חלל עמוק 2004
הטיסה הפרטית הראשונה, מסתורי הכוכב החדש סדנה, פיענוח אסון קולומביה, סטיבן הוקינג מתחרט, הסאגה הבלתי נגמרת של האבל, מה מצב החייזרים, וגם כמה פלופים בשביל האיזון. אבי בליזובסקי, עורך אתר הידען, מסכם את השנה האחרונה בחלל
שנת 2004 היתה שנה מוזרה מאוד בכל הקשור לחלל. מחד, שני כוכבי לכת זכו לכיסוי יומי באמצעות חלליות פעילות (קאסיני בשבתאי, ספיריט ואופורטיוניטי במאדים). מאידך, היתה נסיגה בכל הקשור לפעילות המאוישת. המעבורות נשארו מקורקעות, תקלות חוזרות ונשנות קרו בתחנת החלל, ותקציבי החלל של בוש לא עברו. בין לבין, היו כמה תגליות בתחום האסטרופיסיקה, חלקן באדיבות האבל – טלסקופ החלל החי כעת על זמן שאול.
לאחר חודשים של דרמות ומהפכים, הצליחו אזרחים לעשות את הבלתי יאמן ולטוס לחלל, לפחות לחמש דקות. החללית הפרטית ספייסשיפ1, שנבנתה על ידי חברת 'סקיילד קומפוזייט', טסה פעמיים לחלל תוך חמישה ימים וזכתה בפרס כספי של עשרה מיליון דולר. הטיסה ההיסטורית נערכה ביום השנה לטיסה הטרנס-אטלנטית הראשונה מלונדון לניו יורק (1958) ושיגור הלווין ספוטניק (1957).
טלסקופ החלל שפיצר גילה גוף בקוטר כ-2,000 ק"מ הנע במסלול קבוע במרחק כ-10 מיליארד ק"מ מכדור הארץ. עצם זה שייך לקבוצה המכונה 'חגורת קויפר'. עצמי חגורת קויפר הם גופים במערכת השמש העשויים קרח והמקיפים את השמש מעבר למסלול נפטון. כיום מוכרים למעלה מ-400 עצמים כאלה. כינויו של הגוף החדש הוא "סדנה", על שמה של אלת האוקיאנוס האסקימואית. מדובר בעצם הגדול ביותר שנמצא מסתובב סביב השמש מאז גילויו של פלוטו ב-1930.
אושרה תחזית מוזרה של תורת היחסות
אחת התחזיות האחרונות של תורת היחסות הכללית של אלברט איינשטיין, שטרם הוכחה עד כה, אושרה בידי כלי מדויק למדידת היחסיות, שחישב כיצד כדור הארץ הסובב סביב צירו חוצה את מארג החלל ב-Space Warp (קפיצת חלל). הניסוי בוצע כמעט בחינם ונעשה תוך שימוש בלייזרים קרקעיים. מחקר דומה אמור להתבצע באמצעות לווין בשווי 700 מיליון דולרים, הנקרא 'גרביטי פרוב B', ששוגר באפריל כדי לבחון בדיוק את ההשפעות הללו.
חודשים לאחר התרסקות מעבורת החלל "קולומביה", הודיעה סוכנות החלל האמריקאית (נאס"א), כי התבררה סופית הסיבה שהובילה להתרסקות. מהבדיקות עלה שהתקלה נבעה מבעיה בייצור הקצף שמבודד את מכלי הדלק. הדלק הנוזלי, שהטמפרטורה שלו נמוכה במיוחד, קירר את האוויר ליד הקצף והפך אותו לנוזלי. הנוזל נכנס לחללים זעירים בתוך הקצף (שלא היו אמורים להיות בו) או הצטבר לידו. כשהחללית שוגרה והחום גבר, הנוזל התפשט וגרם להעפת חתיכת קצף בגודל מזוודה.
האירופים שיגרו לוויין לכוכב שביט
לאחר שתי דחיות, שיגרה סוכנות החלל האירופית (ESA) את הלווין "רוזטה" לחלל. למרות הרקורד הלא מחמיא של הטיל אריאן 5 בשיגורים קודמים, הפעם עבר השיגור ללא תקלות. ספינת האם שחררה קליע במשקל 360 קילוגרמים הקרוי "אימפקטור", ישירות לנתיבו של טמפל 1. הקליע פגע בשביט ב-4 ביולי, 24 שעות לאחר שחררו.
בעבור חוקרים רבים זה היה האתגר האולטימטיווי: הניסיון לנסח משוואה מתמטית שתתאר, לפחות באופן עקרוני, כל דבר ביקום. אבל נראה ש"התיאוריה של הכל" תישאר תמיד מעבר להשגתו של האדם. סטיבן הוקינג, שטען בספרו "קיצור תולדות הזמן" כי המדע נמצא על סף ניסוחה של תיאוריה כזאת, שינה את דעתו.
טלסקופ החלל האבל היה השנה במרכז מאבק ציבורי. בתחילת השנה מסרה נאס"א כי בוטלה טיסת השירות המאויישת להאבל, החלטה שתגביל את אורך החיים של הטלסקופ. אחד המגינים הקולניים ביותר של ההחלטה היה מנהל נאס"א, שון אוקיף, שחושש לגורל האסטרונאוטים שישלחו לתחזק את הטלסקופ. כל הוועדות המקצועיות דחו את הטענה ואמרו כי ניתן לבצע טיסה להאבל תוך השארת מעבורת נוספת בכוננות. ההחלטה הזו נשארת כעת לפתחו של המנהל הבא של נאס"א.
