, שהם 33.4% מכלל האוכלוסייה. המועצה לשלום הילד מפרסמת היום (ב') את השנתון הסטטיסטי "ילדים בישראל – 2004". מהנתונים, הנכונים לשנת 2003, עולה כי לראשונה, כשליש מן הילדים נמצאים מתחת לקו העוני וגידול בעוני חל כמעט בכל היישובים בישראל. עוד עולה כי חל גידול דרמטי בקרב הילדים בגילאים 12 עד 15 השותפים לעבירות סמים.

"הילדים שלנו": סדרת כתבות

הדו"ח מסכם גם כי בתחום הביטחון נהרגו 211 ילדים עד דצמבר 2003 במהלך אינתיפאדת אל-אקצה ולמעלה מ-500 נותרו יתומים בשל פעולות איבה. בחינוך - ישראל לא מצליחה להגיע ל-50% זכאים לבגרות והמספר עומד על 47% בלבד.

ישראל מובילה במספר בני הנוער בגילאים 11, 13 ו-15 המבלים מול המחשב שלוש שעות ויותר ובולטת גם באחוז בני הנוער שלא היו מרוצים ממשקלם ועשו דיאטה במהלך שנת 2002: 12.3% מהבנים ו-27% מהבנות.

דמוגרפיה

למרות מספרם ההולך וגדל של הילדים בישראל, נמשכת מגמת הירידה באחוז שהם מהווים מתוך כלל האוכלוסייה. מגמה זו, שאנו עדים לה מאז שנות ה-70, חלה בכלל קבוצות האוכלוסיות ובכללן האוכלוסייה המוסלמית.

בשנת 2003 69.7% מכלל הילדים בישראל הם יהודים, 23.3% מוסלמים, שני אחוזים נוצרים ושניים דרוזים.

עוני

בשנת 2003, חיו כשליש מהילדים בישראל מתחת לקו העוני - לראשונה נחצה גבול ה-30%. מספרם של הילדים העניים עמד על כ-662,600. למרות תנודות קלות, לאורך השנים חלה מגמת עליה ברורה בעוני בקרב ילדים. למעט הערים תל אביב-יפו, אשדוד וראשון לציון, חלה עליה בעוני הילדים בכל היישובים בישראל בין 2000 ל-2003.

עבריינים וקורבנות

בין השנים 1998-2003 חל גידול דרמטי בחלקם של ילדים בגילאי 12-15 מתוך כלל הקטינים שהואשמו בעבירות סמים. במקביל חלה ירידה בקרב הגילאים 16-17. גם בחלקן של הבנות בקרב העבריינים חל גידול ברור מאז שנת 1998.

בשנת 2003 בלט שיעורם הגבוה של ילדים שהיו קורבנות לתקיפה מינית ביישובים: קצרין, שלומי, אילת, רמלה, קריית ביאליק, מעלות תרשיחא, קריית ים וטבריה.

עישון סיגריות, שימוש באלכוהול ושימוש בסמים ובתרופות נפוץ יותר בקרב בני נוער עולים ובקרב ילדים  ובני נוער שהוריהם פרודים או גרושים. בכל המדינות גדל אחוז הצעירים המעשנים ככל שבני הנוער מבוגרים יותר. ישראל עומדת במקום נמוך במדרג המדינות מבחינת אחוז המעשנים אחת לשבוע בגיל 13 ובגיל 15.

עולים חדשים

בין השנים 1990 ל-2003 הגיעו לישראל כ-293 אלף ילדים עולים, המהווים היום כ-11% מכלל ילדי ישראל. מספר הילדים העולים המגיעים מדי שנה נמצא בירידה קבועה. כ-85% ממשפחות העולים שבהן ילדים מונות ילד אחד או שניים במשפחה - מספר קטן מן הממוצע הארצי, העומד על שניים עד שלושה ילדים.

תנאי מחיה

במהלך שנת 2003 התגרשו הוריהם של כ-12,600 ילדים. הגירושים בקרב זוגות עם ילדים נמצאים במגמת עלייה עקבית. בשנים האחרונות חל גידול משמעותי במספר הילדים להורים גרושים: בשנת 2003, שמונה אחוזים וחצי מכלל הילדים בישראל חיו במשפחות חד-הוריות.

בין השנים 2002 ל-2003 ירד בכ-44% מספר הילדים להורים מקבלי דמי אבטלה מכ-121 אלף לכ-68 אלף בלבד. הירידה אינה משקפת שיפור כלכלי, אלא את החמרת הקריטריונים לקבלת דמי אבטלה. 

ילדים נפגעי טרור

עד דצמבר 2003 נהרגו 211 ילדים ישראלים במהלך אינתיפאדת אל אקצה. מחצית ההרוגים היו בני 15 עד 17. שליש נוסף בין הגילאים 10-14. בדצמבר 2003 נותרו 571 ילדים יתומים, שקיבלו תגמולים מהמוסד לביטוח לאומי עקב פעולות איבה. זאת לעומת 452 ילדים בשנת 2002.

חינוך

בשנת הלימודים תשס"ד למדו במערכת החינוך כ-1,767,000 ילדים, מהם כ- 1,352,000 מגזר היהודי וכ- 415,000 במגזר הערבי.