35 שנים לאחר נחיתת האסטרונאוטים הראשונים על הירח, מתחיל שלב מהוסס בחזרה להתעניינות בשכננו הקוסמי. החללית סמארט-1 החלה בחודשיים האחרונים להקיפו, לאחר שאת הדרך הקצרה מכדור הארץ עשתה ב-14 חודש. הסיבה היא היותה מונעת במנוע יונים, אבל לסוכנות החלל האירופית, שהוכיחה אורך נשימה במסע בן 10 שנים של רוזטה לכוכב שביט, 14 חודשים הם כסף קטן.
רק ביום הלפני אחרון של השנה, הוסרה הדאגה כי אסטרואיד שהתגלה השנה עלול להתרסק על כדור הארץ ב-13 באפריל 2029. אנשי משמר החלל עבדו קשה ופרסמו כמה "כמעטים" מסוג זה במהלך השנה. בינתיים לא היינו צריכים אסטרואיד בקוטר של חצי קילומטר כדי ליצור גלי צונאמי ענקיים כמו אלה שגרמו לאסון השבוע בדרום מזרח אסיה.
האסטרונומים השלימו לאחרונה את אחד החיפושים הרגישים ביותר אחר אותות רדיו מתרבויות תבוניות בחלל. טלסקופ הרדיו בארסיבו שבפורטו ריקו, בצירוף ג'ורדל בנק שבבריטניה, חיפשו אחר אותות כאלה במשך עשר השנים האחרונות. המדענים בחנו כל אחד ואחד מ-800 הכוכבים הקרובים אלינו, אך לא מצאו כל עדות לאות רדיו מ-ET. החיפושים יימשכו גם בשנה הבאה.
האתר החשוב ביותר ממנו התקבלו דיווחים השנה הוא כוכב הלכת מאדים. שני רכבי נאס"א, ספיריט ואופורטיוניטי, נחתו בשתי נקודות מנוגדות על קו המשווה שלו והחלו לחקור את סביבתן. הסביבות הללו – במכתש גוסב ובמישור מרידיאני שונות מאוד זו מזו, אך שני הרכבים הצליחו למצוא בהם שרידים של חומרים שלפחות על כדור הארץ ידוע שהם נוצרים בנוכחות מים. ההערכה היא שים רדוד כיסה את האיזורים הללו ואולי חלקים נרחבים במאדים בכלל.
הפלופים של השנה
מסוקים עם קרסים מיוחדים המתינו לתפוס באוויר את המצנח של החללית ג'נסיס שנשאה עימה חלקיקים שאספה בחלל מרוח השמש, אך הם לא נפתחו והחללית התרסקה במדבר יוטה עקב סוללת חשמל פגומה. פלופ נוסף היה סאגת שיגור "אופק 6". הלווין עזב את כן השיגור, אך לא הצליח להתרומם לאוויר ונפל לים התיכון. וכזכור, בתחילת השנה עוד חיפשו את החללית ביגל-2 שהתרסקה על מאדים.
ישראל בחלל
לווין התקשורת הישראלי עמוס 2 היה הצלחה גדולה. בתחילת השנה הוא עוד עשה דרכו למסלולו וכיום הוא כבר משמש את הלקוחות של חברת חלל לקליטת שידורי טלוויזיה. בתחום השיגור העצמי של לוויני תצפית צבאיים לא כל כך הצלחנו (ראו פרק הפלופים הגדולים).
סין בחלל
אחרי השיא של שיגור אסטרונאוט שהקיף במשך כיממה את כדור הארץ באוקטובר 2003, השנה היתה בעיקר שנת הצהרות. הסינים התרכזו בחלליות בלתי מאוישות ובאימונים של 14 טייקונאוטים לקראת שיגור צמד חללאים למשימה של כמה ימים באוקטובר 2005. בינתיים גם מדברים על תוכניות לשיגורים של חלליות, בינתיים לא מאוישות, לירח.
בחצי השני של 2004 מופנות העיניים לשבתאי. החללית קאסיני הגיע אליו בתחילת יולי ומאז היא לא חדלה לשדר ממצאים מעניינים מכוכב הלכת עצמו, טבעותיו וכמה מירחיו שנחשפו בפירוט הרב ביותר עד כה. ב-14 בינואר תנחת חללית אירופית, הויגנס, שנפרדה ב-25 לדצמבר מקאסיני על אדמתו או אולי אוקיאנוסיו של הירח הגדול של שבתאי – טיטאן בעל האטמוספירה הדחוסה.
השנה שהו שלוש קבוצות של שני אסטרונאוטים בתחנת החלל הבינלאומית, משום שעקב אסון קולומביה יש מגבלה בכמות המזון והאספקה שניתן להעלות לתחנה. הצוותים הללו נאלצו להתמודד עם דליפת חמצן, מחסור במזון ותקלות קטנות רבות. ועם זאת הם ביצעו לראשונה הליכות בחלל לביצוע עבודות נחוצות, בלי להשאיר אף אחד בתוך התחנה.
אבי בליזובסקי הוא עורך אתר הידען
לפנייה לכתב/ת 