בין שנת הלימודים 1999/2000 (תשנ"ט) לשנת 2002/2003 (תשס"ב) גדל אחוז הזכאים לתעודת בגרות. למרות העליה, אחוז הזכאים לא חצה עדיין את ה-50% ונקבע על 47% מכלל קבוצת הגיל. עיקר העליה באחוז הזכאים לבגרות בתשס"ב חלה במגזרים הערבי והדרוזי. במגזר הבדואי בנגב חלה ירידה.

היישובים הבולטים באחוז הגבוה-יחסית של זכאים לבגרות: מכבים רעות, שוהם, זכרון יעקב, מבשרת ציון, כפר סבא, רעננה, רמת השרון, אשדוד וגני תקוה. יישובים הבולטים באחוז נמוך של זכאים: החינוך הערבי בירושלים, ירכא, בני ברק, טירה, קלנסווה ושפרעם.

וכיצד מבלים הילדים את שעות הפנאי?

בעולם המערבי ממוקמת ישראל במקום הראשון באחוז הילדים - בנים ובנות - בגילאים 11, 13 ו-15, העושים שימוש במחשב שלוש שעות ויותר בימי חול ובסופי שבוע. כמעט 60% מבני הנוער היהודי בגילאים 12-17 צופים בטלויזיה בימי חול במשך שלוש שעות ויותר. למעלה מ-25% צופים בטלויזיה במשך חמש שעות ויותר.

15% מבני הנוער דיווחו כי נחשפו לגסויות או קללות בתוכניות טלוויזיה. זאת לעומת שבעה אחוזים שצפו בהן בפרסומות. 16% מבני הנוער דיווחו כי נחשפו לאלימות בתוכניות טלוויזיה ושישה אחוזים - בפרסומות. 14% מבני הנוער נחשפו למסרים מיניים בוטים בתכניות טלוויזיה וגם בפרסומות.

שני שלישים מבני הנוער היהודיים בגילאים 17-12 מצדדים בפיקוח על תכניות הטלוויזיה וכשלושה רבעים מהם מצדדים בפיקוח על הפרסומות.

עוד מתופעות העולם המערבי: 12.3% מהבנים ו-27% מהבנות עשו דיאטה להפחתת משקל בשנת 2002. האחוזים בדומים הן במגזר היהודי והן במגזר הערבי. מעניין לציין שאחוז עושי הדיאטה דומים מאוד הן בקרב בני הנוער היהודים והן בקרב בני הנוער הערבים.

במשקלם של המתגייסים לצה"ל, לעומת זאת, חלה עליה הן בקרב הבנים והן בקרב הבנות. עוד לגבי צה"ל: נמשכת הירידה באחוז בני הנוער המתגייסים, העומד על פחות מ-80%. בשנת 2003 התגייסו 78.5% מהבנים ו-61.9% מהבנות. מדובר בירידה לעומת שנת 1992, אז התגייסו לצה"ל 83.7% מהבנים ו-67.4% מהבנות. הסיבות לירידה בקרב המתגייסים הן גידול באחוז הפטורים עקב אי התאמה או סיבות רפואיות אצל הבנים ובנישואים, ופטורים על רקע דתי בקרב הבנות.  

בריאות הילדים

בשנת 2003 16.9% אחוז מן הילדים שנפגעו בתאונות דרכים היו הולכי רגל. 83.1% היו נוסעים ברכב. לאחר ירידה תלולה במספר הילדים הולכי הרגל שנפגעו בתאונות דרכים בין 1991 ל-2002, ב-2003 שב ועלה מספרם.

הגורם השכיח ביותר לתמותת תינוקות בישראל הוא פגות וסיבוכיה. לרוב מדובר בפגות הקשורה במשקל נמוך מאוד בלידה. סיבת המוות השכיחה ביותר של תינוקות יהודים היא מומים מולדים ואחריה - פגות. במגזר הערבי הפגות היא גורם התמותה השכיח והמומים המולדים - במקום השני.

בין היישובים השונים קיימים גם הבדלים בין שיעורי התמותה. באשקלון ובקריית מוצקין נרשמו שיעורים גבוהים בהרבה מן הממוצע הארצי בשנים 1999-2003. היישובים הלא-יהודיים בהם היו השיעורים גבוהים מן הממוצע הארצי הם רהט, גי'סר א-זרקא, תל שבע, מעלה עירון, ערערה שבנגב. בקה אל גרביה, טמרה וכפר קאסם.

ילדים החיים מחוץ למשפחתם

הדו"ח קובע כי במדינת ישראל אין כיום גוף המנתר את מספרם של הילידם החיים מחוץ למשפחתם. בהיעדר נתונים מקיפים, ניתן לתת לאוכלוסייה זו מענה חלקי בלבד, לא ניתן לשמור על זכויותיה, ואף לא להתייחס אל בעיותיה ולתכנן שירותים הולמים עבורה.

משרד הרווחה שלח בשנת 2004 8,651 ילדים להתגורר מחוץ לבתיהם. זאת, לעומת 9,337 ילדים בשנת 2000. הירידה, מקורה בצמצום המכסות ולא בירידת הצורך בהעברת ילדים אל הסדרים שלא במסגרת משפחותיהם הביולוגיות.

בראשית שנת 2004 הושמו כ-1,750 ילדים במשפחות אומנה על ידי השירות לילד ולנוער של משרד הרווחה. עלייה של כעשרה אחוזים בהשוואה ל-2003.